פורום בכירי ענף המיסוי והנהלת דן אנד ברדסטריט, צילום: ניב קנטור
מורן שקד
20/03/2024
שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המיסים: ״התחלנו את המלחמה עם 18 מיליארד ש״ח בקרן הפיצויים ואנו מעריכים כי הנזק הישיר והעקיף, בדרום ובצפון יגיע לבין 20-22 מיליארד ש״ח. אם חלילה נקלע למלחמה טוטאלית בצפון, שתביא גם טילים על אזורים נרחבים יותר כנראה שהמספרים יהיו במקום אחר. זו גם חלק מהשאלה, אם יהיו טילים של חיזבאללה האם המדינה תוכל לשלם נזקים עקיפים, אנחנו באוצר מכינים תרחישים ומתכוננים. זו פעם ראשונה שבאירוע מלחמתי, שלא היה בעוצמה כזו אף פעם, המדינה משלמת פיצויים לכל המדינה. אני חושב שזה נעשה בצורה אחראית.
בשנת 2024 העולם מוכן לסלוח על העלייה בגובה הגירעון, מתוך הבנה שיש מלחמה קשה שנכפתה על ישראל וישראל צריכה למחות את האיום שנקרא חמאס. יש פה הוצאה חד פעמית ולאחר מכן נשלים את הגרעון. אותנו במשרד האוצר וגם את הכלכלה העולמית, מטריד האם מדינת ישראל תיכנס לגירעונות כרוניים בעקבות המלחמה. אחד הצעדים שהבאנו בחוק ההסדרים זה צעדים שמבחינה מסויית ישפיעו בהמשך והם תשובה לשנים הבאות.
אחת הטעויות בעיניי הנהלת האוצר תהיה למלא את הקופה עכשיו בכל מחיר, אפשר לעשות מיד דיבידנד מוטב וצעדים שמיד ימלאו את הקופה וניתן לקשור את זה למס רכישה ונביא מהנדל״ן מיליארדים לא מבוטלים, אבל זה ישפיע לרעה. בשיחות שנעשו עם חברות הדירוג, הבנקים העולמיים והגופים שמשקיעים באגרות החוב של מדינת ישראל, הם לא אהבו את זה; הם לא אהבו שהכוונה היא למשכן את העתיד בשביל ההווה. כרגע העמדה המקצועית של הנהלת האוצר היא להתנגד לזה.
לגילוי מרצון יש היבטים לא פשוטים מבחינת שוויון. האמירות בעולם על כלכלת ישראל לא חיוביות וגילוי מרצון סותר את זה, אנחנו מקווים שבימים הקרובים תהיה לנו בשורה ושנוכל להסדיר את נושא הקריפטו.
בנוגע לישובים שנפגעו מהחדירות - ממשלת ישראל הבינה מהר מאוד שצריך לתת טיפול שונה ממה שידענו עד היום, ולכן הוקמה מנהלת תקומה. היישובים הללו, שנפגעו מחדירות, שאנחנו מבינים את הבעיה הפסיכולוגית, לכן הוחלט על המתווה שרשות המיסים וקרן הפיצויים נותנים את מה שהחוק מאפשר ומעבר לזה יש פיצוי עודף שהממשלה נותנת באמצעות תקומה. המדינה הגיעה להסדר כי אנחנו מבינים שיש פה בעיה פסיכולוגית השונה ממקומות אחרים שנפגעו״.
עו״ד מירי ביקל, שותפה - מנהלת תחום המיסים בשבלת ושות': ״כיום, כחלק מהמאמץ של רשות המיסים להגדיל את הגביה בעקבות המצב הבטחוני, פורסמה הוראת שעה מבורכת אשר מטרתה לסייע לנישומים אשר נבע להם רווח ממימוש מטבעות וירטואליים לשלם את המס לרשות המיסים. הקושי שקיים היום הינו להעביר כספים לרשות המיסים באמצעות בנקים בישראל אשר מסרבים לקבל כספים שמקורם במימוש מטבעות קריפטוגרפיים. בהתאם להוראה שפורסמה, על נישומים לפנות לפקיד השומה, לפרט את הכנסתם החייבת, והמס המגיע, זאת באמצעות עריכת שומה או על בסיס שומה עצמית וכן להמציא אסמכתא מבנק בישראל המסרב לקבל את כספי המיסים שמקורם במטבעות קריפטוגרפיים. בעקבות פניות רבות של לקוחות, נראה, כי בנוהל ישנם מספר הסדרים המקשים על הפעלתו. ראשית, נקבע כי הליך זה הוא ללא הגנה פלילית, דבר המעלה חשש רב בידי נישומים. שנית, נקבע בנוהל כי באם השומה בוצעה ביתר, לא יוחזרו הכספים לנישום, וכן כי לא ניתן לקזז הפסדים ממקורות אחרים. בנוסף, נקבע כי ניתן להעביר לחשבון הבנק של רשות המיסים אך ורק שקלים, דבר המקשה מאוד על נישומים בשעה שבנקים זרים רבים אינם מעבירים שקלים. כעורכי דין המלווים לקוחות רבים בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים, אנו סבורים, כי טוב תעשה רשות המיסים אם תאפשר הליך גילוי מרצון אשר מעניק ללקוחות חסינות מהליך פלילי (כפי שהיה נהוג בכל הליכי גילוי מרצון קודמים) וכן תאפשר העברת המס בדולרים כפי שהיה בשנים קודמות״.
עו"ד רו"ח רחלי גוז לביא, שותפה מנהלת ושותפת מיסים במשרד עמית, פולק, מטלון ושות': "אחת הדרכים שהציע משרד האוצר כדי לממן את ההוצאות הרבות של המלחמה היא העלאת שיעור המע"מ ל-18% החל מהשנה הבאה. מהלך שצפוי להוסיף לקופת המדינה כ-7 מיליארד ש״ח. המע"מ מעלה את יוקר המחיה ופוגע בשכבות חלשות, אבל הוא קל לביצוע ולא פוגע בתמריץ לעבוד. הבחירה בייקור המע"מ, במקום ייקור מס הכנסה, מקלה על הציבור העובד ומקשה על הציבור שאינו עובד. משכך, לדעתי יש להסתכל על העלאת המע"מ כעל הרע במיעוטו. יחד עם זאת, יש מקום להטיל מיסים שנחשבים ל"חיוביים" כמו מס משקאות ממותקים וכלים חד־פעמיים, מס נסועה ואגרות גודש ומס פחמן, שעשויים לצד הגדלת הקופה הציבורית לתמרץ התנהגות חיובית המקדמת את חיי האזרחים. להערכתי אנחנו נראה ניסיונות נוספים של הממשלה להגדלת הקופה הציבורית אבל חשוב לזכור שהיה ניתן להימנע מהם, אם הממשלה הייתה סוגרת משרדים מיותרים ומבטלת 5.7 מיליארד שקל של הסכמים קואליציוניים. ככל שהממשלה תמשיך להגדיל את הוצאותיה, ימשיך הנטל להכביד על הציבור שנרתם לטובת המאמץ המלחמתי וכל זאת תוך כדי סביבה אינפלציונית, אשר מכבידה עליו בצורה משמעותית".
עו"ד בועז פינברג, שותף מוביל בתחום המיסוי במשרד ארנון, תדמור-לוי: "במיוחד היום, למדינת ישראל יש אינטרס משמעותי לעודד עלייה וחזרה של תושבים חוזרים לישראל, הן לצורך לעידוד הכלכלה המקומית, והן על מנת לעודד את מי שמעוניין בכך לעבור להתגורר בישראל עם מינימום קשיים. למדינת ישראל יש כמובן אינטרס מובהק לעודד עלייה ממדינות מערביות מבוססות. הצרה היא שהאופן שבו מדינת ישראל ממסה היום נאמנויות, במיוחד כאשר מדובר בעולים חדשים אשר יש להם ילדים בישראל, מהווה שיקול רציני של תושבי חוץ להימנע מלעלות לישראל ולהפוך לתושבי ישראל. הנאמנות היא כלי אשר נעשה בו שימוש נרחב מאוד במדינות מערביות, לא רק ככלי לתכנון מס, אלא גם, ובמיוחד בארה"ב, לתכנון העברות בין - דוריות ולהגנה על נכסים (Asset Protection). האופן שבו מנוסח הפרק בפקודת המיסים הדן במיסוי נאמנויות ולצד זה הפרשנות המחמירה של רשות המיסים לנושא בכללותו, מביאים במקרים רבים לאפלייתם לרעה של עולים חדשים שהקימו נאמנויות, או שהם נהנים בנאמנויות. יש למצוא נקודת איזון חדשה בין המלחמה (המוצדקת) במעלימי מס ובאלה שמנצלים לרעה נאמנויות לצורך תכנון מס, לבין הצורך לפעול בצורה הגיונית מול תושבי חוץ שעושים שימוש תמים בכלי הנאמנות״.
עו"ד ירון סבר, ראש מחלקת מיסים (משותף), גולדפרב גרוס זליגמן: ״המשק עומד בפני גירעון אולי חסר תקדים לאור הוצאות המלחמה והפגיעה בהכנסות המדינה. נשאלת השאלה אילו יוזמות מקדם האוצר באמצעות רשות המסים כדי להגדיל הכנסות באופן משמעותי בטווח הקצר, מעבר להלוואות העתק שהאוצר מתכנן לגייס. ההיסטוריה מראה שהשימוש ב״גזר״ בדמות מבצעי גביה הוא אפקטיבי יותר במקרים כאלה מה״מקל״ בדמות הגברת אכיפה. על אף המסר הבעייתי בתוכנית כזו, במצב הנוכחי מן הראוי היה לקדם תוכנית של דיבידנד מוטב כפי שהיה בשנת 2017, אשר הצליח להכניס סכומים מעל ומעבר למצופה בזמן מאוד קצר. תוכנית גילוי מרצון חדשה לגבי כספים לא מדווחים עשויה גם היא לסייע בגבייה מהירה יחסית״.
עו"ד ענת שביט, שותפה וראש מחלקת מיסים, פישר (.FBC & Co): "על רקע האנטישמיות שהתגלתה במלוא עוצמתה מאז החלה המלחמה, חשוב להבין שיש קהל גדול של מי שרוצים להשקיע בישראל ועל המדינה לעשות מאמצים שלא להבריח אותם מכאן. כך למשל, מאז החלה המלחמה באוקראינה היה הון מאד גדול שרצה לבוא לישראל אך נחסם על ידי המערכת הבנקאית, בין היתר. יש לנצל את הרצון של המשקיעים הזרים לבוא לישראל כחלק מהצעדים החיוניים לעידוד הצמיחה."
עו"ד ורו"ח יוסי אלישע, ראש משרד יוסי אלישע קלדרון: ״אין ספק שרשות המיסים ומשרד האוצר רואים בשימוש במס רכישה כמכשיר לכיוון התנהגות בשוק הנדל"ן. בסוף השנה הנוכחית מס הרכישה למשקיעים אמור לרדת שוב בשל פקיעתה של הוראת השעה. הרצון שלהם עכשיו להפוך את הוראת השעה להוראת קבע מכאן ואילך מנוגדת להגיונם של דברים. להבדיל מהתקופות הקודמות בהן נעשה שימוש בהעלאת מס רכישה לצמצום ביקושים, אנחנו היום במצב של מחסור בביקוש ועודף משמעותי בהיצע הדירות למגורים. נכון לתם השנה פורסם שיש עודף היצע של כ 70 אלף יחידות ושהמחירים במגמת ירידה. במצב של שוק יורד, העדר מכירות וקושי אמיתי לבצע התקדמות בבנייה לאור מחסור בעובדים, האם זה לא הזמן דווקא להעניק הנחה במס רכישה? האם זה לא הזמן לעודד משקיעים להשקיע בשוק המגורים. תחשבו לרגע, פק"מ בבנק נותן היום תשואה הרבה יותר גבוהה מאשר דמי השכירות על דירת מגורים, הריבית הגבוהה על המשכנתא מעקרת לגמרי כדאיות ההשקעה, יש אפשרות להשקיע בחו"ל הן בנדל"ן והן בשוק ההון ללא מס רכישה, כאשר בתקופת מלחמה וחוסר ודאות לגבי החזית מהצפון או מכיוון אירן, יהיו הרבה שלא ירצו לשים את כל הביצים שלהם בשק אחד שנקרא "ישראל", אז דווקא עכשיו לנסות להרחיק משקיעים משוק הדיור בישראל. זה מנוגד לכל הגיון כלכלי. ההשקעה בנדל"ן היא ארוכת טווח, להבדיל מהשקעות נזילות. ברור שיש חשיבות אדירה לכך שהכסף יושקע לטווח ארוך בישראל ולא יזלוג מחוצה לה״.
דן אנד ברדסטריט קיימה את פורום Duns 100 השנתי של בכירי ענף המיסוי, בהשתתפות שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המיסים, עו"ד דניאל פסרמן - Advocate (C.P.A) TEP | Partner, Head of Tax - Gornitzky & Co., עו"ד אלדר בן-רובי - שותף - מיתר עו"ד, עו"ד ענת שביט - שותפה וראש מחלקת מיסים – פישר (FBC & Co), עו"ד ירון סבר, ראש מחלקת מיסים (משותף), גולדפרב גרוס זליגמן ועוד.
בפורום עסקו הבכירים בהשלכות המלחמה על העסקים בישראל והצעדים של המדינה כדי לסייע לעסקים הקורסים, השינויים שאירעו וצפויים בתחום המיסוי, הקלות לעסקים זעירים, האם הורדת מס הרכישה תביא לעליית מחירים, ההשלכות על הורדת דירוג האשראי של ישראל ועוד.
שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת DUNS100, צילום: ניב קנטור
שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בדן אנד ברדסטריט: "נתוני משרד האוצר העלו כי בחודש פברואר עלה הגירעון בקצב שנתי של 5.6% ובמקביל קיימת ירידה מתמשכת בגביית המיסים. בעקבות מלחמת חרבות ברזל והגירעון התקציבי העצום שנוצר, המדינה תיאלץ לנקוט בצעדים כואבים על מנת לשפר את מצבה הפיננסי. העלאת מיסים היא אחד מהצעדים העיקריים הללו והמדינה עשויה להידרש להחלטות רוחביות ישפיעו על כלל האוכלוסייה. כמו כן, קיים הצורך לתמוך בעסקים שנפגעו, במיוחד בהם המלחמה נגעה באופן ישיר, מה שמחייב מדיניות מיסוי רגישה ומותאמת שתציע תכניות כלכליות לטווח הקצר והארוך".
שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המיסים, צילום: ניב קנטור
בשנת 2024 העולם מוכן לסלוח על העלייה בגובה הגירעון, מתוך הבנה שיש מלחמה קשה שנכפתה על ישראל וישראל צריכה למחות את האיום שנקרא חמאס. יש פה הוצאה חד פעמית ולאחר מכן נשלים את הגרעון. אותנו במשרד האוצר וגם את הכלכלה העולמית, מטריד האם מדינת ישראל תיכנס לגירעונות כרוניים בעקבות המלחמה. אחד הצעדים שהבאנו בחוק ההסדרים זה צעדים שמבחינה מסויית ישפיעו בהמשך והם תשובה לשנים הבאות.
אחת הטעויות בעיניי הנהלת האוצר תהיה למלא את הקופה עכשיו בכל מחיר, אפשר לעשות מיד דיבידנד מוטב וצעדים שמיד ימלאו את הקופה וניתן לקשור את זה למס רכישה ונביא מהנדל״ן מיליארדים לא מבוטלים, אבל זה ישפיע לרעה. בשיחות שנעשו עם חברות הדירוג, הבנקים העולמיים והגופים שמשקיעים באגרות החוב של מדינת ישראל, הם לא אהבו את זה; הם לא אהבו שהכוונה היא למשכן את העתיד בשביל ההווה. כרגע העמדה המקצועית של הנהלת האוצר היא להתנגד לזה.
לגילוי מרצון יש היבטים לא פשוטים מבחינת שוויון. האמירות בעולם על כלכלת ישראל לא חיוביות וגילוי מרצון סותר את זה, אנחנו מקווים שבימים הקרובים תהיה לנו בשורה ושנוכל להסדיר את נושא הקריפטו.
בנוגע לישובים שנפגעו מהחדירות - ממשלת ישראל הבינה מהר מאוד שצריך לתת טיפול שונה ממה שידענו עד היום, ולכן הוקמה מנהלת תקומה. היישובים הללו, שנפגעו מחדירות, שאנחנו מבינים את הבעיה הפסיכולוגית, לכן הוחלט על המתווה שרשות המיסים וקרן הפיצויים נותנים את מה שהחוק מאפשר ומעבר לזה יש פיצוי עודף שהממשלה נותנת באמצעות תקומה. המדינה הגיעה להסדר כי אנחנו מבינים שיש פה בעיה פסיכולוגית השונה ממקומות אחרים שנפגעו״.
עו״ד מירי ביקל, שותפה - מנהלת תחום המיסים בשבלת ושות': ״כיום, כחלק מהמאמץ של רשות המיסים להגדיל את הגביה בעקבות המצב הבטחוני, פורסמה הוראת שעה מבורכת אשר מטרתה לסייע לנישומים אשר נבע להם רווח ממימוש מטבעות וירטואליים לשלם את המס לרשות המיסים. הקושי שקיים היום הינו להעביר כספים לרשות המיסים באמצעות בנקים בישראל אשר מסרבים לקבל כספים שמקורם במימוש מטבעות קריפטוגרפיים. בהתאם להוראה שפורסמה, על נישומים לפנות לפקיד השומה, לפרט את הכנסתם החייבת, והמס המגיע, זאת באמצעות עריכת שומה או על בסיס שומה עצמית וכן להמציא אסמכתא מבנק בישראל המסרב לקבל את כספי המיסים שמקורם במטבעות קריפטוגרפיים. בעקבות פניות רבות של לקוחות, נראה, כי בנוהל ישנם מספר הסדרים המקשים על הפעלתו. ראשית, נקבע כי הליך זה הוא ללא הגנה פלילית, דבר המעלה חשש רב בידי נישומים. שנית, נקבע בנוהל כי באם השומה בוצעה ביתר, לא יוחזרו הכספים לנישום, וכן כי לא ניתן לקזז הפסדים ממקורות אחרים. בנוסף, נקבע כי ניתן להעביר לחשבון הבנק של רשות המיסים אך ורק שקלים, דבר המקשה מאוד על נישומים בשעה שבנקים זרים רבים אינם מעבירים שקלים. כעורכי דין המלווים לקוחות רבים בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים, אנו סבורים, כי טוב תעשה רשות המיסים אם תאפשר הליך גילוי מרצון אשר מעניק ללקוחות חסינות מהליך פלילי (כפי שהיה נהוג בכל הליכי גילוי מרצון קודמים) וכן תאפשר העברת המס בדולרים כפי שהיה בשנים קודמות״.
עו"ד רו"ח רחלי גוז לביא, שותפה מנהלת ושותפת מיסים במשרד עמית, פולק, מטלון ושות': "אחת הדרכים שהציע משרד האוצר כדי לממן את ההוצאות הרבות של המלחמה היא העלאת שיעור המע"מ ל-18% החל מהשנה הבאה. מהלך שצפוי להוסיף לקופת המדינה כ-7 מיליארד ש״ח. המע"מ מעלה את יוקר המחיה ופוגע בשכבות חלשות, אבל הוא קל לביצוע ולא פוגע בתמריץ לעבוד. הבחירה בייקור המע"מ, במקום ייקור מס הכנסה, מקלה על הציבור העובד ומקשה על הציבור שאינו עובד. משכך, לדעתי יש להסתכל על העלאת המע"מ כעל הרע במיעוטו. יחד עם זאת, יש מקום להטיל מיסים שנחשבים ל"חיוביים" כמו מס משקאות ממותקים וכלים חד־פעמיים, מס נסועה ואגרות גודש ומס פחמן, שעשויים לצד הגדלת הקופה הציבורית לתמרץ התנהגות חיובית המקדמת את חיי האזרחים. להערכתי אנחנו נראה ניסיונות נוספים של הממשלה להגדלת הקופה הציבורית אבל חשוב לזכור שהיה ניתן להימנע מהם, אם הממשלה הייתה סוגרת משרדים מיותרים ומבטלת 5.7 מיליארד שקל של הסכמים קואליציוניים. ככל שהממשלה תמשיך להגדיל את הוצאותיה, ימשיך הנטל להכביד על הציבור שנרתם לטובת המאמץ המלחמתי וכל זאת תוך כדי סביבה אינפלציונית, אשר מכבידה עליו בצורה משמעותית".
עו"ד בועז פינברג, שותף מוביל בתחום המיסוי במשרד ארנון, תדמור-לוי: "במיוחד היום, למדינת ישראל יש אינטרס משמעותי לעודד עלייה וחזרה של תושבים חוזרים לישראל, הן לצורך לעידוד הכלכלה המקומית, והן על מנת לעודד את מי שמעוניין בכך לעבור להתגורר בישראל עם מינימום קשיים. למדינת ישראל יש כמובן אינטרס מובהק לעודד עלייה ממדינות מערביות מבוססות. הצרה היא שהאופן שבו מדינת ישראל ממסה היום נאמנויות, במיוחד כאשר מדובר בעולים חדשים אשר יש להם ילדים בישראל, מהווה שיקול רציני של תושבי חוץ להימנע מלעלות לישראל ולהפוך לתושבי ישראל. הנאמנות היא כלי אשר נעשה בו שימוש נרחב מאוד במדינות מערביות, לא רק ככלי לתכנון מס, אלא גם, ובמיוחד בארה"ב, לתכנון העברות בין - דוריות ולהגנה על נכסים (Asset Protection). האופן שבו מנוסח הפרק בפקודת המיסים הדן במיסוי נאמנויות ולצד זה הפרשנות המחמירה של רשות המיסים לנושא בכללותו, מביאים במקרים רבים לאפלייתם לרעה של עולים חדשים שהקימו נאמנויות, או שהם נהנים בנאמנויות. יש למצוא נקודת איזון חדשה בין המלחמה (המוצדקת) במעלימי מס ובאלה שמנצלים לרעה נאמנויות לצורך תכנון מס, לבין הצורך לפעול בצורה הגיונית מול תושבי חוץ שעושים שימוש תמים בכלי הנאמנות״.
עו"ד ירון סבר, ראש מחלקת מיסים (משותף), גולדפרב גרוס זליגמן: ״המשק עומד בפני גירעון אולי חסר תקדים לאור הוצאות המלחמה והפגיעה בהכנסות המדינה. נשאלת השאלה אילו יוזמות מקדם האוצר באמצעות רשות המסים כדי להגדיל הכנסות באופן משמעותי בטווח הקצר, מעבר להלוואות העתק שהאוצר מתכנן לגייס. ההיסטוריה מראה שהשימוש ב״גזר״ בדמות מבצעי גביה הוא אפקטיבי יותר במקרים כאלה מה״מקל״ בדמות הגברת אכיפה. על אף המסר הבעייתי בתוכנית כזו, במצב הנוכחי מן הראוי היה לקדם תוכנית של דיבידנד מוטב כפי שהיה בשנת 2017, אשר הצליח להכניס סכומים מעל ומעבר למצופה בזמן מאוד קצר. תוכנית גילוי מרצון חדשה לגבי כספים לא מדווחים עשויה גם היא לסייע בגבייה מהירה יחסית״.
עו"ד ענת שביט, שותפה וראש מחלקת מיסים, פישר (.FBC & Co): "על רקע האנטישמיות שהתגלתה במלוא עוצמתה מאז החלה המלחמה, חשוב להבין שיש קהל גדול של מי שרוצים להשקיע בישראל ועל המדינה לעשות מאמצים שלא להבריח אותם מכאן. כך למשל, מאז החלה המלחמה באוקראינה היה הון מאד גדול שרצה לבוא לישראל אך נחסם על ידי המערכת הבנקאית, בין היתר. יש לנצל את הרצון של המשקיעים הזרים לבוא לישראל כחלק מהצעדים החיוניים לעידוד הצמיחה."
עו"ד ורו"ח יוסי אלישע, ראש משרד יוסי אלישע קלדרון: ״אין ספק שרשות המיסים ומשרד האוצר רואים בשימוש במס רכישה כמכשיר לכיוון התנהגות בשוק הנדל"ן. בסוף השנה הנוכחית מס הרכישה למשקיעים אמור לרדת שוב בשל פקיעתה של הוראת השעה. הרצון שלהם עכשיו להפוך את הוראת השעה להוראת קבע מכאן ואילך מנוגדת להגיונם של דברים. להבדיל מהתקופות הקודמות בהן נעשה שימוש בהעלאת מס רכישה לצמצום ביקושים, אנחנו היום במצב של מחסור בביקוש ועודף משמעותי בהיצע הדירות למגורים. נכון לתם השנה פורסם שיש עודף היצע של כ 70 אלף יחידות ושהמחירים במגמת ירידה. במצב של שוק יורד, העדר מכירות וקושי אמיתי לבצע התקדמות בבנייה לאור מחסור בעובדים, האם זה לא הזמן דווקא להעניק הנחה במס רכישה? האם זה לא הזמן לעודד משקיעים להשקיע בשוק המגורים. תחשבו לרגע, פק"מ בבנק נותן היום תשואה הרבה יותר גבוהה מאשר דמי השכירות על דירת מגורים, הריבית הגבוהה על המשכנתא מעקרת לגמרי כדאיות ההשקעה, יש אפשרות להשקיע בחו"ל הן בנדל"ן והן בשוק ההון ללא מס רכישה, כאשר בתקופת מלחמה וחוסר ודאות לגבי החזית מהצפון או מכיוון אירן, יהיו הרבה שלא ירצו לשים את כל הביצים שלהם בשק אחד שנקרא "ישראל", אז דווקא עכשיו לנסות להרחיק משקיעים משוק הדיור בישראל. זה מנוגד לכל הגיון כלכלי. ההשקעה בנדל"ן היא ארוכת טווח, להבדיל מהשקעות נזילות. ברור שיש חשיבות אדירה לכך שהכסף יושקע לטווח ארוך בישראל ולא יזלוג מחוצה לה״.
