מי שמאמין (בצמיחה) – לא מפחד

את הסיבות למגמה הברורה הזו כולם כבר מכירים : ההתאוששות שבאה לאחר התפוצצות בועת
ההיי טק, ובעיקר הצמיחה החזקה בשווקים המתעוררים.מגמת הצמיחה בשווקים המתעוררים תימשך גם בשנים הקרובות. היא תסחוף עימה את הכלכלה הגלובלית, מה שימשיך להשפיע על מחירי הסחורות וכנגזרת גם על יוקר המחייה. זה כאמור טוב מאוד למניות. בעיקר ממגזר התעשייה והסחורות. אבל מי שמחזיק אגרות חוב בתור החלק הסולידיבתיק שלו, עלול למצוא עצמו מאוכזב. אפילו מאוכזב מאוד. ביום שישי האחרון אמר נשיא הפד של פילדלפיה (באנגלית זה נשמע הרבה יותר טוב), פלוסר, את הדברים האלו : My proposed strategy involves" "aising rates and shrinking the balance sheet concurrently

הבחור אמריקאי, לא סיני, הודי או ברזילאי. זו אינה ההתבטאות הראשונה של בכיר בפד שמתחיל
להביע דעות ניציות בקשר למדיניות המוניטרית. למרות שפלוסר אינו הבכיר הראשון מתוך הפד
שמתבטא בזכות שינוי המדיניות המוניטרית, ולמרות שהוא ציין בנאומו שהדברים מייצגים רק את
דעתו (אוי לו אם זה לא כך בדרך כלל), הרי יתכן שיש בכך סוג של הכנת "דעת הקהל" לקראת מגמה החדשה שתגיע מתוך הפד. יתכן שהפד לא ימהר להעלות את הריבית וימתין עוד כמה חודשים (סוףהשנה?) לפני שהוא יעשה את הצעד הדרמטי הזה. אלא שהשוק לא יחכה לפד.

השוק, בראותו את הנתונים הבריאים שמייצר המשק האמריקאי, יתחיל לבקש תשואה גבוהה יותר על השקעותיו הסולידיות. מפני שאם המשק צומח והפעילות הכלכלית מגיעה כבר לרמות של לפני המשבר והחברות רושמות רווחי שיא, אין עוד שום סיבה להותיר את הריבית ברמתה הנמוכה.

בקיצור, היכונו לעלייה "נאה" בתשואות על האגרות האמריקאיות. ואם באותו רגע תחושו במשב
אוויר חזק, דעו שלא מדובר בטורנדו, כי אם באנחת רווחה שתפרוץ ממשרדי בנק ישראל. זאת, מאחר והבנק המרכזי נשען במשך זמן רב על הטענה לפיה הוא אינו יכול להעלות ריבית בשל הריביות הנמוכות בעולם. כפי שידוע לכולם, גם הטענה הזו כבר אינה בדיוק מבוססת לאחר שברחבי העולם המתפתח תהליך עליית הריבית כבר מזמן נמצא בעיצומו. אלא שאם האופציה של העלאת ריבית במשקים המפותחים נשמעת יותר ויותר (גוש האירו לפני שבועיים), ניתן להעלות את הריבית גם אצלנו ב"נוחות" יותר.

כיצד תשפיע העלאת הריבית על העקומים ? הגרף המצורף מטה מתאר את השינוי הצפוי בעקומי התשואה בהנחת ריבית של 3.5% בסוף השנה. מאחר והעקום הצמוד תלול בהרבה מעמיתו השקלי ומאחר והוא גם מגלם ציפיות גבוהות, אנחנו עדיין רואים סיכון גבוה יותר באפיק הצמוד.

אלא שהבחירה בעקום השקלי על פני הצמוד היא בחירה של "הפחות גרוע" ולא בחירה שתניב לנו
רווחים בזמן הקרוב. לפיכך, נמשיך לשמור על מדיניות מאוד דפנסיבית בתיקים הסולידיים שלנו
1*) מק"מ A) 10/90 דיבידנד","אפסילון ( 00 *) ריבית משתנה"," אפסילון (*1A) בקרנות ("אפסילון פרימיום") עד שיחסי הסיכון – סיכוי ישתנו באופן מהותי.

נכתב ע"י עידן אזולאי, מנכ"ל
אפסילון ניהול קרנות נאמנות

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.