בנק ישראל: ההצעה לאפשר לגופים פיננסיים לקבל פיקדונות מהציבור מהווה סיכון ממשי

בדיון שנערך היום (ראשון) בוועדה למיזמים ציבוריים, ועסק בהתנהלות בנק ישראל ביחס לתחרות בשוק הבנקאות והפיננסיים, התייחסו נציגי הבנק לקול הקורא שפורסם לפני מספר ימים, לפיו בכוונתו להתוות מדיניות מקלה למתן רישיונות לתאגידים בנקאיים.

במסגרת המדיניות הנ"ל, יותאמו הרישיון והפיקוח הבנקאי לפעילות המבוקשת ולרמת הסיכונים בפעילות של הגוף מבקש הרישיון ובאופן שלוקח בחשבון גם את דרישות היציבות. לגופים אלו תתאפשר גם נגישות לפיקדונות ולהלוואות מוניטריות בבנק ישראל בתנאים המקובלים.

לדברי נציגי בנק ישראל בדיון שנערך היום, "לצד החשיבות של הגברת התחרות, יש לזכור כל העת כי יציבות המערכת הפיננסית בישראל היא מרכיב כלכלי קריטי בחוסן הלאומי של המדינה. הצעות שעלו בדיונים קודמים של הוועדה, טומנות בחובן סיכון של ממש והן עלולות להפוך לכדור שלג בעל השלכות הרסניות על היציבות של המערכת הפיננסית. לדוגמא, ההצעה לפיה יש לאפשר לגופים פיננסיים לקבל פיקדונות מהציבור ולהעמיד מתוכם אשראי ללא רישיון של תאגיד בנקאי ובלא פיקוח ורגולציה בנקאית מתאימה, מהווה סיכון ממשי לכל המעורבים בדבר, והיא מנוגדת לכל סטנדרט בינלאומי".

עוד אמרו נציגי בנק ישראל: "ראשית נדגיש כי בניגוד לכותרת הדיון, בנק ישראל ועובדיו פועלים ללא ליאות לקידום התחרות במערכת הפיננסית. לאורך השנים האחרונות פועל בנק ישראל ביתר שאת לקידום התחרות במערכת הפיננסית. במסגרת זו נוספו שני בנקים חדשים למערכת, שאת הקמתם מלווה ומעודד בנק ישראל. בנוסף, קודמו רפורמות משמעותיות ביותר וביניהן פישוט יכולת המעבר בין בנקים; רפורמת השקיפות בריביות על אשראי ופיקדונות; רפורמת המשכנתאות; הקמת מאגר אשראי קמעונאי וקידום מאגר אשראי עסקי; מתן האפשרות לחיבור ישיר של פינטקים למערכות של בנק ישראל ושיפור היכולת שלהם להתחרות בבנקים; ועוד צעדים רבים ומגוונים.

"על רקע מלחמת "חרבות ברזל" ערך בנק ישראל ניתוח במסגרתו זוהתה ירידה ביתרת האשראי לסגמנט העסקים הקטנים והזעירים. בעקבות כך, החליטה הוועדה המוניטרית לנקוט בצעד ממוקד של הלוואות מוניטריות מוזלות. הצעד נועד לסייע לעסק להצליח לשמור על שרידותו גם כשהמלחמה תסתיים. התוכנית השיגה את מטרתה ובמסגרתה הועמדו הלוואות לאלפי עסקים קטנים וזעירים בסכום כולל העומד על כ – 5.5 מיליארדי ש"ח. למעלה ממחצית מהעסקים הם כאלו שהמחזור שלהם ירד בלמעלה מ–50% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הצעד שנקט בנק ישראל היה מוגבל בזמן – הוא נקבע לשלושה חודשים בלבד; לכן, לצעד הזה אין ולא הייתה כל השפעה על התחרות במערכת הפיננסית. החיבור של צעד זמני שננקט במהלך המלחמה לנושא מבני של תחרות במערכת הפיננסית הוא נטול היגיון כלכלי."

"ההצעה לפיה בנקיטת המדיניות המוניטרית תהיה חובה לשקול שיקולי תחרות בעייתית ביותר"

נציגי בנק ישראל אמרו כי, "ההצעה לפיה בנקיטת המדיניות המוניטרית תהיה חובה לשקול שיקולי תחרות בעייתית ביותר בלשון המעטה, אינה קיימת למיטב ידיעתנו במדינות מפותחות אחרות והיא פוגעת בעצמאותה של הוועדה המוניטרית. למותר לציין שהגברת התחרות במערכת הפיננסית אינה מצדיקה בשום פנים ואופן פגיעה בעצמאותו של בנק ישראל. עצמאות זו מהווה רכיב יסודי בפעילותן של כלכלות מפותחות בעולם ופגיעה בה עלולה להשליך על חוסנה הכלכלי של המדינה. קביעה זו מקבלת משנה תוקף בתקופה הנוכחית בה המשק הישראלי נתון לבחינה הדוקה מצד הגופים הבינלאומיים וחלקם כבר הדגישו לאחרונה את החשיבות בשמירה על חוזקם ועצמאותם של המוסדות."
"מעבר לכל האמור, הקביעה המקופלת בכותרת הדיון לפיה בנק ישראל פוגע בתחרות במערכת הפיננסית היא האשמה חמורה וחסרת שחר ובנק ישראל מוחה כנגדה באופן נחרץ. יתרה מזאת, כותרת הדיון משקפת את סיכום הדיון בנוגע ל"התנהלות בנק ישראל" עוד בטרם החל".