איור פאנדר
משה שלום
28/01/2024
כאשר כתבנו בפאנדר על אזור 4100 כאזור שבו יש סיכוי סביר לחזרה מעלה, התבססנו על המקרו, מעשי הפד, והעונתיות, אבל, בעיקר, על הסבירות שמייצגות רמות המחיר ההיסטוריות של המדד. כמו כן, אנו תמיד אוהבים לקחת בחשבון את הסימטריות המתבטאת בהרבה מאוד מקרים בשווקים.
לכאורה, וזה מה שמלמדים את מנהלי ההשקעות, הכול נמצא במהות הכלכלית של הדברים. מהבסיס של מיקרו החברה המיוצגת על ידי המנייה או האג"ח, ועד המקרו והגיא-פוליטיקה. ואני אומר: אין לזלזל בכך בהחלט, כאשר מדברים על הטווח הבינוני-ארוך. עבור הטווחים האלו, אלו הגורמים הקובעים את המגמות הגדולות יותר.
אבל, ואת זה אני אומר משנים של ניסיון, הטווח הקצר עושה שלו על בסיס הרבה יותר טכני, כאשר זה הולך כך: על הרקע שכבר הזכרתי (נניח שלילה מערכתית), קובעים גבולות גזרה, ורמות מחיר, התואמות תוכנית עבודה, שניתן להכניס למכונות האוטומטיות, לבנות על בסיסן אסטרטגיות נגזרים, ולהקצות משבאים לביטחונות, ועמדות ממונפות.
יש לזכור שלקיחת עמדה, עבור מוסד פיננסי או ארגון השקעות גדול, וזאת בניגוד לעמדה של גוף פרטי קטן, או מנהל השקעות בינוני אפילו, אינה נעשית בלחיצת כפתור בודדת. גם כאשר מדובר בנכסים בעלי נזילות כמעט אינסופית, מדרגים את הכניסה, או היציאה מהעמדה, לתקופה ארוכה. זאת, על מנת לצמצם את ההשפעה של אותה החלטה על השוק.
זה לא רק שהכסף עצמו של הפעולה מזיז את השוק, אלא שהידיעה שאותו גוף עושה את הפעולה גורמת למהלך "מחקה", או "מתנגד", שהמוסד אינו מעוניין שיקרה. ניקח דוגמא: נניח ו-וורן באפט ירצה לקחת עמדה במנייה מסוימת, נדע על כך אחרי הרבה זמן, בדו"ח האחזקות, וכנראה, אחרי שקנייה שלה נעשתה בירידה, או שהמכירה שלה נעשתה בעלייה של המנייה.
כל זה כדי לומר: הטווח הקצר משקף את התוכניות הטקטיות של הפעילים, מול הכוונות האסטרטגיות, שמתבטאות במגמות הארוכות. ומה עומד לפנינו, כאשר אנו דנים במדד ה-S&P500? הנה הגרף היומי שלו, בעזרת TradingView:
העלייה מנובמבר הייתה אסרטיבית ומהירה. היא נעצרה ממש לפני שיא כל הזמנים, אבל, אחרי הדשדוש של תחילת השנה, המדד החליט, על כנפי 6 המופלאות, לבצע את הנדרש, ולכבוש ערכים חדשים מעלה. שוב, באמצעות מהלך אסרטיבי ומהיר מאוד. השאלה הגדולה היא: עד מתי?
בשבוע בעבר קיבלנו נתוני מקרו, שהפכו את המבט על הכלכלה האמריקאית להתפעלות מחודשת, כאשר התחלנו לשמוע שוב את המילה Goldilocks בפיהם של פרשני, ודעתני, המדיה הכלכלית. אחרי הכול, מה יכול להיות טוב יותר מצמיחה גבוהה מהצפוי, כאשר האינפלציה יורדת, האבטלה בשפל שלה, וכאשר עולם הנדל"ן מצביע על חידוש קניית בתים חדשים. צפי הורדות הריבית, מצד הפד, רק הוסיף שמן על מדורת האופטימיות הלוהטת.
האם כל זה כבר מוכל במדד? זה כל העניין! נאמר מיד: אין שום סימנים של האטת החיוב! לכן, צד השלילה די פשוט: חזרה מטה מ-4800 הוא המינימום להתחלה של דאגה. ואחרי שאמרנו זאת, עד מתי המדד יכול להגיע? טכנית? הגיונית? למתן תשובה מבוססת הנה שני מבטים:
ראשית, סימטריות: מהתחתית, ועד ההגעה לשיא המינורי הקודם, היו כ-500 נקודות. לכן, מהשיא הזה, ועד היעד, נחשב ונגיע ל-5100. שנית, סרגל Fibonacci השלכתי, המושם על בסיס זווית המגמה: כרגע, המדד נמצא באזור המכוון ל-1.382 מהתנועה המתחילה מן התחתית של 4100. אם נסתכל על 1.5 (סביב 4980), ו-1.618 (5090), נגיע לאזורים המקווים לעתיד.
משותף בין שתי השיטות: אזור ה-5100. נאמר מיד: כל זה במידה ולא תהיה סיבה חיצונית, לא צפויה, שתשנה את הבסיס לאותה אופטימיות. יש גם לזכור שאנו שוחים כרגע בבריכה האלימה של הדוחות הכספיים. בבריכה הזו ישנם כרישים, שיכולים לבלוע הרבה תקוות (ראו טסלה ואינטל), אבל, היא גם מכילה הרבה דולפינים מקפצים לגבהים חדשים (ראו נטפליקס)..
האם אפל, מטא, אמזון, אנ-וידיה, ייהנו מן הסוג הזה, או מהסוג ההוא? הכול פתוח, אבל, נציין, שכול המניות האלו בנויות ל"מושלמות", שרק דוחות "מושלמים", יוכלו לתמוך בהמשך מגמתן החיובית. לבסוף, מבט על התנודתיות המתבטאת במדד הפחד (VIX). הנה גרף השעתיים שלו, מאז תחילת השנה:
כרגע, המדד יכול לדחוף לכל כיוון, כאשר התנועה הנוכחית הינה כלפי מטה. שיא השאננות נמצאת אצלו, כרגע, סביב 12.50, כאשר עוגמת הנפש האחרונה הגיעה עד 15.50. כרגע, כאמור, הוא עומד על 13.25, וזה די באמצע, בין הרמה הבסיסית של 12.50, והרמה הנסחרת הגדולה של 14.50.
יש לי תחושה שהויקס "רוצה" יותר לעלות מאשר לרדת, אבל, לא ברור מהיכן הוא יעשה זאת: מ-12.50 (אחרי ירידה קלה), או מכאן. למה אני חושב כך? שימו לב להפרש בין השיא והשפל האחרונים, מול הקודמים. יש כאן גידול בתנודתיות של מדד התנודתיות. וזה אומר שהעצבנות נבנית לה בשקט. אגב, זה די מובן מההצגה היפה שמציג לנו מדד הבסיס, ולכן, השאלה המיידית: מהי תחנת הביניים של התיקון המינורי, לפני שהמדד ינסה להגיע ליעדו סביב 5100? אם בכלל. יחד ננצח!
לכאורה, וזה מה שמלמדים את מנהלי ההשקעות, הכול נמצא במהות הכלכלית של הדברים. מהבסיס של מיקרו החברה המיוצגת על ידי המנייה או האג"ח, ועד המקרו והגיא-פוליטיקה. ואני אומר: אין לזלזל בכך בהחלט, כאשר מדברים על הטווח הבינוני-ארוך. עבור הטווחים האלו, אלו הגורמים הקובעים את המגמות הגדולות יותר.
אבל, ואת זה אני אומר משנים של ניסיון, הטווח הקצר עושה שלו על בסיס הרבה יותר טכני, כאשר זה הולך כך: על הרקע שכבר הזכרתי (נניח שלילה מערכתית), קובעים גבולות גזרה, ורמות מחיר, התואמות תוכנית עבודה, שניתן להכניס למכונות האוטומטיות, לבנות על בסיסן אסטרטגיות נגזרים, ולהקצות משבאים לביטחונות, ועמדות ממונפות.
יש לזכור שלקיחת עמדה, עבור מוסד פיננסי או ארגון השקעות גדול, וזאת בניגוד לעמדה של גוף פרטי קטן, או מנהל השקעות בינוני אפילו, אינה נעשית בלחיצת כפתור בודדת. גם כאשר מדובר בנכסים בעלי נזילות כמעט אינסופית, מדרגים את הכניסה, או היציאה מהעמדה, לתקופה ארוכה. זאת, על מנת לצמצם את ההשפעה של אותה החלטה על השוק.
זה לא רק שהכסף עצמו של הפעולה מזיז את השוק, אלא שהידיעה שאותו גוף עושה את הפעולה גורמת למהלך "מחקה", או "מתנגד", שהמוסד אינו מעוניין שיקרה. ניקח דוגמא: נניח ו-וורן באפט ירצה לקחת עמדה במנייה מסוימת, נדע על כך אחרי הרבה זמן, בדו"ח האחזקות, וכנראה, אחרי שקנייה שלה נעשתה בירידה, או שהמכירה שלה נעשתה בעלייה של המנייה.
כל זה כדי לומר: הטווח הקצר משקף את התוכניות הטקטיות של הפעילים, מול הכוונות האסטרטגיות, שמתבטאות במגמות הארוכות. ומה עומד לפנינו, כאשר אנו דנים במדד ה-S&P500? הנה הגרף היומי שלו, בעזרת TradingView:
העלייה מנובמבר הייתה אסרטיבית ומהירה. היא נעצרה ממש לפני שיא כל הזמנים, אבל, אחרי הדשדוש של תחילת השנה, המדד החליט, על כנפי 6 המופלאות, לבצע את הנדרש, ולכבוש ערכים חדשים מעלה. שוב, באמצעות מהלך אסרטיבי ומהיר מאוד. השאלה הגדולה היא: עד מתי?
בשבוע בעבר קיבלנו נתוני מקרו, שהפכו את המבט על הכלכלה האמריקאית להתפעלות מחודשת, כאשר התחלנו לשמוע שוב את המילה Goldilocks בפיהם של פרשני, ודעתני, המדיה הכלכלית. אחרי הכול, מה יכול להיות טוב יותר מצמיחה גבוהה מהצפוי, כאשר האינפלציה יורדת, האבטלה בשפל שלה, וכאשר עולם הנדל"ן מצביע על חידוש קניית בתים חדשים. צפי הורדות הריבית, מצד הפד, רק הוסיף שמן על מדורת האופטימיות הלוהטת.
האם כל זה כבר מוכל במדד? זה כל העניין! נאמר מיד: אין שום סימנים של האטת החיוב! לכן, צד השלילה די פשוט: חזרה מטה מ-4800 הוא המינימום להתחלה של דאגה. ואחרי שאמרנו זאת, עד מתי המדד יכול להגיע? טכנית? הגיונית? למתן תשובה מבוססת הנה שני מבטים:
ראשית, סימטריות: מהתחתית, ועד ההגעה לשיא המינורי הקודם, היו כ-500 נקודות. לכן, מהשיא הזה, ועד היעד, נחשב ונגיע ל-5100. שנית, סרגל Fibonacci השלכתי, המושם על בסיס זווית המגמה: כרגע, המדד נמצא באזור המכוון ל-1.382 מהתנועה המתחילה מן התחתית של 4100. אם נסתכל על 1.5 (סביב 4980), ו-1.618 (5090), נגיע לאזורים המקווים לעתיד.
משותף בין שתי השיטות: אזור ה-5100. נאמר מיד: כל זה במידה ולא תהיה סיבה חיצונית, לא צפויה, שתשנה את הבסיס לאותה אופטימיות. יש גם לזכור שאנו שוחים כרגע בבריכה האלימה של הדוחות הכספיים. בבריכה הזו ישנם כרישים, שיכולים לבלוע הרבה תקוות (ראו טסלה ואינטל), אבל, היא גם מכילה הרבה דולפינים מקפצים לגבהים חדשים (ראו נטפליקס)..
האם אפל, מטא, אמזון, אנ-וידיה, ייהנו מן הסוג הזה, או מהסוג ההוא? הכול פתוח, אבל, נציין, שכול המניות האלו בנויות ל"מושלמות", שרק דוחות "מושלמים", יוכלו לתמוך בהמשך מגמתן החיובית. לבסוף, מבט על התנודתיות המתבטאת במדד הפחד (VIX). הנה גרף השעתיים שלו, מאז תחילת השנה:
כרגע, המדד יכול לדחוף לכל כיוון, כאשר התנועה הנוכחית הינה כלפי מטה. שיא השאננות נמצאת אצלו, כרגע, סביב 12.50, כאשר עוגמת הנפש האחרונה הגיעה עד 15.50. כרגע, כאמור, הוא עומד על 13.25, וזה די באמצע, בין הרמה הבסיסית של 12.50, והרמה הנסחרת הגדולה של 14.50.
יש לי תחושה שהויקס "רוצה" יותר לעלות מאשר לרדת, אבל, לא ברור מהיכן הוא יעשה זאת: מ-12.50 (אחרי ירידה קלה), או מכאן. למה אני חושב כך? שימו לב להפרש בין השיא והשפל האחרונים, מול הקודמים. יש כאן גידול בתנודתיות של מדד התנודתיות. וזה אומר שהעצבנות נבנית לה בשקט. אגב, זה די מובן מההצגה היפה שמציג לנו מדד הבסיס, ולכן, השאלה המיידית: מהי תחנת הביניים של התיקון המינורי, לפני שהמדד ינסה להגיע ליעדו סביב 5100? אם בכלל. יחד ננצח!
