שרות פאנדר
09/03/2011
מליאת הכנסת אישרה היום את תיקון מס' 12 לחוק החברות. התיקון מגביר את עצמאותו ואחריותו של הדירקטוריון ושל ועדת הביקורת, ואת כוחו של המיעוט באישור פעולות בניגוד עניינים, באמצעות הגדלת הרוב הנדרש מקרב בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי בעסקת בעלי שליטה - משליש לרוב. התיקון, שמשלים את יישום המלצות ועדת גושן לשיפור המימשל התאגידי, הוא תוצאה של עבודה ממושכת שהתבצעה ע"י משרד המשפטים בראשות השר יעקב נאמן ורשות ניירות ערך בראשות היו"ר, פרופ' זוהר גושן.
רקע
רוב החברות הציבוריות בישראל נשלטות על ידי בעל שליטה. מסיבה זו, אחת הבעיות העיקריות המאפיינות את שוק ההון, נוגעת להתנהלות החברות במצבים שונים של ניגוד עניינים בין החברה לבין בעל השליטה בה. בעיה זו מורגשת בעיקר בכל הנוגע לתפקוד הדירקטוריון וועדת הביקורת.
המציאות מלמדת, כי עסקות בעלי שליטה ברובן הגדול מאושרות, ולא ברור אם הן עולות בקנה אחד עם טובת החברה. כך למשל, ב-2010 מתוך כ- 470 עסקאות אושרו כ- 94.5%. רק 1.5% לא אושרו וכ- 5.5% בוטלו. גם ב-2009 אושרו כ- 93.5% מתוך כ- 400 עסקאות חריגות שהובאו להצבעה באסיפה הכללית. בשנה זו כ- 2.5% מהעסקאות לא אושרו וכ- 3.5% בוטלו.
מרגע שעסקה עם בעל שליטה אושרה, הבחינה המתמשכת של כדאיות העסקה בשנים הבאות רובצת לפתחן של ועדת הביקורת של החברה ושל הדירקטוריון שלה, והתיקון מבהיר חובה זו.
אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-פיסקאלי), שהוביל את העבודה בנושא התיקון יחד עם עורכות הדין מרים אילני ודנה נויפלד, אומר כי יש להטמיע בקרב הדירקטוריונים כי תפקידם וחובתם לפעול לטובת החברה, במובחן מטובת בעל השליטה ולפקח על פעילות ההנהלה לרבות בהתקשרויות עם בעלי שליטה.
ליכט: "תיקון 12 לחוק החברות מגדיל את כוחו של הציבור בכל הנוגע לפעולות בניגוד עניינים, מגביר את עצמאות הדירקטוריון וועדת הביקורת, וכן מגדיל את יכולת האכיפה כלפי הפרות החוק".
עיקרי התיקון
עצמאות הדירקטוריון - התיקון אוסר על דירקטור לשמש כדירקטור צללים. בהתאם, בעל שליטה המפעיל את הדירקטורים ייחשב דירקטור צללים ולכן יהיה חייב באחריות של דירקטור, מבלי שיוקנו לו זכויותיו של דירקטור. התיקון קובע מפורשות, שדירקטור חייב להפעיל שיקול דעת עצמאי. מכאן, שדירקטור שיפעל לפי הוראות בעל השליטה ימצא עצמו בהפרה מפורשת של החוק. שינוי נוסף, שנועד להגביר את הפיקוח של הדירקטוריון על ההנהלה, מרחיב את האיסור על כהונת יו"ר ומנכ"ל ללא אישור מיוחד של האסיפה, גם לקרובי משפחה. בנוסף, הוא גם אוסר על מינוי אדם הכפוף למנכ"ל החברה כיו"ר הדירקטוריון שלה. זאת, כדי להבטיח שהמפקח לא יהיה כפוף למפוקח.
בנוסף קובע התיקון במסגרת תוספת של כללי ממשל תאגידי ראויים כי בחברה שלה בעל שליטה, ראוי שלפחות שליש מהדירקטורים בדירקטוריון יהיו בלתי תלויים. תאגיד שלא יאמץ את הכלל האמור יידרש לגלות זאת בדיווחיו.
עצמאות ועדת הביקורת – תיקון 12 קובע לראשונה, כי רוב חברי הוועדה יהיו דירקטורים בלתי תלויים וכי יו"ר הועדה יהיה דירקטור חיצוני. לא זו בלבד, אלא שהתיקון אוסר על מי שפרנסתו תלויה בבעל השליטה, לשבת בוועדת הביקורת. התיקון מטיל מגבלות על השתתפות בעלי שליטה בדיוני הוועדה, במטרה לאפשר לחבריה חופש דיון משמעותי יותר.
התיקון מרחיב את תפקידי ועדת הביקורת בהשוואה למצב הנוכחי. הוא מחייב אותה לקיים ישיבה אחת לפחות על כל ליקוי מהותי, והוא מסמיך אותה לקבוע האם עסקה או פעולה חריגים (מה שמחייב אישור מיוחד של העסקה או הפעולה). התיקון מחייב את ועדת הביקורת לבחון את תוכנית העבודה של מבקר הפנים ואת מערך הביקורת הפנימית, לבחון את היקף עבודתו של רואה החשבון ואת שכרו, וגם לקבוע הסדרים לגבי אופן הטיפול בתלונות של עובדי חברה על ליקויים.
התיקון גם מגביר את כוחו של הציבור בבחירת הדירקטורים החיצוניים (דח"צים) ומגביר את עצמאותם: דח"צים ימונו רק כאשר רוב המצביעים בעד המינוי אינם בעלי עניין אישי במינויים (במקום דרישת השליש שקדמה לתיקון). ניתן יהיה להאריך את כהונתם בשתי תקופות כהונה נוספות, של 3 שנים כל אחת, בהסכמת הציבור. יוצא אפוא, כי גם אם בעל השליטה אינו מסכים להארכת כהונתו של דח"צ מכהן, הציבור רשאי ויכול להאריך את כהונתו. זיקה אסורה של דח"צ לבעל השליטה הורחבה, והיא כוללת מעתה גם את קרובי משפחתו של בעל השליטה. דח"צ שיסיים את כהונתו בחברה יחויב בצינון שלא יהיה תקף רק ביחס לחברה בה כיהן, אלא ביחס לכלל החברות שבקבוצת בעל השליטה, וצינון זה יחול גם על קרובי משפחתו.
הגברת כוחו של הציבור:
• עסקאות עם בעלי שליטה – כאמור, התיקון מגביר את כוחו של הציבור בכך שהוא קובע כי עסקה עם בעל שליטה מחייבת אישור של רוב בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי בעסקה, במקום בשליש כיום, ולצד שינוי זה מגדיל את השיעור של המיעוט הזניח שבהיעדרו העסקה עוברת גם ללא אישור הבלתי נגועים - מ 1% ל- 2%. התיקון קובע, כי סכום דמי הניהול או השכר המשולמים לבעל השליטה יהיה חייב באישור אחת לשלוש שנים, וכי כל עסקאות בעלי השליטה יהיו תחומות בזמן כפי שייקבע בידי ועדת הביקורת.
• הקלות בהגשת תביעה נגזרת - התיקון מאפשר במקרים שבהם מחצית מהדירקטורים או יותר "נגועים" בעניין אישי, לוותר על פנייה לחברה קודם לפנייה לערכאות. כן הוא מאפשר לרשות ניירות ערך להשתתף במימון התביעה.
לצד הנושאים האמורים בוצעו כמה תיקונים נוספים ובהם:
• התווספה תוספת המונה כללי ממשל תאגידי ראויים בהתאם להמלצות ועדת גושן. החברות תבחרנה אם לאמץ את הכללים או לגלות כי לא אימצה אותם (מנגנון "אמץ או גלה").
• שונו כללי סעד ההערכה בהצעת רכש, באופן שמי שהסכים להצעת הרכש לא יהיה זכאי לסעד, והובהר כי אם מי מהניצעים נגוע ב"עניין אישי" בהצעה הוא לא יילקח בחשבון בעת בחינת הצלחת הצעת הרכש.
הוספה סמכות עיצום כספי לרשות ניירות ערך בגין הפרות של חוק החברות שאינן מצריכות בירור עובדתי מורכב.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
