ההסתדרות בוחנת את מיזוג קופות הגמל הענפיות

בהסתדרות בוחנים את האפשרות למזג את קופות הגמל הענפיות לחברה מנהלת אחת, או למספר חברות. כך עולה מדבריו של ראש אגף הפנסיה בהסתדרות, רו"ח זאב חושינסקי, אתמול בכנס ים המלח של לשכת רואי החשבון. "הקופות הענפיות מתקשות לעמוד בדרישות הרגולטור שכרוכות בעלויות גבוהות, וכן יתקשו לרכוש ביטוחים לעמיתים, אחרי שהנושא יוסדר על ידי האוצר." אמר חושינסקי בשיחה עם "עדיף". "בדרך של מיזוג אפשר יהיה להקל עליהן."

65 מיליארד שקל ודמי ניהול אפסיים

נושא קופות הגמל הענפיות הוא מוקד למחלוקת בשנים האחרונות בין כל גורמים בעלי אינטרס בנושא. כיום ישנן מעל 80 קופות כאלה, שמנהלות כ-65 מיליארד שקל, מתוכן כעשר קופות שייכות לוועדים של ההסתדרות, והיקף הכספים בהן מוערך בכ-25 מיליארד שקל.

 מתוך כלל הקופות, כארבעים אחוז הן קופות קטנות מאוד עם נכסים של פחות ממאה מיליון שקל, כרבע מהן בעלות נכסים של מעל מאה מיליון ועד חצי מיליארד שקל, כעשרה אחוזים מנהלות בין חצי מיליארד למיליארד שקל, וכרבע מנהלות למעלה ממיליארד שקל.

דמי הניהול בקופות אלה הם נמוכים מאוד עד אפסיים, והן פועלות ללא כוונות רווח – דמי הניהול השנתיים נגזרים ישירות מהוצאות התפעול של הקופה, כאשר ממוצע דמי הניהול בקופות אלה נע סביב 0.3%. זאת בהשוואה ליותר מאחוז אחד שמשלם החוסך הפרטי בקופת גמל רגילה.

התפיסה של האוצר היא כי אין מקום לכך שקופות גמל יוחזקו וינוהלו על ידי ועדי עובדים, וכי התוצאה היא ניהול לא יעיל ובעלי תפקיד מיותרים. אחד הטיעונים המרכזיים נגד הקופות המפעליות, הוא שהתפקידים הרבים בהן משמשים ככיבודים פוליטיים שמוחזקים בידי ראשי הוועדים, שמשתמשים בהן כדי לצ'פר מקורבים במסגרת משחקי הכוחות בוועד.

מהצד השני, עומדים הוועדים שמחזיקים בקופות, שרוצים לשמר את חלקת האלוהים הקטנה שלהם וטוענים כי מצב הקופות המפעליות הוא טוב, והן מתמודדות בהצלחה עם הקשיים שחווה כל ענף הגמל. טענה שנשמעת מכיוון הוועדים, היא שהן סומנו כמטרה עקב העובדה שאף שחקן משמעותי בשוק לא גוזר מהן רווח – רק העמיתים הם אלה שמרוויחים.

"אם ההסתדרות תחליט למזג – זה מה שיהיה"

בין שני הצדדים האלה, מנסה ההסתדרות, אשר הזיקה שלה לקופות נובעת מהעובדה שרוב העמיתים והוועדים הם חברי הארגון, ללכת בין הטיפות ולשמר את מעמד הקופות המפעליות לאור השינויים הרבים שעוברים על השוק.

"אני חושב שמפריזים בבעיה הפוליטית בקופות מפעליות", אומר חושינסקי. לדעתו, הנושא לא מהווה מכשול כה גדול, בניגוד לתפיסה הרווחת. "אם ההסתדרות תחליט על מיזוג הקופות – אז זה מה שיקרה", קובע חושינסקי, אבל מבקש להדגיש שהנושא כרגע בבחינה ועוד אין החלטה.

למה יש צורך למזג את הקופות?

"הקופות האלה, בעיקר הקטנות שבהן, מתקשות להתחרות בשוק הקיים", אומר חושינסקי. לדבריו, הקופות הקטנות מתקשות להתמודד עם גלי הרגולציה ששוטפים את השוק, וגוררים הוצאות גבוהות על שיפורים טכנולוגיים ושינויים אחרים. "רק בשנה האחרונה יצאו כמאה חוזרים בענף – זה לא נתפס".

חושינסקי גם מעלה את הבעיה של הקופות המפעליות במודל ההפצה החדש של הבנקים. "הקופות האלה לא יכולות לחתום על הסכמי הפצה מול הבנקים". חושינסקי מסביר שבגלל דמי הניהול הנמוכים בקופות האלה, עמלת ההפצה תרד ישירות ובאופן מלא מהחוסך, מה שהופך את העניין ללא כדאי.

האם העובדה שהקופות מוציאות שירותים רבים למכרז לא מסייעת לחסוך בעלי תפקיד?

"זה עוזר אבל לא מספיק" אומר חושינסקי. "עדיין לכל קופה יש רואה חשבון ועורך דין, שעות ביקורת שהאוצר מחייב ועוד דברים שאי אפשר לפתור במכרז. לדבריו, מיזוג של הקופות יכול להביא להקטנת דמי הניהול עד ל-0.2%.

"המרוויחים הגדולים הם העמיתים"

אך ישנם גם קולות אחרים, נחרצים לא פחות. "הקופות הענפיות נמצאות במצב טוב מאוד – טוב יותר ממצבן של הקופות הרגילות בשוק", אומר דביר כרמון, בעל חברה לייעוץ לקופות גמל.

כרמון מתאר את הקופות הענפיות כמוצר מצוין: "תראה לי איפה בשוק אתה יכול לשלם 0.3% דמי ניהול?" שואל כרמון. "היחידים שמרוויחים מהקופות האלה הם העמיתים, וזה כנראה מפריע לכל מיני גורמים בשוק".

בניגוד לטענה כי הקופות האלה גוססות, מביא כרמון נתונים שמראים אחרת: לגבי 2010, אפשר לראות שלמפעליות צבירה חיובית של כ-670 מיליון שקל (גידול של למעלה מאחוז), ותשואה ממוצעת של 9.11% במהלך שנה זו. יחד עם זאת, ניתן לראות שבדרך כלל הקופות הקטנות משיגות תשואות נמוכות בהרבה.

גם את הטענות לגבי הפוליטיקה שמאפיינת את הקופות האלה מבטל כרמון. "הרבה מבעלי התפקידים שם עושים את זה בהתנדבות" הוא אומר. לדבריו, לא רק שבעלי התפקיד לא מהווים הוצאה מהותית, אלא גם העובדה שבקופות מוציאים שירותים רבים למכרז, מביאה לחיסכון של כסף רב מצד העמיתים.

"הענפיות מעמיסות הרבה מהוצאות הרגולציה על הגופים המנהלים" אומר כרמון. לדבריו, ברוב הקופות המפעליות מי שמספקים את השירותים לעמיתים ומנהלים את ההשקעות הם בתי ההשקעות הגדולים והמצליחים ביותר בשוק, במספקים לענפיות שירותי ניהול במחירי רצפה. "רק עכשיו הסתיים מכרז של אחת הקופות, שהשיגה בית השקעות שינהל את הכסף תמורת 0.028%! זה ממש אפסי! איפה אפשר למצוא מחירים כאלה?" שואל כרמון בלהט.

לגבי העובדה שהפיצול הרב מביא לכפילות וחוסר יעילות, מבקש כרמון להראות את הצד השני של המטבע. "אחד היתרונות של העמיתים הוא ההומוגניות של העמיתים, וההיכרות של הקופה עם החוסכים ועם צורכיהם. אם יימזגו את הקופות, הן יאבדו את הייחוד הזה."

כנראה, כמו הקלישאה הידועה, האמת מצויה כנראה במקום כלשהו באמצע, וקשה לעשות הכללה כאשר מדברים על למעלה משמונים קופות שונות. יחד עם זאת, בשלב הזה אפשר להסתכן בהימור ולומר שכנראה לא כל הקופות יישמרו על עצמאותן, ובהחלט ייתכן שבשנים הקרובות נראה צמצום במספר הקופות, או לפחות ריכוז של מספר קופות תחת חברה מנהלת אחת.

פורסם לראשונה ב-Anet