תעשיית קרנות הנאמנות בחצי הראשון של 2026 עם גיוס פנומנלי של 41 מיליארד ש"ח

החצי הראשון של 2026: חצי שנה פנומנלית – גיוס של כ-41 מיליארד ש"ח

תעשיית הקרנות צמחה מ-757.0 מיליארד ₪ לכ-826.5 מיליארד ₪, עלייה של כ-9.2%.

התשואה החיובית תרמה עליית ערך של כ-28.6 מיליארד ₪ וכניסת הכספים הסתכמה בכ-40.9 מיליארד ₪, מה שהביא לצמיחה כוללת של כ-69.5 מיליארד ₪ בנכסי התעשייה.

הקרנות הכספיות ממשיכות להוביל בגיוסים מתחילת השנה עם סכום גדול של כ-22.8 מיליארד ₪, (כמחצית מהגיוסים).

הקרנות האקטיביות המסורתיות גייסו סכום גדול של כ-18.9  מיליארד ₪.

בקרנות הפסיביות נרשמה ירידה משמעותית בקצב הגיוסים במהלך החצי הראשון לשנת 2026, בעיקר בעקבות היחלשות הדולר, שכן עיקר הפעילות בקרנות הפסיביות היא בחשיפה דולרית לשוק האמריקאי. הן מסיימות את החצי הראשון של שנת 2026 במגמה מעורבת עם פדיון נמוך של 0.7 מיליארד ₪ שנחלק בין הקרנות המחקות עם גיוס של כ-7.7 מיליארד ₪ ומנגד קרנות הסל עם פדיון של כ-8.4 מיליארד ₪.

תמונה הפוכה בקרנות המחקות מול קרנות הסל. הגיוס הגדול ביותר בקרנות המחקות נרשם בקטגוריה מניות בארץ (כ- 4.5 מיליארד ₪), כאשר מנגד, בקרנות הסל, היא הקטגוריה הפודה ביותר (כ-6.2 מיליארד ₪).

הקטגוריה המגייסת ביותר בקרנות האקטיביות המסורתיות בחצי הראשון של 2026 היא קטגוריית אג''ח כללי אשר גייסה סכום גדול של כ-8.2 מיליארד ₪, והקטגוריה הפודה היחידה היא ממונפות ואסטרטגיות עם פדיון כולל של כ- 0.5 מיליארד ₪.

בחודש יוני התעשייה גייסה, כ-3.9 מיליארד ₪,  כ-4.5 מיליארד ₪  בכספיות, כ-2.4 מיליארד ₪ באקטיביות המסורתיות, כ-1.3 מיליארד ₪ במחקות ופדתה כ-4.3 מיליארד ₪ בקרנות הסל (ראו פירוט בהמשך).

---

החצי הראשון של שנת 2026 בשוקי ההון ובכלכלה העולמית

שוק ההון: תשואות

החצי הראשון של 2026 התאפיין במגמה חיובית אך תנודתית מאוד בשוקי ההון, על רקע ריבית גבוהה יחסית, אינפלציה  עיקשת, והסלמה גיאופוליטית במזרח התיכון והמפרץ הפרסי. בארה"ב, המדדים המובילים המשיכו לרשום עליות שערים מרשימות שנישאו על גבי דוחות כספיים שהכו את התחזיות ונהנו מהמשך זרימת הון מסיבית לתשתיות בינה מלאכותית (AI). עם זאת, האופטימיות הזו לוותה ברוח מאקרו-כלכלית נגדית: האינפלציה בארה"ב התגלתה כ"דביקה" (סביב  ה-3%) מה שהותיר את תשואות האג''ח הממשלתיות ל-10 שנים ברמה גבוהה של כ-4.5% ודחה את ציפיות המשקיעים להורדות ריבית מהירות מצד ה-FED. במקביל, בשוק החוב הקונצרני נוצר לחץ היצע משמעותי עקב גל הנפקות חוב גדולות מאוד של ענקיות הטכנולוגיה למימון פרויקטי AI. תנאים אלו, לצד מגמת היחלשות הדולר האמריקאי בישראל מול השקל, הובילו לשינוי ניכר בהעדפות המשקיעים ורבים מהם החלו להסיט הון לאפיקי השקעה שאינם חשופים לדולר, לסחורות שונות ולשווקים חלופיים.

המדדים העולמיים סיימו, כאמור, את החצי הראשון של 2026 בתשואות חיוביות גבוהות כאשר מדד ה-500P&S עלה בכ-9.6%, הנאסד"ק בכ-12.8%, והדאו ג'ונס בכ-8.9%. באסיה בלט מדד הניקיי בעלייה של כ-39.2%, ובאירופה מדד הדאקס הגרמני עלה בשיעור מתון מאוד של כ-2.1%.

בישראל, בזירה המקומית, שוק ההון הפגין עמידות מרשימה לנוכח מציאות גיאופוליטית מורכבת במיוחד. החודשים הראשונים של השנה לוו בתנודתיות נקודתית על רקע הסלמות ביטחוניות - לרבות המתיחות הישירה והעימותים מול איראן וחיזבאללה - שהשפיעו גם על מחירי האנרגיה העולמיים. חרף אירועים אלו, הבורסה בתל אביב חתמה את החצי הראשון של השנה בעליות שערים,  כאשר מדד ת"א 35 סיכם בעלייה של 12.0% ומדד ת"א 125 עלה בכ-9.5%. ומנגד, לאחר ירידות חדות ביוני, מדד ת"א 90 סיים את החצי הראשון לשנת 2026 בתשואה חיובית זעירה של 0.3%.

בשוק האג"ח המקומי, מרווחי התשואה של האג''ח הקונצרני הצטמצמו לרמות שפל היסטוריות, תמחור זה דחף מוסדיים ומשקיעים פרטיים לשנות מיקוד ולהעדיף את איגרות החוב הממשלתיות או קונצרניות בדירוגים הגבוהים ביותר משום שהתשואה העודפת בדירוגים הנמוכים כבר לא פיצתה על הסיכון. עם זאת, התכנסות האינפלציה בחזרה אל עבר מרכז יעד בנק ישראל (1%-3%) סייעה לבנק ישראל להוריד את שיעור הריבית והעניקה רוח גבית חשובה למשק ולשוק. איגרות החוב הקונצרניות עלו בכ-2.7% והממשלתיות בכ-2.5%.

1. התעשייה האקטיבית המסורתית: הגברת קצב הגיוסים

התעשייה האקטיבית המסורתית מגבירה את קצת הגיוסים. זאת, לאחר שבשנים קודמות (2023-2022) היא סבלה מפדיונות רבים שהסתכמו בסך של כ-52.5 מיליארד ₪. מאז עברה לגיוסים ובקצב עולה, בשנת 2024 גייסה התעשייה האקטיבית המסורתית כ-10.2 מיליארד ₪, בשנת 2025 גייסה כ-28.4 מיליארד ₪, ואילו במחצית הראשונה של שנת 2026 היא מסיימת עם גיוס גבוה של כ-18.9 מיליארד ₪ (וכך משלימה גיוס של 57.5 מיליארד ₪ במהלך שנתיים וחצי).

הקטגוריה המגייסת ביותר בחצי הראשון של שנת 2026, קטגוריית אג"ח כללי שהיא הקטגוריה עם היקף הנכסים הגבוה ביותר בתעשייה האקטיבית המסורתית, גייסה מתחילת השנה סכום גבוה של כ-8.2 מיליארד ₪, אחריה קטגוריית אג''ח מדינה עם גיוס גבוה לקטגוריה של כ-5.7 מיליארד ₪. (כאשר בכל שנת 2025 היא גייסה סכום של כ-5.2 מיליארד ₪)

קטגוריית גידור בנאמנות גייסה כ-1.6 מיליארד ₪.

קטגוריית מניות בישראל רשמה גיוס של כ-1.45 מיליארד ₪.

קרנות אג"ח חברות והמרה גייסו מתחילת השנה סכום של כ-0.85 מיליארד ₪.

קטגוריית מניות בחו"ל הוסיפה גיוס של כ-0.65 מיליארד ₪.

קטגוריית אג"ח בחו''ל גייסה מתחילת השנה סכום של כ-0.4 מיליארד ₪.

הקרנות הגמישות סיימו עם גיוס קל של כ-0.3 מיליארד ₪.

קטגוריית אגד קרנות הוסיפה גיוס של כ-0.2 מיליארד ₪.

הקטגוריה הפודה היחידה במחצית הראשונה של שנת 2025, הייתה קטגוריית ממונפות ואסטרטגיות אשר רשמה פדיון של כ-0.5 מיליארד ₪.

2. הקרנות הכספיות: ממשיכות להוביל בגיוסים

תעשיית הקרנות הכספיות ממשיכה בקצב הגיוסים הגבוה כשגייסה מתחילת השנה סכום של כ-22.75 מיליארד ₪ (כמחצית מהגיוס הכולל בתעשיית קרנות הנאמנות), כאשר הקרנות הכספיות השקליות גייסו כ-18.4 מיליארד ₪ והקרנות הכספיות הדולריות הוסיפו לגיוס סכום של כ- 4.35 מיליארד ₪. רצף הגיוסים המרשים של הקרנות הכספיות החל עוד בשנת 2022 והביא אותה לגיוס כולל של כ- 170 מיליארד ₪ בארבע וחצי השנים האחרונות.

נתח השוק של כלל הקרנות הכספיות עלה במהלך החצי הראשון של שנת 2026  מכ-23.6% לכ-24.6%. נתח השוק שלהן מתוך תעשיית הקרנות האקטיביות בלבד (בקרנות הפסיביות אין קרנות כספיות) עומד על כ-43.8%. סך נכסיהן (כ-203.2 מיליארד ₪) נמצא בשיא כל הזמנים לקרנות הכספיות (במונחי סוף חודש).

3. התעשייה הפסיבית: ירידה בקצב הגיוסים

א.  תעשייה הפסיבית כולה:

הקרנות הפסיביות מסיימות את המחצית הראשונה לשנת 2026 במגמה מעורבת עם פדיון של 0.7 מיליארד ₪ שנחלק בין הקרנות המחקות עם גיוס של כ-7.7 מיליארד ₪ (זהו הגיוס החצי שנתי הגבוה ביותר לקרנות המחקות מאז החצי השני לשנת 2024 אז הן גייסו כ-8 מיליארד ₪) לבין קרנות הסל שסבלו מפדיונות של כ-8.4 מיליארד ₪. הפדיון הגבוה נובע מהסיבה שעיקר הפעילות במוצרי קרנות הסל מופנה אל קרנות חו''ל אשר ברובן חשופות לתנודות שערי המט''ח, כך שהמשך היחלשות הדולר מתחילת השנה (פרט ליוני) גרם למשקיעים (בעיקר למוסדיים) לצמצם חשיפה למט''ח ולהסיט את הכספים אל אפיקי השקעה אחרים.

ב. הקרנות המחקות:

הגיוסים -

רוב הקטגוריות בקרנות המחקות סיימו את המחצית הראשונה של 2026 בגיוסים, כאשר רוב הגיוס הגיע אל קרנות מניות בארץ וקרנות חברות והמרה.  אלה גייסו כ-4.5 מיליארד ₪ וכ-2.3 מיליארד ₪ בהתאמה. אחריהן בגיוס, נמצאת קטגוריית אג''ח מדינה שגייסה סכום של כ-0.85 מיליארד ₪, קטגוריית סחורות עם גיוס של כ-105 מיליון ₪, קטגוריית אג"ח כללי גייסה כ-75 מיליון ₪, וקטגוריית נכסים דיגיטליים, גייסה כ-65 מיליון ₪.

הפדיונות -

קטגוריית אג''ח בחו''ל סיימה את המחצית הראשונה של שנת 2026 בפדיון של כ-135 מיליון ₪, וקטגוריית מניות בחו''ל פדתה סכום נמוך כ-25 מיליון ₪.

ג. קרנות הסל:

הגיוסים –

סך הגיוסים הסתכם בכ-1.2 מיליארד ₪, עיקר הגיוס הגיע אל קרנות חברות והמרה (בעיקר בשבוע האחרון לחודש יוני) שגייסו כ-0.75 מיליארד ₪.  

שאר הגיוס נחלק בין קרנות אג''ח מדינה שגייסו סכום של כ-210 מיליון ₪, קטגוריית אג''ח בחו''ל עם סכום של כ-205 מיליון ₪ וקטגוריית נכסים דיגיטליים שמסיימת עם גיוס של כ-60 מיליון ₪ מתחילת השנה.

הפדיונות –

סך הפדיונות הסתכם בכ-9.6 מיליארד ₪ כאשר עיקר הפדיון הגיע מקרנות המתמחות במניות (בארץ ובחו''ל) שפדו ביחד כ-9.1 מיליארד ₪ ( כ-6.15 מיליארד ₪ וכ-2.95 מיליארד ₪ בהתאמה), אחריהן קטגוריית ממונפות ואסטרטגיות שסיימה את החצי הראשון של השנה עם פדיון של כ-470 מיליון ₪, וקטגוריית סחורות שפדתה סכום של כ-35 מיליון ₪. קטגוריית אג"ח כללי סיימה את המחצית ללא גיוס/פדיון.
 

סיכום חודשי: יוני 2026

תעשיית הקרנות גייסה ביוני סכום של כ-3.9 מיליארד ₪

בהובלת הקרנות הכספיות

מעבר ממניות בישראל למניות בחו"ל

הקרנות הכספיות מסיימות כקטגוריה המגייסת עם גיוס גדול בסכום של כ-4.5 מיליארד ₪.

התעשייה האקטיבית המסורתית ירדה מעט בקצב הגיוסים בהשוואה לחודשים הקודמים, בעקבות התנודתיות בשוק הישראלי והירידות החדות במניות, וסיימה את חודש יוני בגיוס של כ-2.4 מיליארד ₪.

הקטגוריות המגייסות ביותר בקרנות האקטיביות המסורתיות, הן קטגוריות אג"ח כללי ואג''ח מדינה שסיימו עם גיוס של כ-1.1 מיליארד ₪, כל אחת. (ביחד מהוות כמעט את כל הגיוס לקרנות המסורתיות) אלה שתי הקטגוריות המובילות בגיוסים בכל החודשים האחרונים.

מהקרנות המתמחות במניות בישראל (אקטיבי + פסיבי)  יצא סכום גדול מאוד של כ-5.5 מיליארד ₪.

התעשייה הפסיבית פודה בחודש יוני סכום של כ-3.0 מיליארד ₪ כאשר קרנות הסל פדו סכום גבוה של כ-4.3 מיליארד ₪ ומנגד, הקרנות המחקות גייסו סכום של כ-1.3 מיליארד ₪.

בקרב תעשיית הקרנות הפסיביות, הקטגוריה המגייסת ביותר הייתה חברות והמרה שגייסה כ-1.2 מיליארד ₪ ואחריה בגיוסים קטגוריית מניות בחו''ל שגייסה כ-0.45 מיליארד ₪. מנגד, בולטת בצד הפדיונות, קטגוריית מניות בישראל שפדתה במהלך חודש יוני סכום גבוה במיוחד של כ-5.0 מיליארד ₪, תוצאת הקטנת פוזיציה של אחד או יותר מהגופים המוסדיים.

תעשיית הקרנות בחודש יוני - ירידה בהיקף הנכסים המנוהל מ-834.9 מיליארד ₪ ל-826.5 מיליארד ₪, הנובעת מגיוס בתעשייה של כ-3.9 מיליארד ₪ ומירידת ערך של כ-12.3 מיליארד ₪.

תשואות בשווקים:

חודש יוני התאפיין בתנודתיות  גבוהה בשווקים בארץ ובעולם, כאשר המדדים המובילים מסכמים את החודש במגמה מעורבת.

בשוק המניות בארה"ב מדד הדאו ג'ונס עלה בכ-2.5%, מדד ה-S&P500 סיים את חודש יוני בתשואה שלילית של 1.1%, ומדד הנאסד"ק, מדד מניות הטכנולוגיה, ירד בשיעור של כ-2.8%.

באירופה, הדאקס הגרמני: סיים את החודש עם תשואה שלילית של כ-0.4%.  

באסיה: מדד הניקיי עלה בשיעור חד של כ-8.3%.

שוק המניות הישראלי, סיים את יוני במגמה שלילית חזקה מאוד, כאשר  מדדי ת"א 35 ו-125, רשמו ירידות שערים חדות של 8.7% וכ-9.5% בהתאמה.

איגרות החוב הממשלתיות בישראל השיגו תשואה חיובית של כ-0.4% ואיגרות החוב הקונצרניות עלו בשיעור של 0.5%.  

התעשייה האקטיבית המסורתית גייסה בחודש יוני סכום של כ-2.4 מיליארד ₪, כשהקטגוריות המגייסות ביותר הן קטגוריות אג''ח כללי ואג''ח מדינה עם גיוס של כ-1.1 מיליארד ₪, כל אחת. אחריהן, קטגוריית מניות בחו''ל שגייסה סכום של כ-350 מיליון ₪, קטגוריית קרנות גידור בנאמנות גייסה כ-250 מיליון ₪ (הערכה ראשונית), קטגוריית חברות והמרה הוסיפו לגיוס סכום של כ-95 מיליון ₪, קטגוריית אג''ח בחו''ל סיימה עם גיוס בסכום של כ-50 מיליון ₪, וקטגוריית אגד קרנות גייסה סכום של כ-30 מיליון ₪, תוצאה של התנודתיות והמגמה השלילית ומעבר להשקעה במניות בחו"ל.

הקטגוריה הפודה ביותר היא קטגוריית מניות בישראל שסיימה עם פדיון גדול של כ-525 מיליון ₪, ואחריה, קרנות ממונפות ואסטרטגיות עם פדיון קל של כ-10 מיליון ₪.

הקרנות הגמישות סיימו את החודש ללא יצירות/פדיונות.

הקרנות הכספיות מסיימות את חודש יוני עם גיוס גבוה של כ-4.5 מיליארד ₪, כאשר הקרנות הכספיות השקליות גייסו כ-3.3 מיליארד ₪ והקרנות הכספיות הדולריות גייסו סכום של כ-1.2 מיליארד ₪, (כ-400 מיליון דולר). נראה, כי משקיעים גדולים ניצלו במהלך החודש את היחלשות הדולר ורכשו קרנות כספיות דולריות, מה שתרם לפיחות.

התעשייה הפסיבית פודה בחודש יוני סכום של כ-3.0 מיליארד ₪ כאשר קרנות הסל פדו סכום גבוה של כ-4.3 מיליארד ₪ ומנגד, הקרנות המחקות גייסו סכום של כ-1.3 מיליארד ₪.

בקרנות המחקות הגיוס המשמעותי ביותר הגיע אל קטגוריית מניות בחו''ל שגייסה סכום של כ-750 מיליון ₪. אחריה קטגוריית חברות והמרה שסיימה עם גיוס של כ-520 מיליון ₪, קטגוריית אג''ח מדינה גייסה סכום של כ-230 מיליון ₪, קטגוריית אג''ח כללי סיימה עם גיוס של כ-35 מיליון ₪ וקטגוריות נכסים דיגיטליים הוסיפה לגיוס סכום של  כ-5 מיליון ₪.

הקטגוריה הפודה ביותר בקרב הקרנות המחקות היא קטגוריית מניות בישראל שפדתה סכום של כ-200 מיליון ₪, אחריה, קטגוריית אג''ח בחו''ל שסיימה עם פדיון של כ-30 מיליון ₪, וקטגוריית סחורות פדתה סכום זעיר של כ-5 מיליון ₪.

בקרנות הסל, הקטגוריה המגייסת ביותר הייתה קטגוריית חברות והמרה שגייסה סכום של כ-750 מיליון ₪, אחריה, בפער משמעותי קטגוריית אג''ח בחו''ל שגייסה סכום של כ-45 מיליון ₪, קטגוריית ממונפות ואסטרטגיות שסיימה עם גיוס של כ-30 מיליון ₪, קטגוריית נכסים דיגיטליים סיימה עם גיוס של כ-25 מיליון ₪ וקטגוריית אג''ח מדינה הוסיפה לגיוס סכום של כ-20 מיליון ₪. הקטגוריה הפודה ביותר ובאופן מובהק ביותר היא קטגוריית מניות בישראל אשר פדתה סכום גבוה במיוחד של כ-4.8 מיליארד ₪, אחריה, בפער עצום, קטגוריית מניות בחו''ל שפדתה סכום של כ-325 מיליון ₪ וקטגוריית סחורות שסיימה בפדיון של כ-20 מיליון ₪.

קטגוריית אג''ח כללי מסיימת את חודש יוני ללא גיוס/פדיון.

נכון ליום 30.06.26, היקף נכסי תעשיית הקרנות עומד על כ-826.5 מיליארד ₪. נתון זה מתפלג באופן הבא:

תעשייה אקטיבית: כ-463.5 מיליארד ₪, מהם כ-260.3 מיליארד ₪ בקרנות מסורתיות, וכ-203.2 מיליארד ₪ בקרנות כספיות.

תעשייה פסיבית: כ-363.0 מיליארד ₪, מהם כ-218.6 מיליארד ₪ בקרנות סל, וכ-144.4 מיליארד ₪ בקרנות מחקות.