האירועים בלוב וביפן והעלאת הריבית לא הותירו ברירה למשקיעים – תעשיית הקרנות מסכמת חודש ושבוע נוסף של פדיונות.
• הקרנות המסורתיות פדו השבוע כ-0.5 מיליארד שקל ובסיכום חודשי כ-2.5 מיליארד שקל – החודש הגרוע ביותר ב-10 החודשים האחרונים.
• קרנות אג"ח חברות וכללי והקרנות המנייתיות סיימו אמנם את השבוע בגיוסים קלים, אך בסיכום חודשי הן נמצאות בצד הפודות.
• באפיק הממשלתי הפדיונות לא נעצרים: השבוע נרשמו פדיונות של כ-0.4 מיליארד שקל בקרנות אג"ח מדינה וצמוד מדד ובקרנות השקליות בסה"כ, ובסיכום חודשי הן פדו יחדיו כ-1.5 מיליארד שקל.
רבעון 1 2011
ירידה בגיוסים יחסית לשנתיים האחרונות, ושונות גבוהה בין חודשי הרבעון: גיוסים ערים בינואר שהתחלפו בפדיונות בחודש מרץ.
• הקרנות המסורתיות גייסו ברבעון זה כ-0.7 מיליארד שקל, ירידה לעומת גיוס של כ-8.1 ו-7.2 מיליארד שקל ברבעון ה-1 של 2009 ו-2010 בהתאמה.
• בלטו לטובה בגיוסים: קרנות אג"ח חברות וכללי (3.7 מיליארד שקל) הקרנות הכספיות (2.3 מיליארד שקל) וקרנות ממונפות ואסטרטגיות (0.4 מיליארד שקל)
• בלטו לרעה בפדיונות: הקרנות המתמחות באפיק הממשלתי - קרנות אג"ח מדינה וצמוד מדד (2.45 מיליארד שקל) והקרנות השקליות (0.85 מיליארד שקל). זאת, על רקע הפסדי הון והמשך תהליך העלאת ריבית בנק ישראל.
• הקרנות המנייתיות סיימו את הרבעון "על האפס" לאחר חודשיים חזקים בינואר-פברואר ומעבר לפדיונות במרץ, על רקע המשבר בעולם הערבי ואירועי יפן.
סיכום חודש מרץ 2011
- תעשיית קרנות הנאמנות מסכמת את חודש מרץ עם פדיונות גבוהים של כ-2.5 מיליארד שקל בקרנות הנאמנות המסורתיות – הפדיון החודשי הגבוה ביותר ב-10 החודשים האחרונים. בשבוע החולף נרשמו פדיונות "רגועים יחסית" שהסתכמו כ-0.5 מיליארד שקל.
- קרנות הנאמנות המנייתיות (ישראל, חו"ל וגמישות) אמנם סיימו את השבוע החולף עם גיוס קל של כ-70 מיליון שקל, אך בסיכום חודשי הן רשמו פדיונות של כ-370 מיליון שקל, הגבוהים ביותר מאז חודש מאי 2010, עת פריצת משבר החובות באירופה. הקרנות המתמחות במניות בישראל הובילו את הפדיונות עם יציאת כספים של כ-280 מיליון שקל, בעוד הקרנות הגמישות סבלו גם הן מפדיונות גבוהים יחסית, שהסתכמו בכ-105 מיליון שקל. מנגד, יש לציין לטובה את הקרנות המתמחות במניות בחו"ל שאף צלחו את החודש בגיוס חיובי קל של כ-15 מיליון שקל, כחלק מהמשך התהליך של פיזור והסטת הכספים לשוקי המניות בחו"ל. יחד עם זאת, בשבוע החולף נרשם יתרון קל לקרנות המתמחות במניות המקומיות (גיוס של כ-40 מיליון שקל) על פני אלו שמתמחות במניות בחו"ל (גיוס של כ-15 מיליון שקל) וזאת בפעם הראשונה בחודשיים החולפים.
- הקרנות המתמחות באפיק הממשלתי ממשיכות לדמם ובגדול: לאחר שבוע נוסף בו הן רשמו פדיונות של כ-0.5 מיליארד שקל, הן מסכמות את חודש מרץ עם יציאת כספים מאסיבית של לא פחות מכ-1.5 מיליארד שקל בחלוקה שווה: הקרנות השקליות וקרנות אג"ח מדינה וצמוד מדד פדו כ"א כ-750 מיליון שקל. במהלך החודש פעלו מספר מגמות שונות שהעיבו לטובה ולרעה על קרנות אלו:
(1) המשבר ביפן וירידות השערים בשוקי המניות צמצמו במקצת את קצב הפדיונות עקב ירידת תשואות באג"ח ממשלת ארה"ב.
(2) פרסום מדד המחירים לצרכן, ששוב הפתיע לרעה, היטיב עם קרנות הנאמנות צמודות המדד ופגע בשנית באטרקטיביות של הקרנות השקליות.
(3) הסיפור המרכזי: הכרזת הריבית של פישר היא זו שטרפה את הקלפים מחדש והעצימה מחדש את הפדיונות מהקרנות המתמחות באגרות חוב ממשלתיות, וביתר שאת בקרנות הנאמנות צמודות המדד הטהורות על פני אלו השקליות.
- קרנות אג"ח חברות וכללי רשמו בשבוע החולף גיוס קל של כ-50 מיליון שקל, שלא הספיק בשביל למחוק את הפדיונות הגבוהים שהתרחשו באמצע של החודש. בכלל יש לציין, כי הפדיונות בקרנות אלו התרכזו בשבוע אחד בלבד, כאשר בשאר השבועות נרשמו גיוסים. בכך, הן סיימו את חודש מרץ עם פדיונות של כ-660 מיליון שקל, שגם במקרה זה מדובר על החודש הגרוע ביותר עבורן מאז מאי 2010. ניתן להעריך, כי חלק מרכזי מהפדיונות בקטגוריה זו הגיע מקרנות אג"ח כללי (עם ובלי מניות) אשר משלבות השקעה גם באגרות חוב ממשלתיות, כאשר, להערכתנו, הקרנות הקונצרניות סיימו את החודש בצורה "חלקה יותר", על אף ירידות שערים של כ-1% במדדי התל-בונד, 20 ו-40, החודש.
- חודש מרץ היה ללא ספק החודש של הקרנות הכספיות שבו הן נהנו מגיוס ער של כ-0.6 מיליארד שקל. הקרנות הכספיות בלטו בגיוסים בעיקר בימי אי הוודאות שלאחר רעידת האדמה ביפן, ושימשו כמפלט לאותם משקיעים שברחו מקרנות האג"ח השונות. דווקא בשבוע החולף הן רשמו מפנה וסיימו עם פדיונות של כ-430 מיליון שקל, כאשר ברקע העלאת ריבית בנק ישראל ב-0.5% שדווקא מעלות מחדש במידת מה את האטרקטיביות שלהן, היום יותר מאשר בעבר, תוך שרמות הסיכון שלהן הן כידוע מהנמוכות ביותר בתעשיית קרנות הנאמנות. הסיבה לפדיון בשבוע החולף נעוצה כנראה, ברצונם של מנהלי כספים בפירמות שונות "לנקות" ניירות ערך מהדוחות של 31.3.11.
- קרנות אגד חוץ פדו השבוע עוד כ-40 מיליון שקל ובסיכום חודשי כ-90 מיליון שקל. מנגד, קרנות ממונפות ואסטרטגיות גייסו השבוע כ-10 מיליון שקל שהובילו אותן לגיוס חודשי של כ-60 מיליון שקל.
- בסיכום חודשי ירדו נכסי תעשיית קרנות הנאמנות בכ-2.7 מיליארד שקל המיוחסים לפדיונות נטו של כ-1.95 מיליארד שקל ולירידת ערך נכסי הקרנות בכ-0.75 מיליארד שקל. זאת, על רקע ירידה של כ-0.5% במדד מיטב לקרנות הנאמנות מתחילת החודש.
- תעשיית הקרנות מנהלת נכון ל-31.3.2011 כ-159.6 מיליארד שקל.
אפיק | סיכום שבועי (27-31.3.11) (במיליוני שקלים) | סיכום חודש מרץ (במיליוני שקלים) | סיכום רבעון 1 (ינואר-מרץ 2011) (במיליארדי שקלים) |
קרנות מנייתיות[1] | 71 | 371- | 0 |
קרנות כספיות | 435- | 594 | 2.3 |
קרנות אג"ח שקליות | 234- | 754- | 0.85- |
קרנות אג"ח מדינה וצמוד מדד | 284- | 749- | 2.45- |
קרנות אג"ח חברות וכללי | 51 | 660- | 3.7 |
קרנות אגד חוץ | 37- | 89- | 0.2- |
קרנות ממונפות ואסטרטגיות | 11 | 62 | 0.4 |
שונות[2] | 43- | 16 | 0.1- |
סה"כ | 900- | 1,951- | 3.0 |
סה"כ קרנות מסורתיות (בנטרול ק.כספיות ואגד ישראלי) | 457- | 2,545- | 0.7 |
שלושת החודשים הראשונים של השנה בניתוח נכסי תעשיית קרנות הנאמנות היו שונים מאוד זה מזה. חודש ינואר היה אחד מהחזקים בשנים האחרונות ואילו חודש מרץ היה בין החלשים מאז המשבר העולמי שפקד אותנו ב-2008. התפנית התרחשה אי שם בשלהי חודש פברואר לאור מעבר השווקים לירידות שערים על רקע אירועי הדמים בלוב, שהיו המשך לאפקט הדומינו למהפכה שנרשמה במצרים קודם לכן ואשר גרמה גם כן לזעזוע זמני ולעליית מפלס הפחד ואי יציבות גיאופוליטית באזורנו.
אם בחודש ינואר היינו עדים לגיוסים חזקים של כ-2.2 מיליארד שקל בקרנות המסורתיות, הרי שבפברואר הן נחלשו לכדי 1.1 מיליארד שקל ואילו בסיכומו של חודש מרץ נרשם מהפך ומעבר לפדיונות גבוהים של כ-2.5 מיליארד שקל. כך, שבסיכומו של הרבעון ה-1 רשמו הקרנות המסורתיות גיוסים קלים בלבד של כ-0.7 מיליארד שקל בלבד. בתקופה זו בשנה שעברה הגיוסים עמדו כבר על כ-7.2 מיליארד שקל וב-2009 על כ-8.1 מיליארד שקל. הסיפור של אותן שנים כנראה לא יחזור על עצמו ב-2011.
אילו קבוצות קרנות בלטו לטובה ולרעה בתמונת הגיוסים והפדיונות ברבעון ה-1 של השנה?
במקום ה-1, ועל אף הפדיונות שנרשמו בחודש החולף, ממשיכות להוביל בבטחה קרנות אג"ח חברות וכללי עם גיוס כולל של כ-3.7 מיליארד שקל. אחריהן נמצאות הקרנות הכספיות שצלחו את כל אחד משלושת החודשים של השנה בגיוס חיובי ובסה"כ כ-2.3 מיליארד שקל. עוד ניתן לציין את קרנות ממונפות ואסטרטגיה שרשמו גיוס חריג וגבוה של כ-0.4 מיליארד שקל – הרבעון הטוב ביותר עבורן אי-פעם.
בקרנות המנייתיות נרשמה מגמה מעורבת, כחלק מאותו תהליך שליווה אותנו ברבעון זה ואשר כלל מעבר של משקיעים בחלק המנייתי מקרנות המתמחות במניות בישראל לקרנות המתמחות במניות בחו"ל, זאת, לצד גיוסים ערים לקרנות המתמחות בסחורות, על רקע הנסיקה במחיריהן השנה. בסיכום רבעוני רשמו הקרנות המתמחות במניות בחו"ל גיוס מרשים של כ-310 מיליון שקל, אך מנגד רשמו הקרנות המתמחות במניות בישראל פדיונות של כ-220 מיליון שקל ואילו הקרנות הגמישות פדו כ-90 מיליון שקל. יש לציין, כי החודש החולף בעצם מחק את הגיוסים הנאים שנרשמו בהן במהלך חודשים ינואר-פברואר.
הקרנות המתמחות באפיק הממשלתי הן הנפגעות העיקריות מתהליך העלאת הריבית ע"י בנק ישראל, שעלתה ב-1% תוך 3 חודשים בלבד. בהתאם לכך רשמו קרנות אג"ח מדינה כללי וצמוד מדד פדיונות כבדים של כ-2.45 מיליארד שקל ואילו הקרנות השקליות הסיפו פדיונות של עוד כ-0.85 מיליארד שקל.
נכתב ע"י רוני אפטר,
מיטב בית השקעות
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.





