Image by Pexels from Pixabay
דניאל זילברשטיין, מגדל שוקי הון
25/12/2023
מלבד הבתים הרבים שנהרסו או הפכו לבלתי ראויים לשימוש, מדובר בכבישים רבים, מחלפים, מתקני חשמל ואנרגיה, תשתיות ביוב, מים ואינסטלציה, מתקני ותשתיות תקשורת ועוד.
בהתאם, הצפי הוא שתחום התשתיות והפרויקטים בישראל ייהנה מצמיחה ניכרת בהיקפי הפעילות עם תום המלחמה – גם בשיקום תשתיות שנהרסו במהלכה וגם בפיתוח תשתיות ופרויקטים חדשים.
תחום התשתיות הלאומיות נחשב לאחד מתחומי הפעילות המרכזיים התומכים בצמיחה הכלכלית של ישראל כבר שנים ארוכות, ובהתאם, ממשלות ישראל משקיעות משאבים אדירים בפיתוח התשתיות ברחבי המדינה. מלבד הבסיס לפיתוח הכלכלי שמספק תחום פעילות זה, מטרת ההשקעה הגדולה של המדינה בתשתיות היא גם שיפור רמת החיים וצמצום הפערים בין המרכז לפריפריה.
בלב פעילות המדינה ניצבת "תשתית לצמיחה", תכנית רב-שנתית שגיבשה הממשלה לפיתוח תשתיות לאומיות ברחבי הארץ, המתפרסמת ומתעדכנת כבר משנת 2017, ולפי הסברי הממשלה, "משקפת את המשך הגדלת ההשקעה של המדינה בפרויקטי תשתית".
מדובר בפרויקטים אשר סכומי ההשקעה בהם מגיעים למאות מיליארדי שקלים, ואשר חולשים על מגוון תחומים, בהם תחבורה, אנרגיה, ביטחון, הגנת הסביבה, חינוך ועוד.
תכניות אלה כוללות הקמת ופיתוח קווי רכבות (קלה, מטרו וכבדה), כבישים ומחלפים, הקמת וייזום תחנות כוח, קווי חשמל ומתקנים לייצור חשמל (קונבנציונלי ו'ירוק'), קווי מים, מתקני התפלה, משרדי ממשלה, בסיסי צבא, בתי חולים ובתי ספר ועוד.
גם בחברות הדירוג מזהים את פוטנציאל הצמיחה בתחום. ב-S&P מעלות העריכו בעבר כי השקעה בצורכי התשתיות הרבים של ישראל עשויה להשפיע לטובה על הכלכלה וכי השפעה ארוכת טווח של השקעה בתשתיות צפויה להיות חיובית.
זאת בעוד בחברת מידרוג התייחסו להשפעות אפשריות של המלחמה על הפעילות וציינו, כי "תחום הפרויקטים לרוב איננו חשוף באופן מהותי למחזוריות כלכלית בכלל ולהשפעות חד-פעמיות בפרט, בזכות מאפייני המימון הפרויקטאלי, הכוללים הגנות שונות".
גם חברות הפרויקטים והתשתיות הגדולות בבורסה מחזקות את ההנחות בדבר הצמיחה הצפויה בהיקפי הפעילות.
חברת שפיר הנדסה מציינת בדוחותיה הכספיים, כי "במהלך השנים האחרונות, ניכרת מגמה של הגדלת תקציבים ממשלתיים בתחום התשתיות במדינה ובשל כך גם מגמת גידול במכרזי תשתית", בעוד באלקטרה מעריכים כי בשנים הקרובות כמות פרויקטי זכיינות (PPP) "תמשיך להיות נרחבת לאור הצורך של מדינת ישראל להגביר את השקעתה בתשתיות".
לצד זאת, גם השינוי הצפוי בסביבת הריבית עשוי לתמוך בכיוון הפעילות של החברות ובתוצאותיהן הכספיות בהמשך. זאת משום שסעיפי מימון הם משמעותיים ביותר במאזני החברות והעלייה החדה והמהירה בשיעורי הריבית העיבה עליהן בשנה החולפת.
נוסף לכך, הריבית העולה הובילה לפגיעה ניכרת בשווי הנכסים, בשל השינוי בשיעורי ההיוון שלהם, והורדות ריבית, אם יגיעו כמצופה, יסייעו להם להציג שינוי כיוון ולתרום לעליית שווי.
השיפור בתנאי המאקרו יחד עם צבר הפרויקטים הגדול בו הן מחזיקות והצפי לתנופת פיתוח לאחר המלחמה, עשוי לייצר לאותן מניות אפסייד משמעותי ב-2024.
שפיר ואלקטרה, כמו גם שיכון ובינוי וקבוצת אשטרום, שתי ענקיות פרויקטים ותשתיות נוספות הנסחרות במדדים המובילים בבורסה, עשויות להיות בין הנהנות הבולטות מהעלייה הצפויה בהשקעה בתשתיות ובפרויקטים ביום שלאחר המלחמה, כמו גם חברות בורסאיות שהיקפי פעילותן מצומצמים יותר, דוגמת אורון ולסיכו. כל המוזכרות עוסקות בתחומי התשתיות והפרויקטים, הגם שלכל אחת מיקוד שונה ולא כל הפעילויות שלהן חופפות. לכולן צבר פרויקטים משמעותי (כל אחת ביחס לגודלה), וצמיחתו מעבר לכך בשל השפעות המלחמה עשויה לסייע להמשך צמיחתן.
בשלב הנוכחי, הפוטנציאל העתידי נראה רחוק לאותן חברות שבדיווחיהן מתייחסות בעיקר לאתגרים שמציבה להן המלחמה בעת הנוכחית.
אלה קשורים גם למחסור בכוח אדם והאטה בפעילות בתחומים בהם הוא חסר, גם להגבלות פעילות בחלק מהאתרים, גם לקושי של חלק מהלקוחות לעמוד בתנאי תשלום ועוד – מה שלדבריהן עלול לפגוע בתוצאות הכספיות של הרבעון הרביעי של השנה ולזלוג גם לשנה הבא.
למרות זאת, במבט לטווח הזמן הבינוני (כחצי שנה ומעבר לכך), ניתן להניח כי האתגרים יצטמצמו ואפשרויות הצמיחה יתרבו.
כפי שציינה לסיכו בדוחותיה הכספיים האחרונים, החברה קיבלה הזמנות בהיקף לא מהותי בתחומי התשתיות, זאת "באופן אשר להערכת החברה, יש בו כדי להצביע על האפשרות כי ברקע או בעקבות המלחמה יתוקצבו ויוקצו סכומי כסף משמעותיים לצרכי הקמת ושיקום תשתיות ולפיכך קיימת אפשרות לפוטנציאל גידול ביקוש לעבודות בתחום".
נתייחס בקצרה לשלוש מחברות הענף, אשר מניותיהן סובלות מביצועי חסר מתחילת השנה ביחס למדדי הדגל בבורסה:
שפיר הנדסה: כמגמה, מתחילת השנה החברה נהנית משיפור רוחבי בתוצאות הכספיות שלה, גם בשורת ההכנסות וגם בשורת הרווח, במגזרי הפעילות השונים.
זאת בין היתר בזכות התקדמות בפרויקטים שונים דוגמת הרכבת הקלה בירושלים ומרכזי הספקה לוגיסטיים של צה"ל (תשתיות), הפעלת כביש 16 וחלוקת גז (זכיינות), ותחילת פעילות במגזר השילוח והלוגיסטיקה.
בצד השלילי, באחרונה הורידה s&p מעלות את דירוג המנפיק מ-A פלוס ל-A "בשל היחלשות הפרופיל הפיננסי" וחשש מהשפעות מהכיוון השלילי של הכלכלה המקומית בעקבות המתחים הגיאופוליטיים והמלחמה.
לצד זאת, במעלות הותירו את תחזית הדירוג יציבה בשל ההערכה ולפיה "שפיר תשמור על מעמדה המוביל בשוק הישראלי", וזאת בהתבסס על צבר העבודות הקיים שלה ועל המיצוב התחרותי שלה.
אלקטרה: גם אלקטרה סיכמה בצורה חיובית את תשעת החודשים הראשונים של 2023, אחרי שנהנתה מעליה בהיקפי הביצוע בקבלנות בנייה, תשתיות ופרויקטים למגורים בישראל, מצמיחת פעילותה בארה"ב וכן מאיחוד פעילות בתחומי השירות והאחזקה. גם במגזר הזכיינות נהנתה אלקטרה מצמיחת הפעילות, אולם הרווח המגזרי נפגע לאחר שבשנה שעברה רשמה רווחים ממימוש החזקות.
אלקטרה גם בולטת בצבר הפרויקטים שלה, שטיפס בכ-9% מסוף 2022 והגיע לכ-31 מיליארד שקל בסוף הרבעון השלישי של השנה.
כפי שאלקטרה מציינת, השקעות ענק של המדינה במגה-פרויקטים דוגמת קווי הרכבת הקלה, סלילת כבישים, הקמת קריות ממשלה והרחבת תשתיות אנרגיה, משרתות את אסטרטגיית "מחזור החיים" שלה, במסגרתה היא גם יוזמת, גם מקימה וגם מתפעלת נדל"ן ופרויקטים נוספים.
אורון: בין הנתונים שהציגה אורון בדוחותיה הכספיים האחרונים לסיכום הרבעון השלישי בלטה קפיצה של כ-35%-40% בצבר ההזמנות שלה בתחום התשתיות יחס לרבעון המקביל של השנה שעברה ולסוף 2022, בעיקר בזכות זכייה במכרז לתכנון וביצוע עבודות סלילה וגישור להרחבת כביש 6, בהיקף המוערך ביותר מ-800 מיליון שקל.
מאז המשיך צבר ההזמנות של אורון בכיוון החיובי, ובמהלך אוקטובר-נובמבר זכתה בשלושה מכרזים, הכוללים הקמת טרמינל תחנת רכבת בהרצליה, הקמת מבנה למפעל "אלתא" של התעשייה האווירית והקמת מחלף באזור התעשייה קריית גת (מחלף אינטל) בהיקף מצרפי של קרוב ל-400 מיליון שקל.
לצד זאת, מתחילת השנה מציגה אורון צמיחה רוחבית בפעילות, אולם בהשפעת הריבית מתמודדת עם עלייה חדה בהוצאות המימון שבאה לידי ביטוי בשחיקה ניכרת ברווחיה.
הדובר הינו בעל רשיון ניהול תיקים במגדל ניהול תיקי השקעות, מקבוצת מגדל שוקי הון. אין באמור משום התחייבות או הבטחה לתוצאה כלשהי ו/או להשגת תשואה כלשהי ו/או רווח כלשהו ו/או מניעת הפסדים. האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים לכל אדם. לדובר ו/או לקבוצת מגדל שוקי הון ו/או לחברות קשורות אליה עניין אישי בנושא ו/או אחזקות בנכסים המוזכרים בכתבה ו/או משתייכים לסקטורים המוזכרים בה, והם מנהלים ו/או עשויים לנהל מכשירי השקעה בסקטורים המוזכרים בכתבה, אשר השקעותיהם יכללו ניירות ערך/נכסים פיננסיים המשתייכים לסקטורים אלה. ההערכות בכתבה זו, מהוות מידע צופה פני עתיד ולכן התממשותן אינה וודאית, ואינן בשליטת מגדל ניהול תיקי השקעות ו/או מגדל שוקי הון, או מי מטעמן. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות ו/או ההערכות ו/או המסקנות המובאות בסקירה לבין התוצאות בפועל.
כמגמה, מניות הענף סובלות מביצועי חסר מתחילת השנה בין היתר על רקע עליית הריבית, והחברות מזהירות מהשפעות שליליות אפשריות של המלחמה על פעילותן השוטפת ברבעונים הקרובים * אולם, בטווח הזמן הבינוני והארוך, נראה כי הגדלת השקעות המדינה בפיתוח תשתיות ובייזום פרויקטי ענק יספקו לחברות הענף אפשרות ליהנות מצמיחה משמעותית, והשינוי הצפוי בסביבת הריבית צפוי גם הוא לתמוך בפעילותן
לצד המראות הבלתי נתפסים ממתקפת הטרור על יישובי ישראל ב-7.10.2023, התמונות הזורמות מזירות המלחמה בדרום ובצפון מאז ועד כה מעידות על צורך בהשקעה כלכלית שתידרש לשיקום רחב היקף של תשתיות ופרויקטים.
מלבד הבתים הרבים שנהרסו או הפכו לבלתי ראויים לשימוש, מדובר בכבישים רבים, מחלפים, מתקני חשמל ואנרגיה, תשתיות ביוב, מים ואינסטלציה, מתקני ותשתיות תקשורת ועוד.
בהתאם, הצפי הוא שתחום התשתיות והפרויקטים בישראל ייהנה מצמיחה ניכרת בהיקפי הפעילות עם תום המלחמה – גם בשיקום תשתיות שנהרסו במהלכה וגם בפיתוח תשתיות ופרויקטים חדשים.
תחום התשתיות הלאומיות נחשב לאחד מתחומי הפעילות המרכזיים התומכים בצמיחה הכלכלית של ישראל כבר שנים ארוכות, ובהתאם, ממשלות ישראל משקיעות משאבים אדירים בפיתוח התשתיות ברחבי המדינה. מלבד הבסיס לפיתוח הכלכלי שמספק תחום פעילות זה, מטרת ההשקעה הגדולה של המדינה בתשתיות היא גם שיפור רמת החיים וצמצום הפערים בין המרכז לפריפריה.
בלב פעילות המדינה ניצבת "תשתית לצמיחה", תכנית רב-שנתית שגיבשה הממשלה לפיתוח תשתיות לאומיות ברחבי הארץ, המתפרסמת ומתעדכנת כבר משנת 2017, ולפי הסברי הממשלה, "משקפת את המשך הגדלת ההשקעה של המדינה בפרויקטי תשתית".
מדובר בפרויקטים אשר סכומי ההשקעה בהם מגיעים למאות מיליארדי שקלים, ואשר חולשים על מגוון תחומים, בהם תחבורה, אנרגיה, ביטחון, הגנת הסביבה, חינוך ועוד.
תכניות אלה כוללות הקמת ופיתוח קווי רכבות (קלה, מטרו וכבדה), כבישים ומחלפים, הקמת וייזום תחנות כוח, קווי חשמל ומתקנים לייצור חשמל (קונבנציונלי ו'ירוק'), קווי מים, מתקני התפלה, משרדי ממשלה, בסיסי צבא, בתי חולים ובתי ספר ועוד.
גם בחברות הדירוג מזהים את פוטנציאל הצמיחה בתחום. ב-S&P מעלות העריכו בעבר כי השקעה בצורכי התשתיות הרבים של ישראל עשויה להשפיע לטובה על הכלכלה וכי השפעה ארוכת טווח של השקעה בתשתיות צפויה להיות חיובית.
זאת בעוד בחברת מידרוג התייחסו להשפעות אפשריות של המלחמה על הפעילות וציינו, כי "תחום הפרויקטים לרוב איננו חשוף באופן מהותי למחזוריות כלכלית בכלל ולהשפעות חד-פעמיות בפרט, בזכות מאפייני המימון הפרויקטאלי, הכוללים הגנות שונות".
גם חברות הפרויקטים והתשתיות הגדולות בבורסה מחזקות את ההנחות בדבר הצמיחה הצפויה בהיקפי הפעילות.
חברת שפיר הנדסה מציינת בדוחותיה הכספיים, כי "במהלך השנים האחרונות, ניכרת מגמה של הגדלת תקציבים ממשלתיים בתחום התשתיות במדינה ובשל כך גם מגמת גידול במכרזי תשתית", בעוד באלקטרה מעריכים כי בשנים הקרובות כמות פרויקטי זכיינות (PPP) "תמשיך להיות נרחבת לאור הצורך של מדינת ישראל להגביר את השקעתה בתשתיות".
לצד זאת, גם השינוי הצפוי בסביבת הריבית עשוי לתמוך בכיוון הפעילות של החברות ובתוצאותיהן הכספיות בהמשך. זאת משום שסעיפי מימון הם משמעותיים ביותר במאזני החברות והעלייה החדה והמהירה בשיעורי הריבית העיבה עליהן בשנה החולפת.
נוסף לכך, הריבית העולה הובילה לפגיעה ניכרת בשווי הנכסים, בשל השינוי בשיעורי ההיוון שלהם, והורדות ריבית, אם יגיעו כמצופה, יסייעו להם להציג שינוי כיוון ולתרום לעליית שווי.
השיפור בתנאי המאקרו יחד עם צבר הפרויקטים הגדול בו הן מחזיקות והצפי לתנופת פיתוח לאחר המלחמה, עשוי לייצר לאותן מניות אפסייד משמעותי ב-2024.
שפיר ואלקטרה, כמו גם שיכון ובינוי וקבוצת אשטרום, שתי ענקיות פרויקטים ותשתיות נוספות הנסחרות במדדים המובילים בבורסה, עשויות להיות בין הנהנות הבולטות מהעלייה הצפויה בהשקעה בתשתיות ובפרויקטים ביום שלאחר המלחמה, כמו גם חברות בורסאיות שהיקפי פעילותן מצומצמים יותר, דוגמת אורון ולסיכו. כל המוזכרות עוסקות בתחומי התשתיות והפרויקטים, הגם שלכל אחת מיקוד שונה ולא כל הפעילויות שלהן חופפות. לכולן צבר פרויקטים משמעותי (כל אחת ביחס לגודלה), וצמיחתו מעבר לכך בשל השפעות המלחמה עשויה לסייע להמשך צמיחתן.
בשלב הנוכחי, הפוטנציאל העתידי נראה רחוק לאותן חברות שבדיווחיהן מתייחסות בעיקר לאתגרים שמציבה להן המלחמה בעת הנוכחית.
אלה קשורים גם למחסור בכוח אדם והאטה בפעילות בתחומים בהם הוא חסר, גם להגבלות פעילות בחלק מהאתרים, גם לקושי של חלק מהלקוחות לעמוד בתנאי תשלום ועוד – מה שלדבריהן עלול לפגוע בתוצאות הכספיות של הרבעון הרביעי של השנה ולזלוג גם לשנה הבא.
למרות זאת, במבט לטווח הזמן הבינוני (כחצי שנה ומעבר לכך), ניתן להניח כי האתגרים יצטמצמו ואפשרויות הצמיחה יתרבו.
כפי שציינה לסיכו בדוחותיה הכספיים האחרונים, החברה קיבלה הזמנות בהיקף לא מהותי בתחומי התשתיות, זאת "באופן אשר להערכת החברה, יש בו כדי להצביע על האפשרות כי ברקע או בעקבות המלחמה יתוקצבו ויוקצו סכומי כסף משמעותיים לצרכי הקמת ושיקום תשתיות ולפיכך קיימת אפשרות לפוטנציאל גידול ביקוש לעבודות בתחום".
נתייחס בקצרה לשלוש מחברות הענף, אשר מניותיהן סובלות מביצועי חסר מתחילת השנה ביחס למדדי הדגל בבורסה:
שפיר הנדסה: כמגמה, מתחילת השנה החברה נהנית משיפור רוחבי בתוצאות הכספיות שלה, גם בשורת ההכנסות וגם בשורת הרווח, במגזרי הפעילות השונים.
זאת בין היתר בזכות התקדמות בפרויקטים שונים דוגמת הרכבת הקלה בירושלים ומרכזי הספקה לוגיסטיים של צה"ל (תשתיות), הפעלת כביש 16 וחלוקת גז (זכיינות), ותחילת פעילות במגזר השילוח והלוגיסטיקה.
בצד השלילי, באחרונה הורידה s&p מעלות את דירוג המנפיק מ-A פלוס ל-A "בשל היחלשות הפרופיל הפיננסי" וחשש מהשפעות מהכיוון השלילי של הכלכלה המקומית בעקבות המתחים הגיאופוליטיים והמלחמה.
לצד זאת, במעלות הותירו את תחזית הדירוג יציבה בשל ההערכה ולפיה "שפיר תשמור על מעמדה המוביל בשוק הישראלי", וזאת בהתבסס על צבר העבודות הקיים שלה ועל המיצוב התחרותי שלה.
אלקטרה: גם אלקטרה סיכמה בצורה חיובית את תשעת החודשים הראשונים של 2023, אחרי שנהנתה מעליה בהיקפי הביצוע בקבלנות בנייה, תשתיות ופרויקטים למגורים בישראל, מצמיחת פעילותה בארה"ב וכן מאיחוד פעילות בתחומי השירות והאחזקה. גם במגזר הזכיינות נהנתה אלקטרה מצמיחת הפעילות, אולם הרווח המגזרי נפגע לאחר שבשנה שעברה רשמה רווחים ממימוש החזקות.
אלקטרה גם בולטת בצבר הפרויקטים שלה, שטיפס בכ-9% מסוף 2022 והגיע לכ-31 מיליארד שקל בסוף הרבעון השלישי של השנה.
כפי שאלקטרה מציינת, השקעות ענק של המדינה במגה-פרויקטים דוגמת קווי הרכבת הקלה, סלילת כבישים, הקמת קריות ממשלה והרחבת תשתיות אנרגיה, משרתות את אסטרטגיית "מחזור החיים" שלה, במסגרתה היא גם יוזמת, גם מקימה וגם מתפעלת נדל"ן ופרויקטים נוספים.
אורון: בין הנתונים שהציגה אורון בדוחותיה הכספיים האחרונים לסיכום הרבעון השלישי בלטה קפיצה של כ-35%-40% בצבר ההזמנות שלה בתחום התשתיות יחס לרבעון המקביל של השנה שעברה ולסוף 2022, בעיקר בזכות זכייה במכרז לתכנון וביצוע עבודות סלילה וגישור להרחבת כביש 6, בהיקף המוערך ביותר מ-800 מיליון שקל.
מאז המשיך צבר ההזמנות של אורון בכיוון החיובי, ובמהלך אוקטובר-נובמבר זכתה בשלושה מכרזים, הכוללים הקמת טרמינל תחנת רכבת בהרצליה, הקמת מבנה למפעל "אלתא" של התעשייה האווירית והקמת מחלף באזור התעשייה קריית גת (מחלף אינטל) בהיקף מצרפי של קרוב ל-400 מיליון שקל.
לצד זאת, מתחילת השנה מציגה אורון צמיחה רוחבית בפעילות, אולם בהשפעת הריבית מתמודדת עם עלייה חדה בהוצאות המימון שבאה לידי ביטוי בשחיקה ניכרת ברווחיה.
הדובר הינו בעל רשיון ניהול תיקים במגדל ניהול תיקי השקעות, מקבוצת מגדל שוקי הון. אין באמור משום התחייבות או הבטחה לתוצאה כלשהי ו/או להשגת תשואה כלשהי ו/או רווח כלשהו ו/או מניעת הפסדים. האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים לכל אדם. לדובר ו/או לקבוצת מגדל שוקי הון ו/או לחברות קשורות אליה עניין אישי בנושא ו/או אחזקות בנכסים המוזכרים בכתבה ו/או משתייכים לסקטורים המוזכרים בה, והם מנהלים ו/או עשויים לנהל מכשירי השקעה בסקטורים המוזכרים בכתבה, אשר השקעותיהם יכללו ניירות ערך/נכסים פיננסיים המשתייכים לסקטורים אלה. ההערכות בכתבה זו, מהוות מידע צופה פני עתיד ולכן התממשותן אינה וודאית, ואינן בשליטת מגדל ניהול תיקי השקעות ו/או מגדל שוקי הון, או מי מטעמן. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות ו/או ההערכות ו/או המסקנות המובאות בסקירה לבין התוצאות בפועל.
