Image by Freepik
עמית י.
18/02/2024
מה אומר המחקר הזה?
באופן כללי, לכלכלות יש שתי דרכים לצמוח: להגדיל את כוח העבודה או לשפר את הפריון שלהן. המחקר התמקד בשיפור הפריון כי זה המקום שבו בינה מלאכותית יכולה לתרום לכלכלה.
המחקר השתמש ב – 40 אינדיקטורים כדי לדרג את המדינות השונות וב- 3 גורמים שאותם הוא בדק: פיתוח חדשנות, הפצת הטכנולוגיה על פני תעשיות והסתגלות.
אז מה היו הממצאים?
ראשית, מתוך 33 המדינות שנבדקו, ארה"ב אמורה להוביל את מהפכת הבינה המלאכותית, כאשר גם "הנמרים האסייתים" (הונג קונג, סינגפור, טייוואן ודרום קוריאה), בריטניה וחלקים מהנורדים נמצאים במיקום טוב להצליח. ארה"ב נמצאת בראש הטבלה וצפויה להחזיק בתואר של מובילת הטכנולוגיה העולמית, כפי שלמעשה עשתה במשך רוב 100 השנים האחרונות. הציפיה היא שצמיחת הפריון בארה"ב תהיה בממוצע 2.3% בשנה בשנות ה-30 של המאה ה-20 – שעל פי הנתונים, זה מעט חזק יותר מאשר במהלך פריחת האינטרנט של שנות ה-90.
שנית, סין מדורגת באמצע של הקבוצה של 33 מדינות, יש לה יכולת לחדשנות חזקה והיא משקיעה מאד בבינה מלאכותית אך הסיכויים שלה להצלחה נפגעים בגלל גישה רגולטורית קפדנית של סין שכנראה תאט את התפשטות טכנולוגיית הבינה המלאכותית. זה אומר שבינה מלאכותית כנראה תעזור לכלכלת ארה"ב להרחיב את יתרון הגודל שלה על פני סין - פער שכבר הלך והתרחב. במילים אחרות, הבינה המלאכותית אמורה לחזק את הגודל של כלכלת ארה"ב, ולשמור על המעמד שלה ככלכלה הגדולה בעולם עד 2040 לפחות.
שלישית, עפ"י החוקרים, בינה מלאכותית צפויה לעכב את הצמיחה בהודו בטווח הקרוב, בין השאר משום שהיא תאט את הצמיחה של מיקור חוץ עסקי ממדינות מפותחות. זו מגמה שכבר אפשר לראות אותה בשטח כלומר, רואים זאת עם התפשטות הצ'אטבוטים של שירות לקוחות, וזה הולך ומתפשט בהדרגה גם לתחומים אחרים. זה תהליך שיכול להפחית את הצמיחה הכלכלית של הודו ב-0.3 עד 0.4 נקודות אחוז בשנה במהלך העשור הבא.
רביעית, ואם כבר מדברים על שווקים מתעוררים, הכלכלות שלהם, במיוחד אלה שמחוץ לאסיה, צפויות להפיק פחות תועלת מבינה מלאכותית בהשוואה למדינות המפותחות. זה עשוי לקרות כתוצאה ממגבלות כאלה ואחרות על המגזר הפרטי, השקעה נמוכה יחסית במחקר ופיתוח, והגירה של כישרונות מובילים למקומות עשירים יותר. זה אומר שהמדינות אלה יפגרו ככל הנראה בכל שלוש הנקודות שהמחקר התמקד בהן: חדשנות, יכולת הפצה של טכנולוגיה והסתגלות. וכתוצאה מכך, כנראה שיקח יותר זמן להכנסה הממוצעת במדינות האלה להדביק את ההכנסות של מדינות עשירות יותר.
חמישית, על פי המחקר, לבינה מלאכותית יהיו השפעות גדולות גם בתוך כלכלות, יש לה את פוטנציאל להגדיל את אי השוויון בעושר. הסיבה לכך היא שהתגמול הפיננסי של AI צפוי להגיע יותר לבעלי עסקים ומשקיעים מאשר לרוב המכריע של האנשים.
שישית, לפי המחקר, AI כנראה לא תוביל לאבטלה גבוהה יותר לאורך זמן. בדומה לתקופות קודמות של התקדמות טכנולוגית, עובדים שאיבדו מקומות עבודה יועסקו ככל הנראה במקצועות חדשים שצומחים ישירות מבינה מלאכותית או כתוצאה מהצמיחה הכלכלית החזקה שבינה מלאכותית מייצרת. למי שסקפטי לגבי נקודה זו כדאי לדעת שההערכה היא ש-60% מהעובדים בארה"ב מועסקים כיום במקצועות שלא היו קיימים ב-1940.
אז מה ההזדמנות כאן?
אפשר לדבר על שני סוגי נכסים גדולים: אג"ח ומניות.
אגרות חוב
הנתונים מראים שריביות ארוכות טווח "ריאליות" (כלומר, זו שמותאמת לאינפלציה) טיפסו בדרך כלל לאחר פריצות דרך טכנולוגיות גדולות. מטבע הדברים, מדינות שמוכנות להרוויח יותר מבינה מלאכותית צפויות לחוות עלייה גדולה יותר בשיעורי הריבית וכתוצאה מכך תשואות אג"ח גבוהות יותר. וככל שהתשואות יתייצבו באותן רמות גבוהות, המשקיעים יוכלו לקצור את הפירות של תשואות אג"ח גבוהות יותר.
מניות
אמנם תשואות אג"ח גבוהות יותר יפעילו לחץ כלפי מטה על הערכות המניות. עם זאת, זה צפוי להיות מקוזז ידי צמיחה מהירה יותר ברווחי החברות, כתוצאה מהתאוששות הכלכלית הנובעת מפריון גבוה יותר. הרווחים הללו יתפזרו על פני תעשיות רבות, בגלל הדרכים הרבות שבהן ניתן להשתמש בבינה מלאכותית. אז אלו חדשות טובות למניות: המשמעות היא צמיחה מהירה יותר ברווחים, מה שאמור להוביל לתשואות גבוהות יותר. ומניות מכלכלות שצפויות להפיק את המרב מה-AI יראו את העלייה הגדולה ביותר.
אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של מניות מתחום המוליכים למחצה המוזכרות בכתבה. ככלל, חובה על הקורא/ת לעשות מחקר מעמיק בהתייחס לכל רעיון השקעה שהוא.
לא רק חברות טכנולוגיה ירתמו את הבינה המלאכותית כדי לשפר את השורה התחתונה שלהן. למעשה, כלכלות שלמות הולכות להרוויח מזה, אבל לפי מחקר שנעשה על ידי Capital Economics, לא כולן הולכות לשגשג באותה מידה. הנה כמה דברים מעניינים על ממצאי המחקר, ומה זה אומר על מניות ואיגרות חוב.
מה אומר המחקר הזה?
באופן כללי, לכלכלות יש שתי דרכים לצמוח: להגדיל את כוח העבודה או לשפר את הפריון שלהן. המחקר התמקד בשיפור הפריון כי זה המקום שבו בינה מלאכותית יכולה לתרום לכלכלה.
המחקר השתמש ב – 40 אינדיקטורים כדי לדרג את המדינות השונות וב- 3 גורמים שאותם הוא בדק: פיתוח חדשנות, הפצת הטכנולוגיה על פני תעשיות והסתגלות.
אז מה היו הממצאים?
ראשית, מתוך 33 המדינות שנבדקו, ארה"ב אמורה להוביל את מהפכת הבינה המלאכותית, כאשר גם "הנמרים האסייתים" (הונג קונג, סינגפור, טייוואן ודרום קוריאה), בריטניה וחלקים מהנורדים נמצאים במיקום טוב להצליח. ארה"ב נמצאת בראש הטבלה וצפויה להחזיק בתואר של מובילת הטכנולוגיה העולמית, כפי שלמעשה עשתה במשך רוב 100 השנים האחרונות. הציפיה היא שצמיחת הפריון בארה"ב תהיה בממוצע 2.3% בשנה בשנות ה-30 של המאה ה-20 – שעל פי הנתונים, זה מעט חזק יותר מאשר במהלך פריחת האינטרנט של שנות ה-90.
שנית, סין מדורגת באמצע של הקבוצה של 33 מדינות, יש לה יכולת לחדשנות חזקה והיא משקיעה מאד בבינה מלאכותית אך הסיכויים שלה להצלחה נפגעים בגלל גישה רגולטורית קפדנית של סין שכנראה תאט את התפשטות טכנולוגיית הבינה המלאכותית. זה אומר שבינה מלאכותית כנראה תעזור לכלכלת ארה"ב להרחיב את יתרון הגודל שלה על פני סין - פער שכבר הלך והתרחב. במילים אחרות, הבינה המלאכותית אמורה לחזק את הגודל של כלכלת ארה"ב, ולשמור על המעמד שלה ככלכלה הגדולה בעולם עד 2040 לפחות.
כך צפויות כלכלות גדולות שונות להפיק תועלת מבינה מלאכותית. מקור: Capital Economics
שלישית, עפ"י החוקרים, בינה מלאכותית צפויה לעכב את הצמיחה בהודו בטווח הקרוב, בין השאר משום שהיא תאט את הצמיחה של מיקור חוץ עסקי ממדינות מפותחות. זו מגמה שכבר אפשר לראות אותה בשטח כלומר, רואים זאת עם התפשטות הצ'אטבוטים של שירות לקוחות, וזה הולך ומתפשט בהדרגה גם לתחומים אחרים. זה תהליך שיכול להפחית את הצמיחה הכלכלית של הודו ב-0.3 עד 0.4 נקודות אחוז בשנה במהלך העשור הבא.
רביעית, ואם כבר מדברים על שווקים מתעוררים, הכלכלות שלהם, במיוחד אלה שמחוץ לאסיה, צפויות להפיק פחות תועלת מבינה מלאכותית בהשוואה למדינות המפותחות. זה עשוי לקרות כתוצאה ממגבלות כאלה ואחרות על המגזר הפרטי, השקעה נמוכה יחסית במחקר ופיתוח, והגירה של כישרונות מובילים למקומות עשירים יותר. זה אומר שהמדינות אלה יפגרו ככל הנראה בכל שלוש הנקודות שהמחקר התמקד בהן: חדשנות, יכולת הפצה של טכנולוגיה והסתגלות. וכתוצאה מכך, כנראה שיקח יותר זמן להכנסה הממוצעת במדינות האלה להדביק את ההכנסות של מדינות עשירות יותר.
חמישית, על פי המחקר, לבינה מלאכותית יהיו השפעות גדולות גם בתוך כלכלות, יש לה את פוטנציאל להגדיל את אי השוויון בעושר. הסיבה לכך היא שהתגמול הפיננסי של AI צפוי להגיע יותר לבעלי עסקים ומשקיעים מאשר לרוב המכריע של האנשים.
שישית, לפי המחקר, AI כנראה לא תוביל לאבטלה גבוהה יותר לאורך זמן. בדומה לתקופות קודמות של התקדמות טכנולוגית, עובדים שאיבדו מקומות עבודה יועסקו ככל הנראה במקצועות חדשים שצומחים ישירות מבינה מלאכותית או כתוצאה מהצמיחה הכלכלית החזקה שבינה מלאכותית מייצרת. למי שסקפטי לגבי נקודה זו כדאי לדעת שההערכה היא ש-60% מהעובדים בארה"ב מועסקים כיום במקצועות שלא היו קיימים ב-1940.
אז מה ההזדמנות כאן?
אפשר לדבר על שני סוגי נכסים גדולים: אג"ח ומניות.
אגרות חוב
הנתונים מראים שריביות ארוכות טווח "ריאליות" (כלומר, זו שמותאמת לאינפלציה) טיפסו בדרך כלל לאחר פריצות דרך טכנולוגיות גדולות. מטבע הדברים, מדינות שמוכנות להרוויח יותר מבינה מלאכותית צפויות לחוות עלייה גדולה יותר בשיעורי הריבית וכתוצאה מכך תשואות אג"ח גבוהות יותר. וככל שהתשואות יתייצבו באותן רמות גבוהות, המשקיעים יוכלו לקצור את הפירות של תשואות אג"ח גבוהות יותר.
מניות
אמנם תשואות אג"ח גבוהות יותר יפעילו לחץ כלפי מטה על הערכות המניות. עם זאת, זה צפוי להיות מקוזז ידי צמיחה מהירה יותר ברווחי החברות, כתוצאה מהתאוששות הכלכלית הנובעת מפריון גבוה יותר. הרווחים הללו יתפזרו על פני תעשיות רבות, בגלל הדרכים הרבות שבהן ניתן להשתמש בבינה מלאכותית. אז אלו חדשות טובות למניות: המשמעות היא צמיחה מהירה יותר ברווחים, מה שאמור להוביל לתשואות גבוהות יותר. ומניות מכלכלות שצפויות להפיק את המרב מה-AI יראו את העלייה הגדולה ביותר.
אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של מניות מתחום המוליכים למחצה המוזכרות בכתבה. ככלל, חובה על הקורא/ת לעשות מחקר מעמיק בהתייחס לכל רעיון השקעה שהוא.
