איור פאנדר
משה שלום
18/02/2024
מי שקרא את הסקירות האלו, זוכר בוודאי את הסקירה בה כתבתי: "רק שבירת 4800, בסגירה שבועית, יכולה להכניס את הספק הראשון בסנטימנט של השחקנים החשובים כאן. כלפי מעלה? השמים הם הגבול, למרות ש-5000-5100 נראה כמו אזור עגול יפה למחשבה שנייה, עיכול, תיקון... בקיצור, לעצירה מתודית".
והנה, המדד האמריקאי נמצא בתחילת האזור הזה של 5000-5100. האם תהיה עצירה מתודית? על פי תנועת המחיר, אין שום סיבה לחשוב כך. לכאורה, על פי נתוני המקרו האחרונים (תעסוקה, תוצר, אינפלציה), אין גם סיבה למחשבה רעה על השוק. אז מה הבעיה? זו המקוננת בכל ראשו של בעל ניסיון, המסתכל בגרף המדהים הזה? התלהבות היתר הארוכה מאוד. בקיצור: הסנטימנט.
אינני חושב שצריך לתרגם את המונח Extreme Greed... אבל זה המצב של המשקיעים כרגע, כפי שנוכל להרחיב בקרוב בכתבה בנושא. בכל אופן, עוד דבר קטן: כבר הזכרתי במקומות אחרים ש-10% מן המניות בשוק מחזיקות ב-75% מהשווי שלו (!). מצב שלא היה כמוהו מאז 1928 (!!). כמו כן, אין טעם לחזור על ההצבעה השחוקה על 7 המופלאות. אגב, נשאר רק 4, כי טסלה, גוגל, ואפל כבר אינם מוכנסות לקטגוריה הזו...
נרחיב ונאמר ש-10 מניות ראשיות עושות את העבודה השחורה של המדדים לגבהים חדשים. בקיצור, "רוחב השוק" לא היה צר כל כך מאז שנים רבות כל כך. ודבר אחרון: אם מסתכלים על המרחקים בין המדד, והממוצעים הנעים שלו המקובלים (20-50-100-200), נמצא באלו המציינים טווחים בינוניים (50-100) וארוך (200), סטייה מהנורמה שלא הייתה מאז הבועה של ה-Dot-Com.
כל זה כדי לומר: השוק "מתוח" כלפי מעלה, על ידי קבוצה קטנה של מניות, המכילות את רוב שווי השוק שלו, כאשר הקהל נמצא באופוריה היסטורית. האם זה יכול להימשך עוד זמן רב? עקרונית כן, אבל, האם גומי יכול להימתח עד אין סוף, מבלי להיקרע? תאמרו לי שזה תלוי באיכות הגומי. במקרה הזה: טכנולוגיית ה-AI, ויכולת החברות לספק תוצאות רבעוניות מספקות, המצדיקות מכפילים של עשרות, או מאות שנים... היא איכות הגומי.
אולי זה רגע לצייר את התמונה הכללית שוב: ריביות גבוהות, משבר רדום בנדל"ן המסחרי הגלובלי (גם בארה"ב), מיתון רשמי כמעט בכל אירופה (אתמול – 15-02 – הוכרז כזה בבריטניה), סין בקריסה כלכלית סיסטמית (בנקים-נדל"ן), ומתחים גיאו-פוליטיים די חמורים. נוסיף עוד קצת... ארה"ב עם מספרים הזויים של מקרו משגשג, יחס חוב-תוצר של כ-120%, עם תשלומי ריבית של כטריליון דולר, ושוק שעולה על רקע שנת בחירות, במצב של להיטות היסטורית. מה כבר יכול לקרות לרעה?
זה המקום לומר שחשוב להזכיר תמיד, ובמיוחד בימים אלו: השוק תמיד צודק! דהיינו, לא משנה כמה נהיה צודקים על הסביבה המאיימת, אם הוא מחליט להתעלם מהכול, ולהמשיך ברכבת הדוהרת קדימה, אין שום סיבה לא להשתתף בנסיעה הזו, עד להוכחת הפיכתה של המגמה. מי שמחזיק בשיטת עבודה מסודרת, ובמיוחד, בכללי סיכון מבוססים ובדוקים, יודע שהשוק יכול להיות "משוגע" הרבה יותר זמן מאשר שאתם תוכלו להיות צודקים בהפסד.
שוק המניות שלנו אינו מייצר לנו דילמות כאלו, שוב. בשלושת ימי המסחר האחרונים שלו, ראינו פריצה ברורה של מה שהייתה, עד כה, ירידה איטית ומייגעת במדד. מה קורה כאן? כמו שניסיתי לכתוב למעלה, קשה למצוא הקשר פשוט למה שקורה במציאות העכשווית, ומה שקורה בשוק המניות שלנו.
הרקע הוא קשה: מלחמה, אנשי מילואים רבים (הגורמים לירידה בתפוקה) עדיין נלחמים, החזית הצפונית הופכת להיות חמה מיום ליום, והדובדבן שעל קצפת: הורדת הדירוג מצד מודיס, בצד כלכלה המגדילה גירעון, והמנסה לשמור על פרופיל סביר של צמיחה וצריכה. האם זו סביבה חיובית למניות? בוודאי שלא, וזו הסיבה שבניגוד למצב האקסטרים של תאוות הבצע בארה"ב, העליות כאן נעשות למרות הפחד הגדול אצל המשקיעים.
אבל מה דוחף אותם לעשות זאת? שני דברים עקרוניים: פרדוקסאלית, דווקא הרצון להתרחק מהשוק הישראלי, על ידי בחירת חו"ל כיעד להמון כספי משקיעים מקומיים, גורם לעלייה בשוק שלנו. איך? פשוט מאוד: אותן השקעות זרות, של גופים גדולים אצלנו, דורשות גידור מטבעי (דולרי) המביא להחלשת הדולר אצלנו מול השקל. שער החליפין היורד, דבר המתאים גם לבנק המרכזי, דוחף קדימה את המניות שלנו בגלל הקורלציה ההפוכה ביניהם.
שנית, וזה העניין היותר חשוב: מי שנשאר כאן, רואה את רכישותיו כרכישות ערך, לטווח הארוך, ולא כל כך לרווח מידי. יש לזכור שהשוק שלנו היה כבר בביצועי חסר דרמטיים מול השוק האמריקאי לפני המלחמה, בגלל סיוטי הרפורמה המשפטית. כרגע, חזרנו לרמות שהיו לפני אירועי ה-7-10. לכן, עוד רבה הדרך שבה נוכל לומר על השוק הישראלי שהוא מתומחר ביוקר ביחס לעולם.
אגב, הוא זול גם ביחס לעצמו, אם ניקח את ישראל במצב הצבירה הרגילה שלה.
למרות כל זה, הדברים נעשים בזהירת ובתנודתיות גדולה. מדוע? כי יש את החשש שוול-סטריט תעשה לנו 180 בקרוב, ובגלל שאין לדעת מה יילד יום בעניין הביטחוני. בדרום, בינתיים, ותודה לאל, התמרון מתנהל מצוין, אבל עכשיו שנגיע לאגוז הקשה של רפיח ופילדלפי, מי יודע מה יכול לקרות מול מצרים. ובצפון? שם, המצב יכול להשתנות בין יום. כל זה כאשר לוחצים עלינו חזק לקבל את הבלתי סביר בעליל, כרגע, בעיני רוב העם: הסכם לשתי מדינות, בעיתוי הנוכחי שלאחר ה-7-10. תמיד קשה לקחת החלטות השקעה, אבל, התקופה הזו מצטיינת במכשולי השכל שהיא מציבה....
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המדדים...
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
S&P500
קשה לומר יותר מדיי על מה שהמדד הזה מציג לנו: זהו מהלך מדהים של אופטימיות חד-כיוונית. התיקונים בדרך העולה הינם של יום-יומיים, וכמעט כול המהלך מתבצע במצב של קניות יתר (ראו מומנטום). סימנים של הפסקה קרובה? ממש אין. רמזים לבאות לחיוביים? המשך במסגרת היתד העולה, ופריצתה מעלה, כאשר ההתבססות הבאה חייבת להיות ארוכה יותר. ומה עם הדובים? שבירה ראשונה של הגבול התחתון של היתד העולה תהיה הסימן הראשון לחולשה. רמות: נתחיל ב-4900, ואח"כ 4850. משם, המומנטום היורד יורה את העתיד...
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
TA35
שוק המניות הישראלי יכול להיחשב לקשה מאוד פונדמנטלית (ראו פסקה בנושא לעיל), אבל, טכנית, הוא ממש סוכרייה מהלכת. טכנית, ואני חוזר על זה שוב: טכנית, לא היה מצב קל מזה להתמודד איתו מאז תחתית המלחמה:
· מצג של 5 גלים יפים, וברורים כשמש, בעלייה מאותה תחתית, כגל 1 גדול,
· תיקון מדשדש שעיכל את המהלך העולה "בזמן", ולא בעומק, כגל 2,
· וסימנים של התחלה לגל 3 עולה.
המומנטום מצביע על כך בצורה הקלאסית ביותר שניתן לצפות ממנו, ומחזק מאוד את הספרור, ואת חלקי המגמה שלפנינו. מה זה אומר? לכאורה, גל 3 הוא החזק, ולרוב, הגדול ביותר מבין 5 הגלים המגמתיים. לא ניתן כאן יעדים, אבל, די לחכימא ברמיזא.
איך נשלב את התחזית הטכנית הזו עם הסביבה העוינת? דווקא פשוט: נניח שהכול נגמר בטוב: מיטוט החמאס, שלטון אזרחי שאינו עוין לנו בעזה, פתרון דיפלומטי בצפון, וחזרה לצמיחה גדולה במנועים שהיו קודם: היי-טק, נדל"ן, משאבי טבע ואנרגיה. דולר-שקל סביב 3.3-3.2, וכו... יותר מדי טוב? תמיד צריך לקוות ולהאמין... ואם רמת המחיר של 1780 תשבר מטה, כל האופטימיות הזו נכנסת להקפאה עמוקה.
והנה, המדד האמריקאי נמצא בתחילת האזור הזה של 5000-5100. האם תהיה עצירה מתודית? על פי תנועת המחיר, אין שום סיבה לחשוב כך. לכאורה, על פי נתוני המקרו האחרונים (תעסוקה, תוצר, אינפלציה), אין גם סיבה למחשבה רעה על השוק. אז מה הבעיה? זו המקוננת בכל ראשו של בעל ניסיון, המסתכל בגרף המדהים הזה? התלהבות היתר הארוכה מאוד. בקיצור: הסנטימנט.
אינני חושב שצריך לתרגם את המונח Extreme Greed... אבל זה המצב של המשקיעים כרגע, כפי שנוכל להרחיב בקרוב בכתבה בנושא. בכל אופן, עוד דבר קטן: כבר הזכרתי במקומות אחרים ש-10% מן המניות בשוק מחזיקות ב-75% מהשווי שלו (!). מצב שלא היה כמוהו מאז 1928 (!!). כמו כן, אין טעם לחזור על ההצבעה השחוקה על 7 המופלאות. אגב, נשאר רק 4, כי טסלה, גוגל, ואפל כבר אינם מוכנסות לקטגוריה הזו...
נרחיב ונאמר ש-10 מניות ראשיות עושות את העבודה השחורה של המדדים לגבהים חדשים. בקיצור, "רוחב השוק" לא היה צר כל כך מאז שנים רבות כל כך. ודבר אחרון: אם מסתכלים על המרחקים בין המדד, והממוצעים הנעים שלו המקובלים (20-50-100-200), נמצא באלו המציינים טווחים בינוניים (50-100) וארוך (200), סטייה מהנורמה שלא הייתה מאז הבועה של ה-Dot-Com.
כל זה כדי לומר: השוק "מתוח" כלפי מעלה, על ידי קבוצה קטנה של מניות, המכילות את רוב שווי השוק שלו, כאשר הקהל נמצא באופוריה היסטורית. האם זה יכול להימשך עוד זמן רב? עקרונית כן, אבל, האם גומי יכול להימתח עד אין סוף, מבלי להיקרע? תאמרו לי שזה תלוי באיכות הגומי. במקרה הזה: טכנולוגיית ה-AI, ויכולת החברות לספק תוצאות רבעוניות מספקות, המצדיקות מכפילים של עשרות, או מאות שנים... היא איכות הגומי.
אולי זה רגע לצייר את התמונה הכללית שוב: ריביות גבוהות, משבר רדום בנדל"ן המסחרי הגלובלי (גם בארה"ב), מיתון רשמי כמעט בכל אירופה (אתמול – 15-02 – הוכרז כזה בבריטניה), סין בקריסה כלכלית סיסטמית (בנקים-נדל"ן), ומתחים גיאו-פוליטיים די חמורים. נוסיף עוד קצת... ארה"ב עם מספרים הזויים של מקרו משגשג, יחס חוב-תוצר של כ-120%, עם תשלומי ריבית של כטריליון דולר, ושוק שעולה על רקע שנת בחירות, במצב של להיטות היסטורית. מה כבר יכול לקרות לרעה?
זה המקום לומר שחשוב להזכיר תמיד, ובמיוחד בימים אלו: השוק תמיד צודק! דהיינו, לא משנה כמה נהיה צודקים על הסביבה המאיימת, אם הוא מחליט להתעלם מהכול, ולהמשיך ברכבת הדוהרת קדימה, אין שום סיבה לא להשתתף בנסיעה הזו, עד להוכחת הפיכתה של המגמה. מי שמחזיק בשיטת עבודה מסודרת, ובמיוחד, בכללי סיכון מבוססים ובדוקים, יודע שהשוק יכול להיות "משוגע" הרבה יותר זמן מאשר שאתם תוכלו להיות צודקים בהפסד.
שוק המניות שלנו אינו מייצר לנו דילמות כאלו, שוב. בשלושת ימי המסחר האחרונים שלו, ראינו פריצה ברורה של מה שהייתה, עד כה, ירידה איטית ומייגעת במדד. מה קורה כאן? כמו שניסיתי לכתוב למעלה, קשה למצוא הקשר פשוט למה שקורה במציאות העכשווית, ומה שקורה בשוק המניות שלנו.
הרקע הוא קשה: מלחמה, אנשי מילואים רבים (הגורמים לירידה בתפוקה) עדיין נלחמים, החזית הצפונית הופכת להיות חמה מיום ליום, והדובדבן שעל קצפת: הורדת הדירוג מצד מודיס, בצד כלכלה המגדילה גירעון, והמנסה לשמור על פרופיל סביר של צמיחה וצריכה. האם זו סביבה חיובית למניות? בוודאי שלא, וזו הסיבה שבניגוד למצב האקסטרים של תאוות הבצע בארה"ב, העליות כאן נעשות למרות הפחד הגדול אצל המשקיעים.
אבל מה דוחף אותם לעשות זאת? שני דברים עקרוניים: פרדוקסאלית, דווקא הרצון להתרחק מהשוק הישראלי, על ידי בחירת חו"ל כיעד להמון כספי משקיעים מקומיים, גורם לעלייה בשוק שלנו. איך? פשוט מאוד: אותן השקעות זרות, של גופים גדולים אצלנו, דורשות גידור מטבעי (דולרי) המביא להחלשת הדולר אצלנו מול השקל. שער החליפין היורד, דבר המתאים גם לבנק המרכזי, דוחף קדימה את המניות שלנו בגלל הקורלציה ההפוכה ביניהם.
שנית, וזה העניין היותר חשוב: מי שנשאר כאן, רואה את רכישותיו כרכישות ערך, לטווח הארוך, ולא כל כך לרווח מידי. יש לזכור שהשוק שלנו היה כבר בביצועי חסר דרמטיים מול השוק האמריקאי לפני המלחמה, בגלל סיוטי הרפורמה המשפטית. כרגע, חזרנו לרמות שהיו לפני אירועי ה-7-10. לכן, עוד רבה הדרך שבה נוכל לומר על השוק הישראלי שהוא מתומחר ביוקר ביחס לעולם.
אגב, הוא זול גם ביחס לעצמו, אם ניקח את ישראל במצב הצבירה הרגילה שלה.
למרות כל זה, הדברים נעשים בזהירת ובתנודתיות גדולה. מדוע? כי יש את החשש שוול-סטריט תעשה לנו 180 בקרוב, ובגלל שאין לדעת מה יילד יום בעניין הביטחוני. בדרום, בינתיים, ותודה לאל, התמרון מתנהל מצוין, אבל עכשיו שנגיע לאגוז הקשה של רפיח ופילדלפי, מי יודע מה יכול לקרות מול מצרים. ובצפון? שם, המצב יכול להשתנות בין יום. כל זה כאשר לוחצים עלינו חזק לקבל את הבלתי סביר בעליל, כרגע, בעיני רוב העם: הסכם לשתי מדינות, בעיתוי הנוכחי שלאחר ה-7-10. תמיד קשה לקחת החלטות השקעה, אבל, התקופה הזו מצטיינת במכשולי השכל שהיא מציבה....
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המדדים...
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
S&P500
קשה לומר יותר מדיי על מה שהמדד הזה מציג לנו: זהו מהלך מדהים של אופטימיות חד-כיוונית. התיקונים בדרך העולה הינם של יום-יומיים, וכמעט כול המהלך מתבצע במצב של קניות יתר (ראו מומנטום). סימנים של הפסקה קרובה? ממש אין. רמזים לבאות לחיוביים? המשך במסגרת היתד העולה, ופריצתה מעלה, כאשר ההתבססות הבאה חייבת להיות ארוכה יותר. ומה עם הדובים? שבירה ראשונה של הגבול התחתון של היתד העולה תהיה הסימן הראשון לחולשה. רמות: נתחיל ב-4900, ואח"כ 4850. משם, המומנטום היורד יורה את העתיד...
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
TA35
שוק המניות הישראלי יכול להיחשב לקשה מאוד פונדמנטלית (ראו פסקה בנושא לעיל), אבל, טכנית, הוא ממש סוכרייה מהלכת. טכנית, ואני חוזר על זה שוב: טכנית, לא היה מצב קל מזה להתמודד איתו מאז תחתית המלחמה:
· מצג של 5 גלים יפים, וברורים כשמש, בעלייה מאותה תחתית, כגל 1 גדול,
· תיקון מדשדש שעיכל את המהלך העולה "בזמן", ולא בעומק, כגל 2,
· וסימנים של התחלה לגל 3 עולה.
המומנטום מצביע על כך בצורה הקלאסית ביותר שניתן לצפות ממנו, ומחזק מאוד את הספרור, ואת חלקי המגמה שלפנינו. מה זה אומר? לכאורה, גל 3 הוא החזק, ולרוב, הגדול ביותר מבין 5 הגלים המגמתיים. לא ניתן כאן יעדים, אבל, די לחכימא ברמיזא.
איך נשלב את התחזית הטכנית הזו עם הסביבה העוינת? דווקא פשוט: נניח שהכול נגמר בטוב: מיטוט החמאס, שלטון אזרחי שאינו עוין לנו בעזה, פתרון דיפלומטי בצפון, וחזרה לצמיחה גדולה במנועים שהיו קודם: היי-טק, נדל"ן, משאבי טבע ואנרגיה. דולר-שקל סביב 3.3-3.2, וכו... יותר מדי טוב? תמיד צריך לקוות ולהאמין... ואם רמת המחיר של 1780 תשבר מטה, כל האופטימיות הזו נכנסת להקפאה עמוקה.
