השרה לשעבר איילת שקד עם מנכ״לית איגוד הדירקטורים הדר צופיוף הכהן, צילום: איגוד הדירקטורים
עידו אסיאג
08/02/2024
אם היה לכל שר היו שלושה מינויים זה היה משפר את הממשל התאגידי.
כל שר רוצה לבחור אנשים שהוא רוצה ומעריך, ויכול לממש את המטרות שלו, רשות החברות צריכה לעסוק בדברים אסטרטגים ולא במינויים , מצד אחד אנחנו רואים משרות לא מאוישות מצד שני עדיין אין חוק דירקטוריון".
עוד הוסיף קווינט ואמר כי :"לעיתים יש הרגשה שהחברות הממשלתיות החצר אחורית של הממשלה, לדוגמא הדרישה למלאי הדלקים של חברת חשמל, לפי חוק החברות הממשלתיות הם לא אמורות לעשות את זה. אם יש רצון מצד הממשלה למלאי דלקים אז היא צריכה לשפות או לתקצב את המהלך.
אחרת כל ההתייחסות תהייה לחברות כמו רשות החברות הססאק הסינית שההיא זרוע ישירה של הממשל.
אם אנחנו רוצים חברות פרטיות צריך לתת להם הרבה יותר חופש, ולשחרר אותם מהקשר הבלתי ניתק עם הממשלה".
לגבי העדר היו"ר דירקטוריון של חברת חשמל אמר קווינט:" אני מאמין שבימים הקרובים ימונה, למרות היכולות הטובות של שפיגלר, גם הוא זקוק לדירקטוריון.
שר המדע והטכנולוגיה לשעבר יזם הייטק ומשקיע הון סיכון, ששכל את בנו בשבעה באוקטובר סיפר על מיזם next אוקטובר:
"בימים האלה יש תופעה מעניינת של יזמות ויזמים ש חוזרים משדה הקרב עם רעיונות חדשים ועם החלטות נחושות להיות משמעותי ולהקים חברות ומיזמים.
המיזם אוקטובר הבא נולד בעצם מתוך כאב של שכול אנחנו חשבנו על דרכים להנציח את הבן שלנו ירון שנפל בקרב בהגנה על כרם שלום, המנהג היהודי היפה של נטיעת עצים לזכרם של נופלים או נפטרים היה השראה לחשיבה הראשונה שלנו אמרנו במקום לתת עץ אנחנו ניטע חברת סטארט אפ בהייטק, אנחנו לא מחפשים תרומות אלא השקעות, מדינת ישראל הוכיחה את עצמה כהשקעה טובה, הפרויקט קיבל את ברכת הנשיא ואנחנו מזמינים משקיעים מכל העולם להשקיע במדינת ישראל ובהייטק הישראלי".
נקודה נוספת שהתעכב עליה יעקב היה השימוש הנרחב במזומן ובהון שחור:" בזמן תהליך מלחמתי פעמים רבות השימוש במזומן ובהון שחור גדל, יש צורך בחקיקה ובענישה משמעותית שקיימת במדינות רבות בעולם, ניתן לפתח טכנולוגיה , להילחם בהון השחור בצורה אינטליגנטית טובה ולפגוע במינימום ביכולת הכלכלית של מדינת ישראל להתאושש.
צריך לעזור לכולם להשתקם, בקיבוצים יש מנגנונים שמרכזים את הנושא אבל בשדרות לדוגמא זה כל משפחה לביתה מה שגורם לקושי גדול יותר."
"לצערי הרב אין עידוד יותר מידיי נמרץ של הממשלה ושל המסגרות מסביב להקים חברות חדשות אבל אם לוקחים את החברות הקיימות לדוגמה כפרית שכפר עזה מגן החברות האלה במהלך המתקפה הנוראית נפגעו כלות דברים שאפשר לתקן אותם וכתוצאה מזה ההבנה הפנימית של האנשים בקיבוצים ושל המנהלים של החברות היה אמונה אמיתית שלהם שאם הם יפעילו את החברות האלו הכי מהר שאפשר זה ישליך על היכולת שיקום של הקיבוצים שלהם" וזה הייתה תחושת שליחות של המנהלים שצריך להפעיל את זה והם עשו את זה בלי עזרה".
עוד הוסיפה מנינגר ואמרה: "אנחנו מצפים שגם הממשלה והמסגרות האחרות יתנו רמת ודאות יותר גבוהה גם לגבי השקעות בעוטף לעידוד להקמה של חברות נוספות, חברות האלה מכלכלות גם קיבוצים וגם הרבה מאוד עובדים מהסביבה הקרובה ויש חשיבות מאוד גדולה להמשך הקיום שלהם".
מנכ"לית איגוד הדירקטורים הדר צופיוף הכהן הקדישה את הכנס לחטופים, משפחותיהם ולכוחות הבטחון: "אנו שולחים את תנחומינו וכל חיזוק אפשרי , ננסה לפעול ככל האפשר לחיזוק הגזרה הכלכלית בשביל להראות לכולם שדווקא עכשיו, אנחנו כאן כדי להישאר עם כלכלה יציבה וחזקה מתמיד ודירקטוריונים נחושים להצלחה ושגשוג על אף ולמרות כל האויבים שבאים עלינו לכלותינו".
את הכנס פתח ינקי קוינט ממלא מקום מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות והתייחס לסוגיה הבוערת של מינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות ואמר:
"בנבחרת 1400 דירקטורים כמחצית מתוכן עובדי מדינה, לא בהכרח צריך נבחרת כל כך גדולה, יש צורך לתהליך איכותני כמו שיש כיום באיגוד הדירקטורים.
אם היה לכל שר היו שלושה מינויים זה היה משפר את הממשל התאגידי.
כל שר רוצה לבחור אנשים שהוא רוצה ומעריך, ויכול לממש את המטרות שלו, רשות החברות צריכה לעסוק בדברים אסטרטגים ולא במינויים , מצד אחד אנחנו רואים משרות לא מאוישות מצד שני עדיין אין חוק דירקטוריון".
עוד הוסיף קווינט ואמר כי :"לעיתים יש הרגשה שהחברות הממשלתיות החצר אחורית של הממשלה, לדוגמא הדרישה למלאי הדלקים של חברת חשמל, לפי חוק החברות הממשלתיות הם לא אמורות לעשות את זה. אם יש רצון מצד הממשלה למלאי דלקים אז היא צריכה לשפות או לתקצב את המהלך.
אחרת כל ההתייחסות תהייה לחברות כמו רשות החברות הססאק הסינית שההיא זרוע ישירה של הממשל.
אם אנחנו רוצים חברות פרטיות צריך לתת להם הרבה יותר חופש, ולשחרר אותם מהקשר הבלתי ניתק עם הממשלה".
לגבי העדר היו"ר דירקטוריון של חברת חשמל אמר קווינט:" אני מאמין שבימים הקרובים ימונה, למרות היכולות הטובות של שפיגלר, גם הוא זקוק לדירקטוריון.
כשנשאל לגבי הצפי בשוק הנדלן קווינט היה מעודד והשיב: כי יש ירידה של 4% בדירות חדשות ושני אחוז בדירות יד שניה, בנוסף קבלנים נותנים הנחות והטבות לציבור מה שמגיע ל7% פחות, קווינט: "אל תקשיבו לקבלנים שאומרים שהמחירים יעלו, בכל סיטואציה הם חוזים עליה במחיר, הממשלה עושה צעדים נכונים המגמה מתונה ומשמעותית של הורדת מחירים, גם בזמן מלחמה".
אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות התייחס למצב הקשה בו נתון שוק ההון ולדרישה להקלות ברגולציה כסיוע מיידי לחברות ולציבור המשקיעים:" שוק ההון נמצא היום בנקודת שפל מאתגרת במיוחד. אנחנו צוברים פער שלילי בין מדדי ת"א לבין מדדי העולם, אין הנפקות כלל ובטח אין רישום כפול של חברות שנסחרות בנאסד"ק בת"א. דווקא בגלל זה מדובר בהזדמנות לממשלה ולשר האוצר לצאת בשורה של צעדים שיאזנו את התמונה וישנו את המגמה. הגיע הזמן שמקבלי ההחלטות יבינו שחברות הציבוריות הן הבסיס האיתן למשק משגשג. צעדים של הקלות ברגולציה, צעדים של תמריצים לחברות להנפיק, תמריצים לחברות הדואליות לרשום המניות בתל אביב, צעדים של הנפקת חברות ממשלתיות וצעדים של עידוד הפעילות של הציבור בבורסה ע"י הפחתת מס ריווחי הון - מתבקשים מאוד דווקא עכשיו. בסופו של דבר מה שהכי מדבר לחברות עסקיות וגם לציבור המשקיעים זו השורה התחתונה. ואם יקבלו תמריצים אני מאמין שזה ישנה את המומנטום בשוק ההון".
משפחות החטופים והמאמץ הכלכלי
הכנס בסימן השפעות חרבות ברזל אירח את שלי שם טוב אמא של החטוף עומר שם טוב שנמצא כבר 123 ימים בשבי החמאס. שם טוב וסיפרה על הימים הקשים שהיא ומשפחתה עוברים מאז השבעה באוקטובר.
שר המדע והטכנולוגיה לשעבר יזם הייטק ומשקיע הון סיכון, ששכל את בנו בשבעה באוקטובר סיפר על מיזם next אוקטובר:
"בימים האלה יש תופעה מעניינת של יזמות ויזמים ש חוזרים משדה הקרב עם רעיונות חדשים ועם החלטות נחושות להיות משמעותי ולהקים חברות ומיזמים.
המיזם אוקטובר הבא נולד בעצם מתוך כאב של שכול אנחנו חשבנו על דרכים להנציח את הבן שלנו ירון שנפל בקרב בהגנה על כרם שלום, המנהג היהודי היפה של נטיעת עצים לזכרם של נופלים או נפטרים היה השראה לחשיבה הראשונה שלנו אמרנו במקום לתת עץ אנחנו ניטע חברת סטארט אפ בהייטק, אנחנו לא מחפשים תרומות אלא השקעות, מדינת ישראל הוכיחה את עצמה כהשקעה טובה, הפרויקט קיבל את ברכת הנשיא ואנחנו מזמינים משקיעים מכל העולם להשקיע במדינת ישראל ובהייטק הישראלי".
השלכות חרבות ברזל על הכלכלה ותשתיות קריטיות
ערן יעקב לשעבר יו"ר רשות המיסים ומנכ"ל משרד האוצר התייחס למערכת המס: "אין ספק שבזמן זה יש צורך להסתכל על המיסים שממנים כ90% אחוז ממכנסות המדינה ולתת הטבות כאלה או אחרות ואולי זו אפילו הזדמנות ולתקן עיוותים במערכת המס".
נקודה נוספת שהתעכב עליה יעקב היה השימוש הנרחב במזומן ובהון שחור:" בזמן תהליך מלחמתי פעמים רבות השימוש במזומן ובהון שחור גדל, יש צורך בחקיקה ובענישה משמעותית שקיימת במדינות רבות בעולם, ניתן לפתח טכנולוגיה , להילחם בהון השחור בצורה אינטליגנטית טובה ולפגוע במינימום ביכולת הכלכלית של מדינת ישראל להתאושש.
רוני מנינגר דירקטורית בהנהלה הכלכלית של קיבוץ בארי וחברת חברת "כפרית" בכפר עזה סיפרה על הצורך הגדול בהתערבות הממשלה לשיקום: "אחד המסרים החשובים לממשלה הוא שצריך צריך לשחרר את הכסף ובמהירות להתחיל את תהליך השיקום, גם מה שכבר הוחלט כמעבר למקומות ביניים צפוי לקחת עוד זמן רב.
צריך לעזור לכולם להשתקם, בקיבוצים יש מנגנונים שמרכזים את הנושא אבל בשדרות לדוגמא זה כל משפחה לביתה מה שגורם לקושי גדול יותר."
"לצערי הרב אין עידוד יותר מידיי נמרץ של הממשלה ושל המסגרות מסביב להקים חברות חדשות אבל אם לוקחים את החברות הקיימות לדוגמה כפרית שכפר עזה מגן החברות האלה במהלך המתקפה הנוראית נפגעו כלות דברים שאפשר לתקן אותם וכתוצאה מזה ההבנה הפנימית של האנשים בקיבוצים ושל המנהלים של החברות היה אמונה אמיתית שלהם שאם הם יפעילו את החברות האלו הכי מהר שאפשר זה ישליך על היכולת שיקום של הקיבוצים שלהם" וזה הייתה תחושת שליחות של המנהלים שצריך להפעיל את זה והם עשו את זה בלי עזרה".
עוד הוסיפה מנינגר ואמרה: "אנחנו מצפים שגם הממשלה והמסגרות האחרות יתנו רמת ודאות יותר גבוהה גם לגבי השקעות בעוטף לעידוד להקמה של חברות נוספות, חברות האלה מכלכלות גם קיבוצים וגם הרבה מאוד עובדים מהסביבה הקרובה ויש חשיבות מאוד גדולה להמשך הקיום שלהם".
