איור פאנדר
משה שלום
04/03/2024
כאשר הבנק המרכזי האמריקאי התחיל את מסלול הנרמול של הריביות שלו ב-2022, העולם הפיננסי ראה בזה את התחלת המהומה הגדולה. זו אשר הייתה אמורה לעשות Reset להתלהבות החריגה במניות (ובכל קומפלקס ה-RiskOn). ההתלהבות שקרתה מאז השפל של הקורונה (מרץ 2020), אבל, אולי גם מאז השפל של המשבר הפיננסי הגדול של הסאב-פריים (מרץ 2009).
שנת 2022 הייתה נראית התחלה של משהו חמור וקשה, שאחרי שמתקנים קצת מעלה, ממשיכים מטה בחדווה, עד שה"אורוות" ינוקו היטב. מיותר לציין שזה לא קרה. למעשה, מאז סוף 2022 (מדד הסנופי – 3500), ועד הלום, החגיגה נראית כמחודשת, עם הפסקה קצרה בגלל סכנה סיסטמית בנקאית קצרה.
סכנה שהתגלתה כלא חשובה, כאשר הממשל נתן ביטוח לכל פיקדונות הלקוחות, וכאשר הפד החליט לקנות, מאותם בנקים כושלים, ב-100% שווי, את האג"ח שאבד לו כ-30% מערכו. הרבה מאוד כלכלנים, ואנשי שוק ההון, חשבו שהאופוריה הזו תהיה זמנית. ושאפקט ה-Lag (ההשהיה) יביא את הכאב לשוק בתחילת 2024. מדוע? אחרי הכול, מתי העלו ריבית מ-0% ל-5% מבלי שזה יגרום למכה אנושה, עבור כל מי שרגיש לחוב? ויש הרבה כאלו... כולל הממשל שחובו עומד כעת על כ-35 טריליוני דולרים.
כאמור, זה לא קרה, ולא קורה. שוק המניות ממשיך לשבור שיאים חדשים. יש המביאים את טכנולוגיית ה-AI, ואת 7-4 המופלאות, כסיבות העיקריות בכך. אין ספק שזה עזר, אבל המהות הרבה יותר פרוזאית: כנגד צעדי הבנק המרכזי, הצד הפיסקאלי (האוצר) החליט לתת קונטרה גדולה, בדמות הוצאות גירעוניות עצומות. יחד עם החסכונות מהקורונה, הכסף החדש הציף את כל מעשי הריסון שיכל היה להגיע מצד הפד.
יותר מכך: המספרים המופלאים סביב התעסוקה, התמ"ג, ורווחיות החברות המובילות (בניגוד לרוב המניות הקטנות-בינוניות), גרמו לשינוי בפסיכולוגיה. הבנקים, אשר עד לפני תחילת השנה נמנעו מלתת אשראי בקלות, וללא בטוחות גדולות, החלו לפתוח ידיים מחדש, ולייצר תנועה של אשרי שוטף מחדש. בקיצור: פד שאומר שהוא כבר לא יעלה, אלא אולי יוריד ריבית, ממשל שמציף בכסף ממשלתי (כולל משרות), צרכן שממשיך להעביר כרטיסי אשראי ללא חשבון, ובנקים שמקלים על מימון, כל אלו מהווים גן עדן מחודש לשוקי ההון. מדד ה-S&P500, והנסדק-100, מהווים הוכחה חיה לכך.
הנה גרף יומי של החוזים על המדד (כל הגרפים בכתבה זו מגיעים מבית TradingView):
מאז נובמבר 2023, המדד עולה בצורה חדה במיוחד. כעת, הוא נמצא ביתד עולה ברורה, כאשר זוויות הגבולות שלה אינם חדים הדדית, דהיינו, שנקודת ההכרעה לסיומה רחוק למדי. עד כה, גבולות היתד היו ממש הנחיה לפעילים. רמת התמיכה המינורית האחרונה (סימן ראשון של חולשה...במקרה של שבירה) היא 5050. משם, 4850 ואזור ה-4500-4600. כלפי מעלה, כאמור, המחיר יכול לנוע כאוות נפשו במסגרת היתד. כאן, המומנטום מציג לנו משולש מתכנס הרבה יותר חד, שבו ההכרעה קרובה יותר.
הטווח הארוך של המדד עוד יותר מעניין, ומדהים בפוטנציאל החיובי שבו. הנה גרף חודשי:
המחיר נע בחלק העליון של תעלה ענקית. השפלים שלה נקבעו בתחתית של 2009, ושל הקורונה, אבל החלק העליון שלה הוא הרלוונטי כבר הרבה זמן. הבדיקה האחרונה שלו נעשתה בסתיו 2022, כאשר המדד נע סביב 3500 (!). עכשיו, המחיר נוסק מעלה, כאשר אם ממשיכים את המסלול שלו על פי זווית העלייה, יעד ההגעה לגבול העליון עומד סביב 5900-6000 (!).
האם נגיע לשם מחר? לא. האם נגיע לשם בסיום 2024? לא בטוח. האם נגיע לשם לפני שהשוק יירד לבדוק שוב את הגבול התחתון של התעלה הפנימית? כנראה שכן. האם נגיע לשם לפני שהמדד ילך לבדוק את הגבול התחתון המוחלט של התעלה? כמעט בטוח שכן.
שימו לב שלמומנטום יש עוד מקום לעלות, וזאת כדי להגיע לרמות קניות היתר של 2015, של 2018, ושל 2021. זו נקודה חשובה למחשבה. לדעתי, ההמשך האסטרטגי הזה, לכיוון 6000, לא יכול להיעשות על ידי 7-4 המופלאות. בלי הרחבת השוק, בצורה משמעותית, זה לא יקרה.
לכן, נבדוק עכשיו את מצב אותו רוחב שוק, על ידי זוג גרפים שבועיים:
בצד שמאל, המדד של מניות ה-S&P500, אבל, כאשר לוקחים אותן במשקל שווה. מדד זה מגע, ועוד מעט עובר את שיא כל הזמנים שלו. זו הוכחה גדולה של הרחבת השוק מעבר ל-7-4 המופלאות. בצד ימין, יחס תעודת הסל של המניות הקטנות (Russell-2000), עם זו של הנסדק-100. כאן, ברור שהשוק עדיין לא הפנים את הרחבת היריעה, ושמניות הנסדק שולטות ברמה. מה קורה כאן? למה ההבדל הזה? התשובה נעוצה באופי הנכסים. 493 המניות האחרות, שב-S&P500, טובות מספיק על מנת להתגבר על הרמה הגבוהה של הריביות, ונהנות מאוד מתוכניות הממשל. לעומת זאת, המניות הקטנות פשוט קורסות תחת עומס המימון היקר, ואינן קרובות ל"צלחת" הממשלתית.
נשאר לבדוק את היחס בין המדד הרגיל, וזה שווה המשקל (S&P500):
ברור שתמונה זו אומרת לנו שיש עדיין הרבה עבודה ל-493 החברות השונות מהמופלאות כדי להיות משמעותיות. החלק העליון של המדד עדיין משפיע בצורה מאפילה על ביצועיו. נקודת אור בגרף הזה היא הסטייה החיובית בין העקומה והמומנטום שלה.
לסיכום אומר: עבדכם הנאמן האמין, די הרבה זמן, בתיאוריה של מיתון משמעותי בכלכלה האמריקאית, וזאת כתוצאה בלתי נמנעת מהעלייה הברוטאלית בריביות. יכולות הממשל, והצרכן, היו הפתעה גדולה, וכמו שאני תמיד אומר: חייבים לעשות על פי מה שהשוק אומר, ולא על פי מה שאנו חושבים שיקרה. בינתיים, אין סימנים ברורים לשינוי שלילי, במיוחד בשנת בחירות.
ייתכנו תיקונים של 5-10% במהלך התקין של המגמה החיובית, הנובעים מצורך של מימוש רווחים, אבל, המבנים הכלליים שתיארתי עומדים ללא רבב. זאת ועוד: כדי להגיע ליעד הברור של 6000, יהיה צורך בהרחבת השוק, וזה יכול לקרות אם וכאשר הפד יתחיל להקל, ויוריד את הריבית, לכיוון ה-3%. אנו ננצח יחד, ובגדול!
שנת 2022 הייתה נראית התחלה של משהו חמור וקשה, שאחרי שמתקנים קצת מעלה, ממשיכים מטה בחדווה, עד שה"אורוות" ינוקו היטב. מיותר לציין שזה לא קרה. למעשה, מאז סוף 2022 (מדד הסנופי – 3500), ועד הלום, החגיגה נראית כמחודשת, עם הפסקה קצרה בגלל סכנה סיסטמית בנקאית קצרה.
סכנה שהתגלתה כלא חשובה, כאשר הממשל נתן ביטוח לכל פיקדונות הלקוחות, וכאשר הפד החליט לקנות, מאותם בנקים כושלים, ב-100% שווי, את האג"ח שאבד לו כ-30% מערכו. הרבה מאוד כלכלנים, ואנשי שוק ההון, חשבו שהאופוריה הזו תהיה זמנית. ושאפקט ה-Lag (ההשהיה) יביא את הכאב לשוק בתחילת 2024. מדוע? אחרי הכול, מתי העלו ריבית מ-0% ל-5% מבלי שזה יגרום למכה אנושה, עבור כל מי שרגיש לחוב? ויש הרבה כאלו... כולל הממשל שחובו עומד כעת על כ-35 טריליוני דולרים.
כאמור, זה לא קרה, ולא קורה. שוק המניות ממשיך לשבור שיאים חדשים. יש המביאים את טכנולוגיית ה-AI, ואת 7-4 המופלאות, כסיבות העיקריות בכך. אין ספק שזה עזר, אבל המהות הרבה יותר פרוזאית: כנגד צעדי הבנק המרכזי, הצד הפיסקאלי (האוצר) החליט לתת קונטרה גדולה, בדמות הוצאות גירעוניות עצומות. יחד עם החסכונות מהקורונה, הכסף החדש הציף את כל מעשי הריסון שיכל היה להגיע מצד הפד.
יותר מכך: המספרים המופלאים סביב התעסוקה, התמ"ג, ורווחיות החברות המובילות (בניגוד לרוב המניות הקטנות-בינוניות), גרמו לשינוי בפסיכולוגיה. הבנקים, אשר עד לפני תחילת השנה נמנעו מלתת אשראי בקלות, וללא בטוחות גדולות, החלו לפתוח ידיים מחדש, ולייצר תנועה של אשרי שוטף מחדש. בקיצור: פד שאומר שהוא כבר לא יעלה, אלא אולי יוריד ריבית, ממשל שמציף בכסף ממשלתי (כולל משרות), צרכן שממשיך להעביר כרטיסי אשראי ללא חשבון, ובנקים שמקלים על מימון, כל אלו מהווים גן עדן מחודש לשוקי ההון. מדד ה-S&P500, והנסדק-100, מהווים הוכחה חיה לכך.
הנה גרף יומי של החוזים על המדד (כל הגרפים בכתבה זו מגיעים מבית TradingView):
מאז נובמבר 2023, המדד עולה בצורה חדה במיוחד. כעת, הוא נמצא ביתד עולה ברורה, כאשר זוויות הגבולות שלה אינם חדים הדדית, דהיינו, שנקודת ההכרעה לסיומה רחוק למדי. עד כה, גבולות היתד היו ממש הנחיה לפעילים. רמת התמיכה המינורית האחרונה (סימן ראשון של חולשה...במקרה של שבירה) היא 5050. משם, 4850 ואזור ה-4500-4600. כלפי מעלה, כאמור, המחיר יכול לנוע כאוות נפשו במסגרת היתד. כאן, המומנטום מציג לנו משולש מתכנס הרבה יותר חד, שבו ההכרעה קרובה יותר.
הטווח הארוך של המדד עוד יותר מעניין, ומדהים בפוטנציאל החיובי שבו. הנה גרף חודשי:
המחיר נע בחלק העליון של תעלה ענקית. השפלים שלה נקבעו בתחתית של 2009, ושל הקורונה, אבל החלק העליון שלה הוא הרלוונטי כבר הרבה זמן. הבדיקה האחרונה שלו נעשתה בסתיו 2022, כאשר המדד נע סביב 3500 (!). עכשיו, המחיר נוסק מעלה, כאשר אם ממשיכים את המסלול שלו על פי זווית העלייה, יעד ההגעה לגבול העליון עומד סביב 5900-6000 (!).
האם נגיע לשם מחר? לא. האם נגיע לשם בסיום 2024? לא בטוח. האם נגיע לשם לפני שהשוק יירד לבדוק שוב את הגבול התחתון של התעלה הפנימית? כנראה שכן. האם נגיע לשם לפני שהמדד ילך לבדוק את הגבול התחתון המוחלט של התעלה? כמעט בטוח שכן.
שימו לב שלמומנטום יש עוד מקום לעלות, וזאת כדי להגיע לרמות קניות היתר של 2015, של 2018, ושל 2021. זו נקודה חשובה למחשבה. לדעתי, ההמשך האסטרטגי הזה, לכיוון 6000, לא יכול להיעשות על ידי 7-4 המופלאות. בלי הרחבת השוק, בצורה משמעותית, זה לא יקרה.
לכן, נבדוק עכשיו את מצב אותו רוחב שוק, על ידי זוג גרפים שבועיים:
בצד שמאל, המדד של מניות ה-S&P500, אבל, כאשר לוקחים אותן במשקל שווה. מדד זה מגע, ועוד מעט עובר את שיא כל הזמנים שלו. זו הוכחה גדולה של הרחבת השוק מעבר ל-7-4 המופלאות. בצד ימין, יחס תעודת הסל של המניות הקטנות (Russell-2000), עם זו של הנסדק-100. כאן, ברור שהשוק עדיין לא הפנים את הרחבת היריעה, ושמניות הנסדק שולטות ברמה. מה קורה כאן? למה ההבדל הזה? התשובה נעוצה באופי הנכסים. 493 המניות האחרות, שב-S&P500, טובות מספיק על מנת להתגבר על הרמה הגבוהה של הריביות, ונהנות מאוד מתוכניות הממשל. לעומת זאת, המניות הקטנות פשוט קורסות תחת עומס המימון היקר, ואינן קרובות ל"צלחת" הממשלתית.
נשאר לבדוק את היחס בין המדד הרגיל, וזה שווה המשקל (S&P500):
ברור שתמונה זו אומרת לנו שיש עדיין הרבה עבודה ל-493 החברות השונות מהמופלאות כדי להיות משמעותיות. החלק העליון של המדד עדיין משפיע בצורה מאפילה על ביצועיו. נקודת אור בגרף הזה היא הסטייה החיובית בין העקומה והמומנטום שלה.
לסיכום אומר: עבדכם הנאמן האמין, די הרבה זמן, בתיאוריה של מיתון משמעותי בכלכלה האמריקאית, וזאת כתוצאה בלתי נמנעת מהעלייה הברוטאלית בריביות. יכולות הממשל, והצרכן, היו הפתעה גדולה, וכמו שאני תמיד אומר: חייבים לעשות על פי מה שהשוק אומר, ולא על פי מה שאנו חושבים שיקרה. בינתיים, אין סימנים ברורים לשינוי שלילי, במיוחד בשנת בחירות.
ייתכנו תיקונים של 5-10% במהלך התקין של המגמה החיובית, הנובעים מצורך של מימוש רווחים, אבל, המבנים הכלליים שתיארתי עומדים ללא רבב. זאת ועוד: כדי להגיע ליעד הברור של 6000, יהיה צורך בהרחבת השוק, וזה יכול לקרות אם וכאשר הפד יתחיל להקל, ויוריד את הריבית, לכיוון ה-3%. אנו ננצח יחד, ובגדול!
