"מחיר המלחמה ייאלץ את ישראל לבצע התאמות פיסקאליות כואבות שהממשלה החלה לעשות, אך חלקן לא אושרו בכנסת", אמר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בכנס של הג'רוזלם פוסט שהתקיים אמש (שני) בניו יורק. על פי הפרסומים בג'רוזלם פוסט.
"ישראל תצטרך למצוא את האיזון הנכון בין הוצאות ביטחוניות והשקעות בכלכלתה ובדברים שייאפשרו לכלכלה לצמוח כמו חינוך ותשתיות", המשיך ואמר הנגיד ירון, "ברור שכלכלה משגשגת צריכה ביטחון, אבל ביטחון צריך גם כלכלה משגשגת".
הנגיד הדגיש כי לכלכלת ישראל יש בסיס חזק והיא גילתה חוסן במהלך ואחרי אירועים צבאיים בעבר. הוא גם אמר שהכלכלה כבר הראתה סימני התאוששות. "עם זאת, יש עדיין אתגרים שעומדים בפני המדינה שישפיעו על כלכלתה", הוא ציין.
עוד התייחס הנגיד לשני אתגרים שישראל מתמודדת איתם, אשר לדבריו היא חייבת להתמודד כדי לשמור על חברה משגשגת: מחסור בתשתיות, ושתי אוכלוסיות ישראליות שאינן בכוח העבודה: גברים חרדים ונשים ערביות. "הכנסת אוכלוסיות אלה לעבודות איכותיות תתמוך בכלכלת ישראל", אמר הנגיד.
הנגיד המשיך ואמר כי אם ישראל רוצה שתהיה לה חברה משגשגת, חייבים להיות לה יותר אנשים עם כישורים טובים יותר, ורווחים גבוהים יותר בעתיד. "המשמעות היא שגברים חרדים חייבים ללמוד תכנית ליבה", הסביר הנגיד ירון, "זה חשוב במיוחד בהתחשב בעובדה שאוכלוסיה זו צפויה להמשיך ולהתרחב ולהפוך לחלק גדול בהרבה מאוכלוסיית ישראל ככל שיעבור הזמן".
עוד אמר הנגיד ירון כי העלויות החד-פעמיות של המלחמה הן בסביבות 13% מהתמ"ג והסביר שגם העלויות השוטפות הפוטנציאליות הן משמעותיות, ועשויות להסתכם בכ-0.5% מהתמ"ג בכל שנה.
"יש גם הוצאות נוספות שנגרמו מהמלחמה, כמו הוצאות על שיקום הדרום" אמר הנגיד פרופ' ירון, "העובדה שכלכלת ישראל התרחבה ב-14% ברבעון הראשון של 2024 לאחר התכווצות של 22% ברבעון האחרון של 2023, אמורה לנחם ומהווה אינדיקטור ליציבות ולדינמיות לאורך זמן של כלכלת ישראל, הוסיף ואמר הנגיד, "זהו ריבאונד דומה לאלו שנראו לאחר אירועים צבאיים קודמים במדינה".

נגיד בנק ישראל, פרופ` אמיר ירון, צילום: דוברות בנק ישראל, עיבוד: פאנדר


