"הפילוסופיה של ניהול ההשקעות אצלנו היא שאיננו יכולים לחזות מה קורה מחר. לכן, נותר לנו לקחת החלטות על בסיס תוחלת שנשענת על היסטוריה."

אחרי הגיוסים המרשימים של כמעט 5 מיליארד שקלים בקרנות הנאמנות ו 1.68 מיליארד שקלים בתעודות הסל לאורך שנת 2010, נדרשנו אל משרדי הראל פיננסים. זאת, בכדי לפענח ולפצח את הנוסחה הרשמית לגיוסים בליבו של שוק כל כך תחרותי, כמו שוק ההון, בתקווה שאכן יש נוסחה כזו.

מתוך הרציונאל כי להישגי אשתקד יש שני אבות, האחד בתחום ההשקעות והשני בתחום השיווק, קבענו עם צמד מן ההנהלה של הראל פיננסים, כאשר כל אחד יוכל לענות בתחומו על השינויים שנעשו בשנה שעברה ולקראת השנה החדשה. אורי רבינוביץ', משנה למנכ"ל ומנהל השקעות ראשי בהראל פיננסים ושי מזרחי סמנכ"ל מכירות-בנקים הראל פיננסים, העניקו הצצה אל העבודה הנעשית מאחורי הקלעים. אז מה יותר חשוב להצלחה בשוק ההון? שיווק, השקעות? לשי ולאורי הפתרונים. 

מה עושים עם עוד 5 מיליארד שקלים?

בית ההשקעות הראל פיננסים, יזכרו את שנת 2010 כשנה שבה בית ההשקעות מיצב עצמו, כבית ההשקעות עם חברת הקרנות השנייה בגודלה בישראל. זאת לאחר שקרנות הנאמנות של הראל פיא בהנהלתו של סמי בבקוב, הובילו את טבלת הגיוסים השנתית לאורך השנה בעקביות. כאמור, הגיוס השנתי, נאמד בסכום של כ-4.98 מיליארד שקלים, הרחק מהמתחרות העיקריות בענף. הסגנית לגיוסים לדוגמה, הייתה חברת הקרנות של אקסלנס, עם גיוס של 3.18 מיליארד שקלים. שי מזרחי מתאר במילותיו את ההישג השנתי והסיבות לו:

השנה האחרונה הייתה באמת מדהימה. זו תוצאה של מספר תהליכי עבודה שנקודת המוצא שלהם הייתה טרם תחילת 2010. בהראל התעקשנו על הקמה של צוות מקצועי והסתמכות על מערך שיווק שמעניק שירות מלא ליועצים. המערך מסועף והוא מונה כ- 17 אנשים.  הניסיון מורה על כך שיועצים צריכים מידע ממצה והם צריכים אותו מהר, מתוקף עבודתם.

אנחנו מפנים את היועץ אל הסקירות המקצועיות שלנו שיוצאות באופן שוטף תוך ניסיון להעניק ערך מוסף. חשוב לנו לקמץ בסימני שאלה ולשקף דעה מקצועית וברורה. אנו נוהגים כך בשיחות של משווקים, אל מול יועצי השקעות.
 
התהליך השיווקי התממש אל מול המוצרים שנוהלו בצורה מקצועית בהראל. אך יש לזכור-אנחנו לא נמצאים במרוץ תשואות. סחרור שכזה יכניס את הקרנות לסיכון גבוה יותר שלא לצורך. לבסוף ניהול זה מוכיח את עצמו.

לדוגמה, הקרן המצטיינת השנה בגיוסים, הייתה קרן הנאמנות הראל 90/10. בשנת 2008, בעוד שכמעט כל הקרנות המקבילות בתחום הציגו תשואה שנתית שלילית, הקרן לבית הראל הניבה תשואה חיובית.בשנת 2009 ובמחצית הראשונה של 2010 הקרן תפקדה טוב וכנראה שהמשקיעים ידעו להעריך את תוכן הניהול בקרן זו וגמלו לה בגיוסים גבוהים השנה. אלמנט נוסף תלוי בכך שבעקבות תוצאות הקרנות, האחרונות מקבלות דירוגים גבוהים בבנקים, ולנו לא נותר אלא להפיץ את מלוא הנתונים, בצורה אמינה ולאורך שנים.

רבינוביץ': שנת 2010 הייתה חזקה בהראל פיננסים, בכל התחומים; בניהול תיקים, קרנות נאמנות ותעודות סל. זו תולדה של תהליך אשר גובש לפני שנתיים וחצי והתפרץ השנה. המחויבות ללקוח נתנה את אותותיה.

ההיסטוריה מוכיחה כי מאוד קשה לשמר את תואר המצטיינת השנתית בשוק ההון של ישראל לאורך זמן. ברמה האישית, יש לכם חרדה ומתח לגבי היכולת שלכם להמשיך ולנפק את אותם תוצאות בשנה הקרובה גם כן?

רבינוביץ': ההצלחה לא מעניקה ערובה להמשך שנת 2011. אנחנו מבינים שככל שאתה גדל יותר עליך לעבוד קשה יותר בכדי לספק את המצופה ממך. זה נכון לגבי שנת 2008, 2009 וגם לשנה הבאה.
איננו יכולים לחזות כיצד תסתיים השנה אלא רק להמשיך להתאמץ מאד כדי לספק תשואות תחרותיות ברמת סיכון נתונה

האם זה גורם לחרדה? זה גורם לדריכות ומחויבות, אנו מנהלים 30 מיליארד שקלים. אנחנו יודעים שעלינו לעשות את המיטב על פי תפיסת עולמנו.

אני בטוח שהצלחה בולטת כל כך יכולה לגרום לתסכול שנה אחרי. זאת, מתוך התחושה שלא ניתן לשחזר שנה שדומה לה.

מזרחי: אנחנו לא רואים עצמנו כאצנים לטווח הקצר. אנחנו בונים בית השקעות שמשקיעים ירגישו בו נוח לאורך זמן. לא נקבל החלטות של השקת מוצר כפי שמצופה מאיתנו באותה הדקה. בתוך כך, נבחר לתמוך במוצרים,  שעל פי השקפתנו הוא הנכון ללקוחותינו בטווח הארוך. זה נכון ברמה השיווקית, ברמה האסטרטגית וברמת ההשקעות. אנחנו רוצים לגדול ויש לנו ציפיות להיות הכי טובים שיש.

כלומר לא תהייה רה-אסטרטגיה בכדי להתאים את התוצאות לשנה שעברה?

מזרחי: התהליכים הם אותם תהליכים. לוקח זמן לבנות תהליכים ולבנות אמון בקרב היועצים. תעודות סל היא דוגמה בולטת לכך. שם הרי התוצאות של כל החברות הן כמעט אותו דבר, אז מדוע הצרכנים בוחרים לרכוש דווקא תעודות מבית הראל? התשובה היא האמון שנבנה בינינו לבין הלקוחות והיועצים.
 
המערך המשווק הרי משווק את כל המוצרים. האם המשווק לא נמצא בדילמה פנימית, בין העדפה שלו לשווק תעודת סל או קרן נאמנות?

יש זמנים בהם עדיף לרכוש קרנות נאמנות ויש מקרים בהם עדיף לרכוש תעודות סל. יש יועץ שיעדיף כך ויש כאלו שיעדיפו אחרת, אנחנו יודעים לזהות העדפות של יועצים לתעודה או קרן. את ההחלטה אני מותיר לו, הרי הוא מכיר את הלקוחות שלו טוב ממני.  בכ"ז, יש לי את האמירה הכללית, אך לבסוף ההחלטה נקבעת על ידי היועץ.

תוכל לתת דוגמה?

ידוע שיועצים מעדיפים לקנות מניות באמצעות תעודות סל (למרות שלאחרונה קיימת התעוררות גם בתחום זה בכל הנוגע לקרנות נאמנות) ואג"ח על ידי קרנות נאמנות. בהתאם להעדפות אלו אנו נצטרך לספק להם את המוצרים.

היכן נקודות ההשקה בחברה, בין האלמנט השיווקי לבין העבודה המקצועית שנעשית מבחינת השקעות?

מזרחי: הסלוגן של בית ההשקעות הוא: "אנחנו מנהלים כסף של אנשים". זו לא תחרות גיוסים. כשאנחנו באים לשווק מוצר מסוים אנחנו משווקים אותו כי אנחנו מאמינים בו, בכך שהוא מתאים למצב הקיים בשוק ההון והוא יעזור ליועץ ההשקעות. דרך העבודה המשותפת נוכל לזהות את המוצרים שיהוו את הפתרון. דוגמה רלוונטית לכך היא החזרת ההמלצה שלנו לפני חודש על השקעה בריבית משתנה, בעוד ששום מתחרה לא נהה אחרי ההשקעה הזו אז. השלב הראשון מתבטא בכך שהאמונים על ההשקעות, זיהו הזדמנות שנוצרה בהשקעה בריבית משתנה, השלב השני מתחיל בתהליך של ישיבות, בכדי להסביר לנו את הסיבות והפרמטרים להחלטה, והשלב הסופי תלוי בנו- עלינו להציף את הרעיון. 

שי מזרחי-סמנכ"ל מכירות

בתקופה האחרונה, הנהלות הבנק שמו להן למטרה להפריד בין משווקי בתי ההשקעות לבין היועצים בבנק. איך מחלקת השיווק של הראל מתאימה עצמה למצב הזה?

אנחנו מקפידים על רוח הדברים ופועלים בהתאם לשינויים. המפגשים שהתמעטו עם היועצים- הוחלפו בהרצאות מקצועיות, אנחנו נשלח את מיטב הכלכלנים שלנו להרצות בפניהם. בתוך ההרצאות, אנחנו לא נוהגים לשווק את הקרנות שלנו. 

אנחנו נשווק חומרים מקצועיים שעומדים בהוראות הרשות בלבד. גם הכנסים שקיימנו עד כה עמדו בהוראות הרשות וגם הכנסים שנקיים בעתיד יעמדו בתנאי הרשות.

עד כמה ישנו ההוראות של הרשות לגבי כנסים עתידים עם יועצים?

היועצים באים לכנס בכדי לשמוע דעות אחרות ולגלות את הפן המקצועי של בית ההשקעות ולא משום סיבה אחרת.. היועצים מבקשים לגוון את הדעות שהם מכירים מסביבם ומתוך כך עולות השאלות שנשאלות בשיחות ועידה עם בתי ההשקעות,כמו גם ההגעה לכנסים עצמם. בכל הנוגע לאופי הכנסיםף, בעבר כמו בעתיד נמשיך לתת דגש על הפן המקצועי.

רבינוביץ': העולם הזה הוא דינאמי ומהיר. היועצים עסוקים ובעלי משימות לרוב, לכן הם זקוקים למידע ענייני וקצר בכדי לעזור להם לקחת החלטות. הם מקבלים מידע מהבנק, מאיתנו וממקומות נוספים. אני מניח שגוף שמנהל 30 מיליארד שקלים מקבל את  הטון הראוי למקצועיות שלו מצד היועצים. אך זה לא אומר שלא ניפגש עם כל יועץ, בכל מקום ובכל שעה בכפוף לכללים החדשים.

הקרנות הכספיות

הקרנות הכספיות, משום דמי הניהול האפסיים בהן, נחשבות לעיתים כאקט שיווקי שהגיע בכדי לשמר את ההון שבורח מאפיקים בעלי סיכון, בתוך בית ההשקעות. הראל פיא היא אחת החברות הגדולות האחרונות שנותרו ככאלו אשר אינן גובות דמי ניהול על אותן קרנות. שי מזרחי ואורי רבינוביץ' מתנערים מההתייחסות של כספיות כאקט שיווקי.

מזרחי: אנחנו סופר מרקט גדול של מוצרים פיננסיים ונעניק פתרון לכל רצונותיו השונים של המשקיע. מתוך כך, אם הלקוח החליט שהוא מבקש לשבת על הגדר, אנחנו ניתן לו את הפתרון המושלם לכך.

רבינוביץ': כל עוד הריביות הריאליות הן שליליות, נהיה קשובים לצרכי הלקוחות . למן הרגע שריביות ריאליות יעלו, אנחנו נשקול העלאת דמי ניהול, גם אם זה יעלה לנו בגיוסים. הכספיות לא אמורות להיות מנוע גיוס, אלא למעשה נובעות מן הצורך האמיתי של האפיק בשווקים בעיקר למשקיע הקטן. אנחנו והלקוחות בעלי אינטרסים שווים, היכן שיש הצדקה ניתן כתף ונספוג את העלויות הנלוות. בשוק ההון, למרות שלעיתים זה נראה כך, לא הכול גימיקים שיווקיים.

שוק תעודות הסל עומד לפני מהפך של מעבר מחובת דיווח לאכיפה. איך לדעתך זה ישפיע על מערך השיווק של התעודות?

מזרחי: ישנו הרצון להשוות את תנאי העבודה של תחום קרנות הנאמנות לתחום תעודות הסל. ההתאמות השיווקיות  הן התאמות קוסמטיות,. האכיפה תהיה שונה ואני אוכל לפרסם את התעודות בצורה שונה, אך השינויים לכשעצמם, כמעט ואינם נוגעים לעולם השיווק.

השאלה היא האם למן הרגע שתעודות הסל יקפצו את המדרגה הזו, הן יוכלו לנגוס, נגיסה נוספת, מן ההון המנוהל שבקרנות הנאמנות?

מזרחי: בכלליות, ישנה התאמה בחלוקת האפיקים, בין תעודות סל לקרנות נאמנות, בארץ אל מול העולם. לכן סביר להניח ששני הכלים האלו הגיעו לאיזון מסוים. רצון המשקיעים נקבע יותר על פי התנהגות השוק מאשר דרכי הפעולה של הענף.

רבינוביץ': התקשורת לעיתים רואה בתעודות הסל ובקרנות, כמוצרים מתחרים, אנו רואים את זה ככלים משלימים. אנחנו לא משייכים את רמת האכיפה לתחלופה שבין המוצרים. בשורה התחתונה, אנשים רוצים שינהלו להם את הכסף. תעודת סל מהווה אלטרנטיבה לרכישת המוצר ישירות ותו לא. אנחנו, כמו כולם נמשיך להשתמש במוצר לשם השקעות.

כיצד מתכוננים בהראל פיא לחדירתן של הקרנות הזרות לשוק המקומי? ישנם כבר בתי השקעות שהחלו לפרסם על מגעים עם מנהלי קרנות בחול.

מזרחי:אני חושב שמוקדם עדיין לדבר על הקרנות הזרות וגם מה שפורסם היה על מגעים בלבד. לאחרונה היינו בישיבה עם מורנינג סטאר (חברה לדירוג קרנות עולמית), שהראו לנו שגם במתווה עולמי, קרנות החוץ שלנו מדורגות בצורה טובה. כלומר יש בישראל מנהלי השקעות שמנהלים הון כיאות מעבר לים. זה יעמוד לזכותם כאשר הקרנות הזרות יחדרו אל השוק המקומי.

רבינוביץ': אני רוצה שלהזכיר שהקרנות הזרות כבר פה, על ידי קרנות האגד חוץ. בנוסף, שיתופי פעולה בין בתי השקעות מקומיים לבתי השקעות מחו"ל בתחום המניות היו כבר מקודם ולא הוכיחו את עצמם. התחרות כה עזה בשוק קרנות הנאמנות ואנחנו מקבלים עוד מתחרים לעיתים קרובות.

הטענה היא שהמשקיע הישראלי נוטה לביתיות. האם הכניסה של הקרנות הזרות תוכל לשנות את זה?

רבינוביץ': אני מכיר את האמירה. המשקיע הישראלי מקבל החלטות על פי מה שהוכיח את עצמו עד עכשיו. מי שהשקיע בשוק ההון בישראל בעשור האחרון קיבל תשואה טובה לאין ערוך על פני מי שהשקיע בארה"ב, אירופה ויפן. אם השנים הבאות לא יהיו בעלות אותן מאפיינים-  המשקיע  הישראלי ישנה את אופי, ההשקעה שלו, ללא מנהל זר או עם מנהל זר.

אורי רבינוביץ' נמצא בשוק ההון מזה 17 שנה. בחמש השנים הראשונות עסק במחקר, לאחר מכן שנתיים עבד בממשלת ישראל ועשר שנים בשוק ההון האם בתקופה הזו, אתה חש שאי הודאות גדלה, לגבי אופי השווקים?

רבינוביץ': אני אצטט לך משפט שבו אני משתמש בשיחות עם יועצים: זו השנה ה17 שבה אני צופה שנה מאתגרת. אני יכול להבטיח לך שכל מנהל כספים יענה את אותו הדבר, תחת אותה השאלה. כאשר, אתה לא מניח את הכסף בפק"מ או מק"מ, זה מאתגר. אני כן יכול לבוא ולומר שהשינוי הגדול בשוק ההון לאורך זמן, מתאפיין במספר תחומים: צמיחה של מוצרים פיננסיים, גודל שיעור החשיפה של הציבור לנעשה בשוק ההון ורמת הסיכון שמוכן כל אדם באופן ספציפי לקחת, כנראה בגלל צמד הסיבות הראשונות שמניתי.

תוכל לפרט?

בעולם בו היכולת לשנע כסף ממקום למקום ומהירות התגובה של השווקים מתקצרת, על פניו נדמה כי משך זמן מחזורי העסקים הולכים ומתקצרים. אם נסתכל על רווחי החברות האמריקאיות נגלה שלקח להן 18 חודשים לחזור לשיעור רווח תפעולי דומה לשיעור טרם המשבר. במשבר של 2002, להשיג תוצאה דומה על המשק האמריקאי היה להמתין כ 48 חודשים שלמים. בעולם בו חוקי העבודה מגנים פחות על העובדים מבעבר, הדינאמיות גבוהה יותר ואף היכולת של החברות לבצע תהליכים- מהירה יותר, בשל הטכנולוגיה והגמישות התעסוקתית.

כיצד אתה משלב את התובנה הנ"ל במודלים הכלכליים של החברה?

הפילוסופיה של ניהול ההשקעות אצלנו היא שאיננו יכולים  לחזות מה קורה מחר. לכן, נותר לנו  לקחת החלטות על בסיס תוחלת שנשענת על היסטוריה. הפילוסופיה המוזכרת, אינה משתנה כתוצאה משינוי זמן מחזורי העסקים. מחירי ההון משתנים מהר יותר, לכן גם התגובה נעשית מהירה יותר.

מסביב לעולם ב400 מילים

כך מפרש אורי רבינוביץ' את כלכלת העולם  והשלכותיה על ישראל 

מה האלוקציה המומלצת לשנת 2011? מה תייעץ ליועץ שקורא את העיתון?

אנחנו לא מנחים פיזור כדגל. פיזור גלובאלי לא הוכיח את עצמו עד כה. להפך, התחזקות השקל גרעה מתשואות המשקיע המקומי, כאשר זה בחר להשקיע בחו"ל. בנקודת הזמן הזו, ניתן לומר שיש שיווי משקל בכל הנוגע לחוזק השקל. הפגיעה העתידית לעומת השנים הקודמות לא תהייה כה משמעותית. הבורסה הישראלית נראית ברמה סבירה בהשוואה למתחרים שלה. יש נישות מסוימות שבהן המחירים גבוהים יותר וההיפך. אם נסתכל על הבנקים, הם נסחרים במחיר יקר יותר וכנראה שבצדק, אל מול המקבילים להם מעבר לים.

סקטור הכימיה, לעומת הראשון זול יחסית, כאשר כי"ל מתומחרת בחסר לעומת פוטאש. חברות התקשורת בישראל, נסחרות במחירים גבוהים יותר לעומת שאר העולם משום הרווח שלהם. בקרנות הנאמנות, בניגוד לקופת גמל, כל קרן מתנהלת על פי התשקיף שלה. לכן אין פה צורך להשקיע בפיזור הגלובאלי כהכרח.

אלו הסקטורים היחידים שנמצאים בתמחור חסר?

סקטור הכימיה ממשיך לעניין אותנו, אך גם חברות המזון אשר עוברות שינוי אסטרטגי, מהוות  פוטנציאל השקעתי מסוים.

עד כמה מחירי הסחורות שממשיכים לעלות משפיעים על הצמיחה העתידית העולמית?

החלק הראשון של השאלה חייב להתייחס לשווקים המתעוררים. הציבור בשווקים אלה מוציא סך גדול מן ההכנסה על מזון, מה שמחייב העלאות ריבית בשווקים אלו. עד כה, העלאות אלו לא עיכבו את הצמיחה באותן מדינות. אך יכול להיות שנתון זה ישתנה בעתיד ובהחלט יכול להוות מטרה של עיכוב צמיחה עולמית.

בהסתכלות אחרת של רמת רווחי החברות, מחירי האנרגיה מהווים כ- 7% מההוצאות לעומת כוח אדם אשר מהווה כ- 70% מהעלויות. לכן בתחום הזה לא ניתן לראות איום מכך שמחירי הסחורות מטפסים מעלה, דוגמת  מחירי הנפט שכמעט ועולים לכ 100 דולר לחבית.

כלכלת ישראל, נמצאת למעשה במצב ביניים. אנחנו לא בעלי תל"ג מערבי ולמרות זאת, ההוצאות של הישראלי הממוצע מתמצות יותר בתקשורת ודיור מאשר במזון. השוק, לדעתי, מתמחר קצב העלאת ריבית תואם לעליית מחירים עתידית.

מה יבטיח את הצמיחה העתידית במערב?

יש לנו כרגע שתי תופעות שונות, שזקוקות לניתוח, נתחיל עם אירופה. ב1999, נוצר מיזוג בין מדינות בעלות יכולות מקצועיות ותשתיתיות שונות לחלוטין. העובדה שמדינות אלו עברו לאותו מטבע, יצרה בעיות כלכליות אצל המדינות המפגרות יותר. הדרך של אותן המדינות לכסות על המגרעות האמורות הייתה העלייה במחירי הנדל"ן. אך אחרי ההאטה העולמית, השיטה חדלה מלעבוד. לכן אותן מדינות מצויות כרגע בתהליך של השבת ההון האדיר שקיבלו ללא הצדקה. הדרך הרלוונטית להחזרת העושר היא קיצוץ בתקציבים, אך התהליך הוא ארוך.

נמשיך עם ארה"ב: בארה"ב, התנפחות בועת העושר הגיעה גם היא מכסף זול, שהגיע על חשבונם של כלל אזרחי המדינה. כתוצאה מכך, הושג עושר שאינו מתמשך ותואם את הנתונים היבשים. כמו באירופה, את העושר הזה יש להשיב. אך בניגוד לאירופה, בארה"ב התהליך ייקח פחות זמן ממה שחזו בלב המשבר.
למרות הנתונים שאוזכרו, עד לרגע שבו הצמיחה תשביע רצון- יש להתאזר בסבלנות. עלינו להבין, להשיב 8 מיליון משרות שנוצרו בחטא לאורך המשבר ונעלמו בעיתו, זהו תהליך שלוקח זמן רב.

האם יש סיכוי לכך שחלק מהמדינות בעלות חוב גבוה באירופה, יעזבו את גוש היורו?

אם היית מבחין כמה קשה היה להיכנס לגוש, היית מבין עד כמה היציאה אינה כדאית. זהו תהליך שמלווה בהמון הוצאות והתאמות. תהליכים אלו לא ברי הגשמה בטווח הקצר. האינטרסים של המדינות הגדולות והמצליחות יותר, נותרו בעינם- שימור האיחוד. 

יכול להיות שזה מגיע על חשבון החיסכון של האזרח הממוצע בישראל?

שיעור החיסכון בישראל, למרות הריבית הנמוכה, עדיין ניצב מזה שני עשורים, בין שיעור החיסכון הנמוך בארה"ב לשיעור החיסכון הגבוה ביפן.  אגב בארה"ב, הניתוחים הכלכליים מורים שהחיסכון ממשיך לגדול, כנראה בגלל השפעות אובייקטיביות של הכלכלה ביבשת החדשה.

איך צוות המחקר מפרש את ההתפתחויות האחרונות במצריים?

איננו יכולים להתעלם מהמצב, אך שיטת העבודה שלנו היא שהשוק הישראלי מתואם למה שמתרחש בעולם. לי באופן אישי אין יכולת טובה יותר, מכל אחד אחר, לחזות את ההתפתחות הגיאופוליטית במצריים. אנחנו יכולים להגיד שהשווקים מתמחרים את השפעת חוסר הודאות- בצורה נמוכה יחסית.

האם המשקיע הישראלי לא יכול לפרש את המצב טוב יותר מהמשקיע המערבי, בשל קירבתו לאירועים?

מובארק נשיא מצריים, היה מופתע מכך שהייתה הפיכה. הוא לבטח קרוב יותר למצריים מאשר המשקיע הישראלי. אין לנו יכולת לבוא ולומר לאן הלך הדברים יתגלגל מכאן. אני יכול לומר שאם נראה הסלמה, שתביא בתורה לעלייה בהוצאות הביטחון, תהליך שיביא לגרעון גדול יותר ויעכב צמיחה כלכלית עתידית. נכון לעכשיו אנחנו לא מניחים כך, אך נוכל לשנות את דעתנו בהמשך.

לסיכום, שווקים יודעים לנתח גם מצבים פוליטיים, אך לעיתים הם נמצאים בתגובת יתר. האם עתה אנחנו בתגובת יתר? קטונתי מלומר.

לטענת שי מזרחי הוא מפר את הסטטיסטיקה של ה"פתיל הקצר" של המשווקים. כלומר התזוזה הערה מבית השקעות אחד למשנהו של אנשי מקצוע השיווק בשוק ההון. זאת כנראה משום הדרישה הגבוהה למשווקים בענף.

למה הראל פיננסים?

התחלתי כמנהל תיקים בבינלאומי, משם לחברת אופק ולפסגות ומצאתי את מקומי בהראל פיננסים ב5 השנים האחרונות. אני יכול לומר שמשכורת היא אינה המרכיב הבלעדי בבחירת מקום עבודה. מקום שבו אין חופש יצירה, אלף או אלפיים שקל נוספים לשכר לא יעשו את ההבדל. כמו כל דבר בחיים, החומר האנושי הוא מרכיב  חיוני ביותר.

האם שוק ההון לא קורץ מאותו חומר של אנשים? האם אפשר למצוא מקומות בעלי אופי עובדים אחר?

הכול יחסי. אין מקומות רעים, אבל יש מקומות טובים יותר. ישנם בתי השקעות שהם בעלי אחוז עזיבה גבוה, קשה להתעלם מן המסקנה שזה מקרין על תנאי מקום העבודה.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.