משנה למנכ"ל כלל: "האוצר יכול לרתום את המוסדיים למאמץ השיקום באמצעות קרן שיקום ייעודית"

כנס של מרכז הראל לחקר שוק ההון, בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב בנושא "המדינה מגייסת – כיצד המוסדיים מתגייסים?" התקיים ביום שלישי אחה"צ ( 12.12.23) בזום. הכנס עסק בהשתתפות המוסדיים בגיוס הממשלתי של כספים למימון המלחמה, ובכלל זה- מימון פעילות הממשלה בלחימה, פעילות בנק ישראל בשווקים הפיננסיים ותגובת השוק- מה שונה במשבר הזה בהשוואה למרץ 2020, השקעות המוסדיים בתקופת מלחמה ותמיכתם בצרכי המימון של המשק ועוד.

בפתיחת הכנס נשאו דברים: פרופ' דן עמירם, דקאן הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, פרופ' דן וייס, ראש מרכז הראל לחקר שוק ההון בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, וד"ר נעמי שפירר בלפר, מנהלת מרכז הראל לחקר שוק ההון בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב. הכנס נערך בהשתתפות - אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל, גיל כהן, סגן בכיר לחשב הכללי, מנהל חטיבת המימון והאשראי, ברק בנסקי, משנה למנכ"ל כלל, מנהל חטיבת ההשקעות, ואסף נחמני, מנהל חטיבת ההשקעות, רישוי וממשל תאגידי ברשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון.  

לדברי פרופ' דן עמירם, דקאן הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב ״בנק ישראל, רשות שוק ההון, חברות הביטוח ובתי ההשקעה, התנהלו בצורה ראויה לשבח עם תחילת המלחמה בפעילות מקצועית, מהירה ורגישה. אני גם מאמין שביום היציאה מהמלחמה, שיתוף פעולה בין הממשלה לבין המוסדיים יכול להיות מנוע משמעותי ויעיל בשיקום העוטף וקו העימות״ 

פרופ' דן וייס, ראש מרכז הראל לחקר שוק ההון בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב הדגיש "כי גופים מוסדיים חייבים לשקול את טובת החוסכים בבואם לרכוש אג"ח ממשלתיות בהיקפים גדולים. החוסכים מבקשים תשואה על החיסכון הפנסיוני וניתן להשיג תשואה גם באמצעות השקעות בתשתיות לשיקום נזקי המלחמה לא רק באמצעות רכישת אג"ח".

לדברי ד"ר נעמי שפירר בלפר, מנהלת מרכז הראל לחקר שוק ההון בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב  "המוסדיים מחזיקים כיום בכמחצית מסך האג"ח הסחיר שמדינת ישראל הנפיקה. בשנים האחרונות המוסדיים צמצמו את רכיב האג"ח הממשלתי בתיקי הפנסיה, הגמל וההשתלמות של הציבור. השתתפות של המוסדיים בהנפקות אג"ח בהיקפים גבוהים לצורך מימון הוצאות המלחמה, פירושה שינוי משמעותי בהקצאת הנכסים שלהם, בניגוד למגמה עד כה".

לדברי אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל  

"ישראל נכנסה למלחמה כשהפעילות הכלכלית חזקה ויסודות המשק איתנים: התוצר היה מעל מגמת טרום משבר הקורונה, יצוא שירותים חזק, עודף בחשבון השוטף, יתרות מט"ח גבוהות ויחס חוב לתוצר שחזר אחרי הקורונה ל-60%. 

ישנה חשיבות להחזיר אותו שוב ל-60% בשנים שאחרי סיום המלחמה והגידול בהוצאות בעקבותיה, כדי לוודא שיעמוד לרשותנו מרחב פיסקלי גם למשבר הבא. המלחמה הביאה איתה לפגיעה כלכלית בעוצמות שונות בתחומים שונים, ואנו הגבנו מהר ובנחישות בכלי מדיניות שונים בשוק האשראי ובשוק המט"ח, שהוכיחו את עצמם עד כה. אנו רואים שיפור והתאוששות בפעילות בענפים שונים לצד המשך קושי באחרים. נמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות ונפעיל כלי מדיניות בהתאם לצורך."

לדברי גיל כהן, סגן בכיר לחשב הכללי, מנהל חטיבת המימון והאשראי "מדינת ישראל נכנסה למלחמה עם פרופיל חוב חזק מאוד. יחס החוב תוצר נמוך, חוב ארוך, יחס מחזור חוב נמוך ביחס לסך החוב. מאפיינים אלו מאפשרים לנו גמישות פיסקלית להגדיל את החוב במטרה להתמודדות עם הגידול בגירעון ועלייה בצרכי המימון. היכולת של אגף החשב הכללי לגייס חוב ולממן את פעילות הממשלה, גם בעתות חירום, בהיקפים משמעותיים וביחס כיסוי גבוה מעידים על אמון השוק במדינת ישראל. על אף האתגרים הרבים, אנו שומרים על נגישות גבוהה לשוקי ההון המקומיים והבינלאומיים, וערוכים לתת מענה מימוני לצרכי הממשלה בשעת המשבר באמצעות כלים שונים".

לדברי ברק בנסקי, משנה למנכ"ל כלל, מנהל חטיבת ההשקעות "בתקופה המאתגרת בה אנו נמצאים במדינה, ועל מנת לפעול בצורה מהירה לשיקום אזורים שנפגעו במלחמה וחיזוק העורף מבלי להגדיל את הוצאות המימון והחוב של המדינה, האוצר יכול לרתום את המוסדיים למאמץ חשוב זה באמצעות קרן שיקום ייעודית. הקרן תפעל במודלים שונים כגון פינוי בינוי ועל בסיס כדאיות כלכלית, ותבטיח תשואה מינימאלית למוסדיים. הבטחת התשואה סביר שתהיה יעילה יותר מאלטרנטיבות אחרות למדינה, ותטיב עם ציבור העמיתים".

לדברי אסף נחמני, מנהל חטיבת ההשקעות, רישוי וממשל תאגידי ברשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון "הגופים המוסדיים, כמנהלי החיסכון הפנסיוני של הציבור, הם מספקי ההון הגדולים במשק. במסגרת הפיקוח השוטף, וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה, רשות שוק ההון עוקבת אחר ההתפתחויות במשק הישראלי, בשוק ההון, ובהשקעות הגופים המוסדיים, ופועלת, בין היתר, לביצוע התאמות נדרשות ברגולציה החלה על נכסי ההשקעה ולשכלול מנגנוני השוק, והכל בשים לב לאינטרסים של החוסכים באמצעות הגופים המוסדיים".