מבקר המדינה - מאגר נתוני אשראי לא תרם להגברת התחרות בשוק האשראי - ועלה מאות מיליוני שקלים

מאגר נתוני אשראי שהחל לפעול באפריל 2019 והוקם על ידי בנק ישראל כאחד מן הצעדים לקידום התחרות בשוק האשראי בישראל, לא תרם להגברת התחרות בשוק האשראי למשקי הבית בכלל ולדיור בפרט. כמו כן, נכון לסוף שנת 2022, יתרת החוב של משקי הבית למגזר הפיננסי עמדה על 770 מיליארד ש"ח, גידול של כ-49% לעומת שנת 2017. 

כך עולה מדוח מבקר המדינה מתניה אנגלמן, בפרק המתייחס למאגר נתוני אשראי, במסגרת דוח "יוקר המחיה בישראל" שפורסם אתמול.

הביקורת העלתה כי אין ביכולתו של בנק ישראל לבחון את היישום של חלק נרחב ממטרות החוק, כדוגמת הרחבת הנגישות לאשראי וצמצום ההפליה במתן אשראי והפערים הכלכליים. 

כמו כן נמצא כי המאגר לא תרם להגברת התחרות בשוק האשראי למשקי הבית לדיור, שוק אשר יתרות החוב בו לסוף שנת 2022 עמדו על כ-536 מיליארד ש"ח. 97% מיתרות החוב לדיור של משקי הבית למגזר הפיננסי בשנת 2022 הם לתאגידים הבנקאיים והיתר לגופים מוסדיים.

המאגר לא הביא למעבר בין בנקים או להוזלת האשראי ללקוחות חדשים

אשר להגברת התחרות בשוק האשראי למשקי הבית שלא לדיור, אשר היקף יתרות החוב בו לסוף שנת 2022 עמד על כ-233 מיליארד ש"ח, נמצא כי המאגר לא השפיע על מעבר של לקוחות בין תאגידים בנקאיים או על הוזלת האשראי ללקוחות חדשים.

הביקורת העלתה כי על אף השימוש הגובר של הציבור ושל נותני האשראי במאגר, הבחינות שביצע בנק ישראל הראו כי לא חל שינוי מהותי בניידות הסל הבנקאי של הציבור: חל שינוי של כ-2% בשיעור הלווים שפתחו חשבון עובר ושב בבנק חדש לאחר הקמת המאגר ביחס לשיעור שלפני הקמתו. כמו כן, הפרמייה העודפת אותה גובה תאגיד בנקאי מלקוח שלגביו יודע התאגיד הבנקאי כי יתקשה לעבור לתאגיד בנקאי אחר, הצטמצמה לאחר הקמת המאגר בכ-10 עד 13 נקודות בסיס בלבד. 

תושבים בדירוג סוציו-אקונומי נמוך שילמו את הפרמיה העודפת הגבוהה ביותר

עוד העלתה הביקורת כי המאגר לא היטיב באופן מובהק עם תושבי היישובים שדירוגם הסוציו-אקונומי נמוך וכי יישובים בדירוג הנמוך ביותר שילמו את הפרמיה העודפת הגבוהה ביותר גם לאחר הקמת המאגר.  

בנוסף, המבקר מצא כי העלות הישירה להקמת המאגר עמדה על כ-255 מיליון ש"ח (חריגה של כ-177% מן האומדן הראשוני), וכי העלות העקיפה להקמת המאגר, אשר לא הובאה בחשבון בעת ההקמה, מוערכת בכ-32 מיליון ש"ח, כך שסך עלות ההקמה של המאגר מוערכת בכ-287 מיליון ש"ח. עלות התפעול השוטף של השנה הראשונה של המאגר הייתה 60 מיליון ש"ח - וחרגה ב-30 מיליון ש"ח מאומדן העלות הראשוני (30 מיליון ש"ח).

המבקר אנגלמן ממליץ לבנק ישראל, ובכלל זה לכל הגורמים הנושאים באחריות מתוקף חוק נתוני אשראי, לפעול להגברת התועלות מהמאגר ובכך לתרום להגברת התחרות ולהוזלת מקורות האשראי בישראל.