דיסקונט: החלטת הריבית עדין לא התקבלה - במה זה תלוי ?

הוצאות הצרכנים התאוששו בפברואר ועלו ב-0.8%, גבוה מהציפיות, בעקבות גידול חד בהוצאות על שירותים ועליה מתונה ברכישת מוצרים. מנגד, הכנסות משקי הבית הפתיעו כלפי מטה בעקבות ירידה בהכנסות מדיבידנדים, אולם, ההכנסות משכר עלו בשיעור חד של 0.7%, לאחר עליה של 0.4% בכל אחד משלושת החודשים הקודמים.

נתוני האינפלציה (PCE) לפברואר הצביעו על התמתנות מהירה מהצפוי, האינפלציה ואינפלציית הליבה עמדו על 2.5% ו-2.8%, בהתאמה. קצב עליית מחירי הליבה התמתן ועמד על0.3% ותומך בהערכת נגיד הפד כי הקפיצה באינפלציה בחודש הקודם הינה עליה חד פעמית. עם זאת, חלק משמעותי מהגורמים שהובילו לירידה באינפלציה הם גורמים חד פעמיים, בנוסף, אמנם האינפלציה השנתית מתמתנת, אולם, הירידה נובעת ממדדי בסיס גבוהים, ובחודשים האחרונים נרשמת עליה בסביבת האינפלציה בחישוב שנתי.

בחודש פברואר נרשמה ירידה נוספת באבטלה הרחבה   לשיעור של 4.4%, לעומת 4.8% בינואר ו-6.1% בדצמבר 23', אולם שיעור ההשתתפות בכוח העבודה (מועסקים ומחפשי עבודה כאחוז מאוכלוסיית גיל העבודה) נותר נמוך ב-1% מרמתו ערב המלחמה.

לנוכח העובדה שהשוהים בחל"ת (לרבות משרתי המילואים) נספרים כמועסקים, יש לבחון את המגמה בסך תשומת העבודה במשק, שמביאה לידי ביטוי את שעות העבודה בפועל (בנטרול חל"ת). מניתוח זה עולה, כי בהמשך לחודש ינואר, גם בפברואר חלה עליה של 1.4% בהיקף תשומת העבודה בפועל, וביחס לממוצע רבעון רביעי של 23' חלה בינואר-פברואר 24' עליה של כ-3%. במרבית הענפים נצפתה עליה, ועיקר השיפור מגיע מענפי מסחר סיטונאי וקמעונאי, בינוי ושירותי אירוח ואוכל. במבט קדימה, צפויה ירידה נוספת מתונה באבטלה, לרמה של 4.1% בסוף השנה (תוך עליה בשיעור ההשתתפות).

היקף התחלות בניה ירד משמעותית ברבעון האחרון של שנת 2023, בהשפעת המלחמה והמחסור בעובדים בענף הבינוי, לכ-60 אלף (במונחים שנתיים), ירידה של כ-14% לעומת רבעון קודם. מנגד, הפתעה לטובה נצפתה בנתוני היקף גמר בניה שעלו בחדות ברבעון האחרון בכ-15%, לרמה שנתית של כ-62 אלף. היקף דירות בבניה פעילה מוסיף להיות גבוה ועומד על כ-170 אלף. בנוסף, מתברר כי, בראשית השנה חל שיפור נוסף בפעילות ענף הבניה, כאשר שיעור אתרי הבניה שלא פעלו או פעלו חלקית ירד מ-34% בדצמבר ל-25% בינואר-פברואר (78% באוקטובר), אם כי, עדיין מדובר על היקף משמעותי. 

במקביל, נמשכה בחודש ינואר העליה במכירת דירות חדשות ויד שנייה, בהמשך למגמה שהחלה בנובמבר, לאחר ירידה חדה באוקטובר, כאשר עיקר השיפור נרשם בשוק הדירות החדשות. במקביל, בחודש ינואר נרשם קיטון מסוים (2%) במספר הדירות שנותרו למכירה לעומת חודש קודם, אולם בהשוואה להיצע הדירות בתחילת שנת 2023 הוא גדל משמעותית ועומד על כ-66 אלף לעומת כ-53 אלף. נתון, הבא לידי ביטוי גם במספר חודשי ההיצע, שממשיך לעלות בעקביות ועלה לשיא של 27 חודשים. 

במבט קדימה, ניכרת התאוששות בענף הבניה, אולם, היקף גמר בניה עדין אינו עולה עם צרכי המשק ובהתחשב בהאטה בהתחלות בניה ובהיקף הפעילות החלקי, ניתן להעריך כי עליית המחירים המתונה שראינו לאחרונה תימשך.

להלן הנתונים הצפויים להתפרסם השבוע: ארה"ב: מדד מנהלי הרכש (1/4), נתוני שוק העבודה (4/4)  גוש האירו:  אינפלציה, אבטלה  (3/4), מדד מנהלי הרכש (4/4); ישראל: הייצור התעשייתי - 1/24 (01/04),  פדיון ענפי המשק – 01/24 (01/04), ייצוא שירותים – 1/24 (01/04), המדד המשולב - 2/24, השכר הממוצע - 01/24 (02/04), תקציב המדינה – 3/24 (במהלך השבוע).

ציפיות הריבית המגולמות בשווקים לסוף 2024 עלו במהלך השבוע ל-4.66% על רקע מסרים של בכירי הפד לפיהם נדרשת זהירות בהפחתת הריבית, וחלקם טענו כי יש להפחית ריבית פחות מהתחזיות שמסר הפד בהודעת הריבית לפני שבוע, לשלוש הפחתות ריבית ל-4.6% בסוף השנה. במקביל, השווקים מגלמים סיכוי של 57% להפחתת ראשונה ביוני 2024. עם זאת, ביום שישי לאחר פרסום נתוני האינפלציה, לא התקיים מסחר, לכן הם עדיין לא השפיעו על השווקים.

התנודות בשוק האג"ח הממשלתי האמריקאי נמשכות, ולאחר שבשבוע הקודם נרשמה ירידה חדה בתשואות, לכל אורכו של העקום, בשבוע האחרון נרשמה עליית תשואות מתונה בחלקו הקצר של העקום, ויציבות בתשואות הארוכות.

בשונה מהשוק האמריקאי, בשוק המקומי חלה עליה קלה בתשואות האג"ח הממשלתיות השקליות הארוכות החל מ-6 ועד 10שנים, ב-3 ו-6 נ"ב, בהתאמה. לעומתן, באג"ח הקצרות משנה ועד 5 שנים לא חל שינוי. כתוצאה, נרשמה עליית בפער התשואות מול ארה"ב ל- 10 שנים והוא עומד על 28 נ"ב. 

במהלך החודש החולף נמשכה העליה בריביות המגולמות בשוק החוזים. כך, עלתה הריבית לעוד שנה, מ-3.4% ל-3.7%, ובאותה עת, עלתה הריבית לסוף 2024 מ-3.6% ל-3.95% היום. ריביות אלו דומות, למעשה, לתחזית הריבית שלנו מלפני מספר חודשים, שעומדת על 3.75% לעוד שנה ו-4% בסוף 2024. 

בשבוע הבא צפוי בנק ישראל לפרסם את החלטת הריבית. שוק התלבור מגלם הסתברות של כ-55% להורדת ריבית, ואמנם, גם הפעם ההחלטה אינה פשוטה. כך, ניתן להצביע על גורמים התומכים בהורדת ריבית, ובמרכזם, ההתמתנות באינפלציה, הפעילות הכלכלית שטרם חזרה לרמתה ערב המלחמה והיחלשות השקל באופן מתון בדומה להתחזקות הדולר בעולם. מנגד, קיימת רמה גבוהה של חוסר וודאות לגבי היקף ומשך המלחמה, פרמיית הסיכון של המשק עדיין שוהה ברמה גבוהה, תנודתיות גבוהה בשקל, חשש מגידול בגירעון הממשלתי מעבר ליעד (6.6% תוצר) וסיכון להאצה מחודשת באינפלציה.

מחיר הזהב ממשיך לעלות ולשבור שיאים, ועלה השבוע ב-3% ל-2,229$ לאונקיה, כתוצאה מהירידה בתשואות האג"ח הממשלתי הארוך בארה"ב.

מחיר הנפט עלה ב-2.4% ומחיר הברנט הגיע ל-87.5$ לחבית והשלים עליה של 15.3% מתחילת השנה. עליה זו מעידה על הצלחת מדינות אופ"ק שקיצצו את התפוקה על מנת לתמוך במחיר הנפט. 

השקל נחלש ב- 1.6%, למרות  יציבות הדולר בעולם, על רקע התגברות המתח הגיאופוליטי בישראל. 

היין נותר יציב מול הדולר ברמות שפל של 34 שנים, למרות העלאת הריבית ועל רקע דברי בכיר בבנק המרכזי לפיהם הבנק צריך להתקדם לאט ובעקביות לצמצם את המדיניות המוניטרית. בנוסף, על פי פרסומים בתקשורת, ההיחלשות המשמעותית של היין נתמכת בתנועות ספקולטיביות. שר האוצר היפני אמר כי במידת הצורך הממשלה תנקוט בצעדים כנגד החלשות המטבע, דברים אלה משקפים את החשש מפני המשך החלשות היין והגבירו את הציפיות בשווקים להתערבות במסחר ביין.