ההצעה הפופוליסטית של שר האוצר להגדיל מיסוי על הבנקים - מפילה את מניותיהן, מי יפגע ?

לינק למדד הבנקים - מניות הבנקים ירדו אתמול (ד) בכ 1.6%- לאחר שלשום ירדו בכ 2%-

במסגרת הפתרונות המוצעים לצמצום הגירעון הגדול הצפוי להתהוות בעקבות המלחמה המתמשכת, מתכנן שר האוצר בצלאל סמוטריץ', להגדיל את שיעור המס שמשלמים הבנקים על רווחיהם. פתרון זה מוצע כחלק מתוכנית הממשלה להגדיל את מקורות ההכנסה בתקציב 2024 באופנים שונים. על פי הפרסומים, ההערכות הן כי בשלב זה יוגדל שיעור המס על הרווחים של הבנקים לשנתיים הקרובות.

הגדלת המס על רווחי הבנקים היא תוכנית שמקדם שר האוצר סמוטריץ', לא מהיום. בנאומו בכנס הורביץ לכלכלה ב-  30 במאי אשתקד, שיתף השר סמוטריץ' ברעיונותיו לגבי מיסוי רווחי היתר של הבנקים, כשאמר: "אי אפשר שלא לדבר, במסגרת המאבק בריכוזיות וביוקר המחיה, על רווחי העתק של הבנקים כתוצאה מעליית הריבית. רווחים שהם זוכים בהם מן ההפקר ומפערי ריבית גדולים בין אשראי לפיקדונות - ולא ניתן לייחס אותם לעבודה קשה והתייעלות".

עוד הוסיף ואמר בנאומו, "אני מוצא היגיון רב במיסוי רווחי היתר הללו בשיעורים גבוהים, בעיקר כדי למנוע מהבנקים את המוטיבציה להשיג אותם, ובכדי לגרום להם לגלגל אותם בחזרה אל הציבור במגוון הכלים שעומדים לרשותם. זוהי הדרך הטובה ביותר לתקן את העיוות שיוצרים פערי הריבית ולהקל על ציבור נוטלי המשכנתאות".

הצעת חוק להגדלת המס על רווחי היתר של הבנקים ל- 75%

מספר ימים לאחר מכן, בתחילת חודש יוני, הגיש שר האוצר סמוטריץ' הצעת חוק לכנסת במסגרתה, בין היתר, יוגדל המס על הסכום העודף של הבנקים ל- 75%. הכוונה ב"סכום עודף" היא למצב שבו ההפרש בין ההכנסות של הבנק מהריבית על ההלוואות גבוה ביותר מפי 1.5 מהוצאות הריבית שלו על הפיקדונות. הצעת החוק המבקשת להתערב בריביות של הבנקים זכתה להתנגדות נחרצת מצד נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון.

רווחי שיא לבנקים בשנת 2023

כזכור, במחצית הראשונה של שנת 2023, ברקע העלאת הריבית במשק, גרפו הבנקים הגדולים בישראל רווחי שיא של 13.6 מיליארד שקל, וחילקו דיבידנדים בהיקף של 2.57 מיליארד שקל. 
ברבעון השלישי של השנה, ירד הרווח הכולל של הבנקים הגדולים בקצת יותר מ- 3%, ועמד על 5.8 מיליארד שקל. וברבעון האחרון של השנה, רשמו הבנקים פעם נוספת רווחי שיא.

החשש מתוכנית העלאת המס על הבנקים נעוץ במספר נקודות מהותיות. ראשית, המהלך עשוי להרחיק משקיעים זרים מהשקעה במניות של הבנקים, דבר אשר עלול להוביל לירידה בשוויי הבנקים ואולי אף להעלאת שער הדולר כתוצאה מבריחת המשקיעים.

חשש נוסף עולה מתוך כך שהבנקים נמדדים לפי תשואה להון, קרי: הרווח לאחר המס. במקרה שבו הרווח שלהם לאחר המס יפגע, הם עלולים לנסות להגדיל את הרווחים שלהם באמצעות העלאת הריבית על משיכת יתר בעו"ש או על ידי הורדת הריביות על הפיקדונות.

מי יפגע ממס גבוה על הבנקים

החלת מס גבוה יותר על הבנקים תערער את תחושת המשקיעים הזרים ותוסיף עוד שמן למדורת האי יציבות הכלכלית, הביטחונית והחברתית של ישראל. הבורסה תיפגע מיציאת משקיעים זרים והירידות במניות הבנקים יפגעו ישירות בהשקעות של חברות הפנסיה שאף הן מתחילות להדיר את רגליהן מהבורסה הישראלית. הפנסיונרים שמשקיעים במניות הבנקים באופן ישיר ועקיף אף הם יפגעו.

נפגעים נוספים יהיו בעלי הפיקדונות ולוקחי ההלוואות שעלולים לראות מולם את תעשיית הבנקאות מנסה להגדיל רווחים על מנת "לעקוף" את המכשול של מס גבוה בדרך לתשואה על ההון. ככל שהבנקים ירוויחו פחות יהיה להם עוד פחות עידוד לתת הלוואות לאוכלוסייה חלשה וכך תיפגע הממשלה שוב באוכלוסייה שאותה היא כל כך רוצה לעודד.

במקום להשית מס נוסף על משקיעים הממשלה צריכה לקצץ בהוצאות מיותרות לחלוטין שהיא מוציאה ולתת לשווקים לעשות את שלהם.

 בנק ישראל חושב שזו טעות

בנק ישראל מסר ש"מס ייעודי על רווחי סקטור ספציפי נוגד עקרונות של מדיניות מיסוי, מייצר אי-ודאות ועלול להרתיע משקיעים. הדברים בוודאי נכונים למקרה בו המס מוטל רק על חלק מהחברות בסקטור מסוים. ככל שנוקטים בצעד כזה אגב צורך תקציבי, יש לכל הפחות לוודא שהוא חל על כלל הסקטור הפיננסי; הוא מידתי ועקבי עם צעדים אחרים בתחום המיסוי של הממשלה; וכן שהוא תחום בזמן."

ממשרד האוצר ומהבנקים הגדולים לא נמסרו תגובות.