שדרוג מדדי הבורסה בישראל- המדד "עצבני" אבל פחות

שדרוג מדדי הבורסה בישראל

ישראל היא מעצמה! רובנו מאמינים כי אנחנו ,הישראלים, יודעים הכי טוב. לאן אני חותר?
מזה שנים שהבורסה לניירות ערך קובעת את החוקים והתקנות בכל הקשור להרכבו של מדד ישראלי. למעשה, הבורסה קובעת מה יהיה משקלה המקסימאלי של כל מניה ו/או אג"ח במדד ומהי מדיניות הכניסה או היציאה של מניות ואג"ח ממדד זה או אחר. הבעיה העיקרית בשיטה זו היא חוסר היציבות של המדדים כתוצאה מכמות ההחלפות בכל מועד עדכון של המדד. אם עולה במוחכם השאלה, למה כמשקיע מפריע לי כמות ההחלפות? התשובה היא, שסביב הזמן שבו מתחלפים ניירות במדדים (מועד עדכון המדדים), מתנהל לעיתים מסחר ספקולטיבי בניירות הנכנסים ויוצאים ממנו. כלומר, ישנם משקיעים אשר מנסים לנצל את העובדה שמניה יוצאת ממדד מסוים ואחרת נכנסת ובכך לנסות לגרוף רווח מהיר. עד לאחרונה, כאשר מניה הייתה בדרכה החוצה מהמדד, לרוב מחירה היה יורד (בגלל אותם ספקולנטים) ולאחר שיצאה מחירה היה עולה שוב.

במרבית המקרים, יציאה של מניה ממדד (בין היתר בשל ירידה בשוויה של החברה) לא בהכרח מצביע על בעיה בחברה (במכירות, בדוחות הכספיים וכו') ולכן בא גם לרוב התיקון כלפי מעלה עם יציאתה מהמדד. בעקבות כך, יכול להיווצר מצב בו משקיע עשוי להיפגע מירידת ערך המנייה לפני ההחלפה ולא להנות מהתיקון כלפי מעלה לאחר שהמנייה יוצאת מהמדד. כמובן שככל שיותר ספקולנטים מעורבים במסחר מסוג זה, היכולת לגרוף רווח קטנה יותר.
   

לאחר שנים בהן פעלה הבורסה בשיטה זו, הבינו מקבלי ההחלטות שעליהם לשנות את השיטה. לכן, שכרה הבורסה את שירותיה של חברת המדדים האנגלית פוטסי FTSE ולאחר חודשים של דיונים וועדות הודיעה הבורסה כי היא מאמצת את המודל עליו המליצה חברת המדדים מחו"ל. החל מהראשון ביולי 2010 עברו מדדי הבורסה לפעול לפי השיטה החדשה, אותה אציג בפניכם עכשיו.

להלן כמה נתונים מעניינים:

• הבורסה החליטה לייצור מאגר מניות למדדים. כל המניות העומדות בתנאי הסף של הבורסה (מבחינת שווי שוק, סחירות, אחזקות ציבור וכו') נכנסות לתוך אותו מאגר ומשתלבות במדד אחד או יותר.

• הוחלט כי בשיטה החדשה יהיה משקלה המקסימאלי של כל מניה במדדי ת"א 25, ת"א 100 ות"א 75 10% ולא 9.5% כמו שהיה נהוג עד לפני השינוי. מעבר לכך הוחלט כי ההתאמה של משקל כל מניה במדד יתבצע אחת לרבעון ולא ברמה יומית כפי שהיה נהוג עד עתה. בכך מקווה הבורסה להקטין את המסחר הספקולנטי, התוך יומי, במשקלי הניירות במדד, או לפחות לדחות אותו לסוף כל רבעון. 

• במדדים: פיננסים, נדל"ן 15, יתר 50 ויתר ת"א המשקל המקסימאלי היה ונשאר 15% אך בעקבות השינוי בשיטת המדדים, בוטל מדד יתר 120 והפך להיות מדד יתר ת"א. המדד החדש נחשב למדד מאגר ולכן נכללות בו כל המניות שאינן נכללות בת"א 100 ועומדות בקריטריונים לכניסה למדד.

• ממדד פיננסים 15 – הוסרה המגבלה של 15 חברות במדד ולכן הפך להיות מדד פיננסים.

• במדדי האיכות כגון מדד התל דיב 20 ומדד מעלה, מדד התל דיב יעבור את השינוי המהותי ביותר בתחילת אפריל 2011.
השינוי יתבטא בכמה נקודות עקרוניות: 
1) המדד לא יוגבל במספר המניות הנכללות בו. נכון להיום המדד עתיד לכלול 39 מניות מתוך מניות מאגר ת"א במקום 20 מניות היום. 
2) משקל המניות במדד יהיה אחיד. כלומר, לא יהיו מקרים בהן לאחת או מספר ממניות במדד תהיה השפעה מכרעת על התנהגות המדד. הרעיון העומד בבסיס השינוי הוא כי הקריטריון להשקעה במניות הכלולות במדד איכות, דוגמת מדד התל דיב, הוא היסטוריית תשואת הדיבידנד של החברה ולכן הגיוני ונכון שהמשקל של כל מנייה יהיה זהה. לעומת זאת, למדד שווי שוק, לדוגמא ת"א 25, בו קריטריון ההשקעה הוא החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה, משקלי המניות במדד משקפים את שווי החברה ביחס לחברות אחרות הכלולות במדד. 
3) המדד יכלול חברות בעלות תשואת דיבידנד של 2% ומעלה בשתיים מתוך שלוש השנים האחרונות. כלומר, שיטת החישוב החדשה מאפשרת לחברות בעלות מדיניות דיבידנד יציבה לאורך זמן להיכלל במדד, גם אם בשנת משבר אחת לא חילקה דיבידנד.
4) שווי השוק של המדד יגדל מכ- 163 מיליארד ₪ לכ- 270 מיליארד ₪ (יותר חברות נכללות במדד).
5) שווי החזקות הציבור במניות הנכללות במדד לא יקטן מ- 300 מיליון ₪ למניה בנטרול בעלי עניין. חברה אשר אינה נכללת במדד ורוצה להיכנס תצטרך לפחות 400 מיליון ₪ בהחזקות ציבור. בשיטה הקודמת, כדי שמניה תיכלל במדד התל דיב היא הייתה צריכה להיכלל במאגר מניות ת"א, לשם כך שווי החזקות הציבור במניה היה צריך להיות 50 מיליון ₪ ומעלה.  
6) המדד יעודכן פעם בשנה ב-15.3 במקום פעמים בשנה, דבר אשר יקטין משמעותית את כמות ההחלפות, כלומר, את כמות המניות הנכנסות והיוצאות מהמדד.
 
• לכל אחת מהנקודות שהוזכרו מעלה יש מכנה משותף והוא: אף מניה אינה יכולה לחרוג כלפי מעלה ביותר מ- 50% מהמשקל המקסימאלי שלה באותו מדד. לדוגמא, מניית כיל אשר נסחרת במעו"ף יכולה להגיע למשקל מקסימאלי של 15% מסך מדד המעו"ף אך אם תעבור אותו תתבצע התאמה עוד לפני תום הרבעון. כנ"ל לגבי מניות במדדים אחרים כאשר כל מדד והמשקל המקסימאלי שלו. אגב, אין מגבלת חריגה כלפי מטה. כלומר, אם לדוגמא מניית טבע תרד למשקל הקטן מ- 5% לא תתבצע התאמת משקולות לפני תום הרבעון.

גם שיטת החלפת המניות במדדים השתנתה. לפני השינוי, כדי שמנייה תיכנס למדד, שווי השוק שלה היה צריך להיות גבוה ב- 20% משווי השוק של המניה האחרונה במדד. השיטה הישנה גרמה לתחלופה גבוהה במדדי המניות. רק בכדי לסבר את האוזן, בעדכון המדדים האחרון שהתבצע במדד יתר 50, לפני כניסת השיטה החדשה, התברר כי הוחלפו כ- 30 מניות מתוך ה- 50 הנכללות במדד. לפי השיטה החדשה, שהחלה כאמור בראשון ליולי 2010, כדי שמניה תיכנס למדד צריכים להתקיים שני כללים:

א. מניה תיכנס למדד אם דורגה בדירוג שווי השוק מספר מקומות מעל המקום האחרון במדד. לדוגמא: מניה תיכנס למדד ת"א 25 אם תדורג לפחות במקום ה- 20 בדירוג שווי השוק מבין סך המניות הנסחרות בבורסה.

ב. מניה תצא מהמדד אם דורגה בדירוג שווי השוק מספר מקומות מתחת למקום האחרון במדד. לדוגמא: מניה תצא ממדד ת"א 25 אם תדורג במקום ה- 30 ויותר בדירוג שווי השוק מבין סך המניות הנסחרות בבורסה.
במידה ויצאו יותר מניות מאשר נכנסו, יכנסו מניות נוספות, בעלות שווי שוק הגבוה ביותר עד להשלמת מספר המניות הנדרש במדד ולהפך.

לסיכום, שינוי שיטת המדדים יתרום לכך שהמדדים בישראל יהיו פחות "עצבניים" ויותר יציבים ואין מדובר על תנודתיות המדד אלא על כמות הניירות המתחלפים בו בעת עדכון המדדים. הדבר עשוי להקטין ו/או להקשות על ביצוע ספקולציות בניירות הצפויים לצאת או להיכנס למדד בעת ביצוע עדכון המדדים. פעולות אלו עונות על האינטרס של הבורסה לני"ע שהינו, הגנה על משקיעים גדולים וקטנים כאחד הרוכשים מוצרי מדדים וכן להקל על מנפיקים העוקבים אחר מוצרי מדדים ובכך לאפשר תחרות גדולה יותר בענף ואפילו כניסת חברות זרות.

הכותב הנו סמנכ"ל מכירות ופיתוח עסקי בחברת אינדקס סל בע"מ.

המידע האמור לעיל אינו מהווה הצעה ו/או שיווק ו/או הכוונה ו/או הזמנה לרכישת ניירות ערך ונכסים פיננסים. לחברה ו/או לחברות קשורות ו/או לבעלי עניין בחברה ו/או בחברת האם של החברה עשוי להיות עניין בנכסים הפיננסיים הנזכרים. המידע אינו מהווה תחליף לייעוץ/שיווק השקעות ו/או שיקולי מס המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים לכל אדם. אין לראות במסמך זה כמידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בנתונים המוזכרים בו.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.