בנק ישראל מרוויח על נכסים בחו"ל ומעליית שער הדולר, מה היקף הגידול בנכסי הבנק השנה?

בנק ישראל ממלא את התפקידים המוטלים עליו כבנק מרכזי ופועל להשגת המטרות שנקבעו לו על פי חוק בנק ישראל, התש"ע-2010: שמירה על יציבות המחירים ותמיכה בצמיחה, בתעסוקה, בצמצום פערים חברתיים וביציבותה של המערכת הפיננסית. פעילותו של הבנק לשם השגת מטרותיו ולמילוי תפקידיו לא נועדה רק להשאת רווחים, אלא בעיקר לשם השגת יעדים כלכליים כלל-משקיים אלו.

מאזן הבנק הסתכם בסוף שנת 2023 לכ-855.4 מיליארדי ש"ח, עליה של כ-29.1 מיליארדי ש"ח לעומת יתרתו בשנת 2022 (כ-3.5%).

עיקר הגידול בצד הנכסים נבע מהעלייה ביתרת הנכסים בחו"ל בסך של כ-47.7 מיליארדי ש"ח, עקב עלייה בשערוך היתרות ועליית שווים השקלי. מנגד חל קיטון ביתרת הנכסים בארץ בנכסים בארץ בסך של כ-18.6 מיליארדי ש"ח, בעיקר עקב פירעון הלוואות מוניטריות שניתנו לתאגידים בנקאיים על רקע משבר הקורונה.

יתרת ההתחייבויות של הבנק הסתכמה בסוף שנת 2023 בכ-844.9 מיליארדי ש"ח, קיטון של כ-28.9 מיליארדי ש"ח לעומת שנת 2022 (כ-3.3%).

הקיטון נובע בעיקר מירידה ביתרת כלי הספיגה המוניטריים, מק"מ ופז"ק, בסך של כ-23.7 מיליארדי ש"ח, על רקע ירידת עודפי הנזילות בשוק, בין השאר תוצאת פעילות בנק ישראל בשווקים המקומיים. 

חלוקת הרווחים של הבנק נקבעת בהתאם לחוק בנק ישראל, התש"ע-2010, סעיף 76 (א) אשר קובע כי הרווח הנקי של הבנק לא יכלול רווחים שטרם מומשו על פי הדוח השנתי.

לאחר ייחוס רווחים שטרם מומשו לקרן שערוך בסך של כ-46.1 מיליארדי ש"ח, מסתכם הרווח הנקי המותאם של הבנק בהתאם לחוק בכ-11.3 מיליארדי ש"ח, מה שהביא לצמצום יתרת ההפסד המצטבר של הבנק ליתרה של כ-113.9- מיליארדי ש"ח בסוף שנת 2023. בהתאם לחוק, יתרת עודפים שלילית תנוכה מרווחים עתידיים להעברה.

בשנת 2023, רשם בנק ישראל רווח שנתי של 57.4 מיליארדי ש"ח, וזאת בהתאם לכללי הדיווח הכספי הבינלאומיים (IFRS). ההכנסות נבעו בעיקר מרווחים גבוהים מהשקעת יתרות מטבע חוץ בסך של כ-56.5 מיליארדי ש"ח, עיקרם רווחי שערוך מהחזקת מניות וכן הכנסות ריבית ורווחי שערוך בגין החזקת אג"ח. זאת, על רקע עליית מדדי מניות בעולם, המשך תהליך עליית הריבית במהלך השנה, והירידה החדה בתשואות בסוף השנה. 

הרווחים מהפרשי שערים על יתרות הנקובות במטבע החוץ, הסתכמו בסך של כ-28.1 מיליארדי ש"ח, תוצאת הפיחות שחל השנה בשערו של השקל מול מטבעות חוץ מרכזיים בתיק היתרות. 

מנגד, הוצאות הבנק מפעילות בארץ, שעיקרן הוצאות הריבית בגין כלי הספיגה המוניטריים- מק"מ ופז"ק, הסתכמו השנה בסך של כ-25.7 מיליארדי ₪, תוצאת עליית הריבית השקלית.

היתרה הכוללת של הון הבנק וקרנות השערוך הייתה חיובית השנה, והסתכמה בכ-10.5 מיליארדי ש"ח, כאשר מתוכה יתרת הגירעון בהון עמדה על כ-109.9- מיליארדי ש"ח, ואילו יתרת קרנות השערוך מרווחים שטרם מומשו עמדה על כ-120.4 מיליארדי ש"ח. 

כאמור כוללת יתרה זו כוללת בעיקר רווחים שטרם מומשו מהפרשי שערים שנצברו על יתרות הנקובות במט"ח ורווחי שערוך של ניירות ערך במט"ח לשווים הוגן.