ארה"ב
נתוני שוק העבודה ליוני הצביעו על המשך שחרור הלחץ בשוק העבודה ותמכו בתחזיות לנחיתה רכה, מספר המשרות החדשות התמתן וירד ל-206 אלף, גבוה מהציפיות, אולם, נתוני החודשיים הקודמים עודכנו כלפי מטה באופן משמעותי והצביעו על התמתנות במספר המשרות החדשות בחצי השנה האחרונה. במקביל, שיעור האבטלה עלה ל-4.1%, אך העליה נובעת מעליה בשיעור ההשתתפות, המעידה על סביבה כלכלית חיובית וקצב עליית השכר התמתן ל-3.9%.
מדד מנהלי הרכש בייצור ליוני התמתן ל-48.5 נקודות, לעומת 48.7 במאי, התמתנות נרשמה בסעיפי התפוקה, המחירים, התעסוקה והמלאי, מנגד, נרשמה התאוששות בהזמנות החדשות. ההתמתנות בסעיפי המחירים הינה חיובית ומצביעה על המשך ירידה במחירי המוצרים שתתמוך בהמשך התמתנות האינפלציה.
מדד מנהלי הרכש בשירותים לחודש יוני ירד בחדות מ-53.8 ל-48.8 נקודות, הרמה הנמוכה ביותר מאז סגרי הקורונה. הירידה במדד נתמכה בירידה בפעילות העסקית, בהזמנות החדשות ובתעסוקה.
גוש האירו
נתוני האינפלציה בגוש לחודש יוני הצביעו על התמתנות מ-2.6% ל-2.5%, אולם, אינפלציית הליבה ואינפלציית השירותים נותרו יציבות ברמה של 2.9% ו-4.1%, בהתאמה. אינפלציית השירותים יציבה ברמה של 4% מתחילת השנה. העובדה שאינפלציית הליבה והשירותים נותרו יציבות ולא התמתנו, תמנע הפחתת ריבית נוספת ביולי, בהתאם לדברי נגידת ה-ECB השבוע, לפיהם, יש צורך באינפורמציה נוספת על מנת להמשיך ולהפחית ריבית.
תוצאות הבחירות בצרפת הובילו למפלה מפתיעה של הימין הקיצוני, ומנגד התחזקות של השמאל. השמאל תומך בהרחבה פיסקלית משמעותית, העלאת מיסי חברות, הטלת מיסים על עשירים וצעדים נוספים שאינם ידידותיים לשווקים. בנוסף, הבחירות לא הצליחו להוביל לרוב בפרלמנט לאף גוש, וכתוצאה יקשו על הקמת ממשלה יציבה, יגבירו אי היציבות ואי הודאות הפוליטית.
ישראל
סקר הערכת מגמות בעסקים, מצביע על שיפור במצבן הכלכלי של החברות בחודש יוני, אולם קיימת שונות בין הענפים. כך, הנתונים בענפי התעשיה מצביעים על שיפור, אולם, החברות צופות האטה מסוימת בחודש יולי באשר להיקף הפעילות ולהעסקת עובדים. באותה עת, מדווח במסחר הקמעונאי על שיפור, והצפי קדימה גם הוא אופטימי. מנגד, בענף הבינוי רואים הרעה, והצפי לחודש יולי הינו להאטה בהיקף הפעילות. החברות בענף מידע ותקשורת משדרות ציפיות להאטה באשר לתעסוקה בענף וכן לגבי היצוא, אולם המדד המתייחס ליצוא נמצא ברמה גבוהה ביחס לחודשים האחרונים.
יצוא שירותי הייטק (ללא חברות הזנק), המשיך לצמוח גם בחודש אפריל ב-2.5% לעומת חודש קודם, כך בממוצע ארבעת החודשים הראשונים של השנה הינו גבוה ב- 1.6% לעומת רבעון שלישי של 2023. יש לציין, כי במהלך הרבעון השני של השנה גייסו חברות הייטק כ-3 מיליארד דולר לעומת 1.6 מיליארד דולר ברבעון הראשון של השנה. העליה בהיקף הגיוסים מושפעת, במידה רבה, ממספר מצומצם של גיוסים גדולים במיוחד, אולם יחד עם זאת, לצד השיפור ביצוא, המגמה בענף ההייטק נראית חיובית.
השכר הממוצע במשק לחודש אפריל עלה בקצב שנתי של כ-5% לאחר עליה של כ-4% בחודש קודם (וכ-9% בפברואר), כאשר, במגזר העסקי נצפתה עליה של 8%, בהמשך לעליה דומה במרץ. כפי שציינו לא מכבר, העליה המואצת בשכר הממוצע במשק מאז פרוץ המלחמה, נובעת, בין היתר, מהעובדה שתשלומי הביטוח הלאומי למגויסים גבוה משכרם. בנוסף, ובהתייחס למגזר העסקי, גם לשינוי בתמהיל המועסקים תרומה משמעותית לעליה בשכר הממוצע. כך, חלה במהלך השנה ירידה של כ-3% בהיקף המשרות במגזר העסקי, חלק ניכר מתוכם הינם עובדים במשרות בשכר נמוך מהממוצע. עם זאת, במהלך החודשים האחרונים, רואים חזרה מואצת לאיוש המשרות בענפים הללו, תוך עליה של כ-7% בין נובמבר לאפריל (כ-4% בכלל המגזר העסקי), עובדה שיש בה בכדי למתן את העליה בשכר הממוצע במשק.
מנגד, שוק העבודה ההדוק, המחסור בעובדים בענפים בהם הועסקו עובדים פלשתינאים ועדכון שכר המינימום (5.5% באפריל), יגרמו לכך שהשכר ימשיך להיות גורם אינפלציוני. אומדן ראשון לחודש מאי מצביע על המשך מגמת העלייה בשכר בקצב שנתי של 6.5%.
להלן הנתונים הצפויים להתפרסם השבוע: ארה"ב: אינפלציה (11/7), ישראל: הודעת ריבית (08/7), מדד אמון הצרכנים - 6/24 (10/7), דירות בעסקאות נדל"ן - 5/24, סחר החוץ של ישראל - 6/24 (14/7), הגירעון בתקציב - 6/24 (במהלך השבוע).
אג"ח ממשלתי בחו"ל
נגיד הפד אמר השבוע כי נראה שמגמת ההתמתנות באינפלציה חוזרת, עם זאת, לדבריו, עוצמת הכלכלה מאפשרת לפד לא למהר להפחית ריבית. לאור הירידה במדד מנהלי הרכש וההתמתנות בשוק העבודה, ההסתברות להפחתת ריבית ראשונה בספטמבר עלתה ל-75%, והשווקים צופים שתי הפחתות ריבית עד סוף השנה ל-4.8%, ו-4 הפחתות ב-2025.
שוק האג"ח הממשלתי בארה"ב פתח את השבוע בעליית תשואות על רקע הצלחתו של טראמפ בעימות ועליה בהסתברות לניצחונו בבחירות לנשיאות, שהובילה להתגברות החששות מפני הגידול בגירעון הממשלתי והיווצרות מחודשת של לחצים אינפלציוניים. עם זאת, במחצית השניה של השבוע נרשמה ירידת תשואות לכל אורכו של העקום, על רקע הירידה במדד מנהלי הרכש וההתמתנות בשוק העבודה. בסיכום שבועי ירדו התשואות לשנתיים ולעשר שנים ב- 15 נ"ב ו-12 נ"ב, בהתאמה, ושיפוע העקום עלה, עליה המשקפת את העליה בפרמיית הסיכון של אג"ח ממשלת ארה"ב. מכיוון שאנו מעריכים שהורדת הריבית בארה"ב השנה מגולמת בשווקים במלואה, ולאור המשך אי הודאות הפוליטית לקראת הבחירות והחששות מתפיחת הגירעון והחוב הממשלתי, אנו מעריכים כי התנודתיות בתשואות הארוכות של ממשלת ארה"ב תימשך, במקביל לשמירה על פרמיית סיכון גבוהה יותר.
בעולם נרשמה מגמה דומה של ירידת תשואות. בצרפת ירדה התשואה ל-10 שנים ב-9 נ"ב, והמרווח מעל אג"ח ממשלת גרמניה הצטמצם ל-65 נ"ב, לעומת 82 נ"ב לפני הסבב הראשון של הבחירות. צמצום המרווח, למרות הניצחון של הימין הקיצוני בסבב הראשון של הבחירות, נרשם לאחר שהימין קיבל 34% מהקולות, לעומת צפי ל-36% לפי הסקרים. בנוסף, שיתוף פעולה בין מפלגות השמאל לבין מפלגתו של הנשיא מקרון בניסיון להפחית את כוחו של הימין בסבב השני של הבחירות שנערך אתמול, תמך באופטימיות.
שוק האג"ח הממשלתיות בישראל
שוק האג"ח המקומי הושפע במהלך השבוע החולף מהמגמה הגלובלית, לצד העליה באופטימיות באשר לעסקה להשבת החטופים והפסקת אש. כך, ראינו את התשואות השקליות ל-10 שנים עולות בראשית השבוע ב-17 נ"ב, ולאחר מכן יורדות בחדות ב- 34 נ"ב. באותה עת, ירדו התשואות לשנתיים ב-2 נ"ב בלבד.
במקביל, מרווח האג"ח הדולרי של ממשלת ישראל (9 שנים) מול האג"ח אמריקאי, שעלה באמצע השבוע לרמת שיא של 163 נ"ב, חזר לרמה של ראשית השבוע - 152 נ"ב.
בסיכום שבועי, נרשמה ירידה מתונה בפער התשואות בין האג"ח השקלי של ממשלת ישראל מול האג"ח האמריקאי ל-65 נ"ב, שיפוע העקום השקלי התמתן ל-55 נ"ב (לעומת 70 נ"ב), והמרווח על האג"ח הדולרי נותר ללא שינוי.
בהחלטת הריבית היום, הריבית צפויה להישאר ללא שינוי. בנוסף, יציג בנק ישראל מתווה הורדת ריבית מתון בהשוואה לפרסום הקודם, כך שהריבית ברבעון השני של 2025 תהיה גבוהה מ-3.75% (בתחזית מאפריל עמדה הריבית לרבעון הראשון של 2025 על 3.75%). כמו כן, צפוי עדכון מטה של תחזית הצמיחה ל-2024 מ-2% לכיוון 1.5%.
סחורות
מחיר הנפט נותר יציב ברמה של 86.5$ לחבית, לאחר שירידה חדה ביום שישי קיזזה את העליות שנרשמו מתחילת השבוע. זאת, למרות החששות מפגיעה בתפוקת ארה"ב ומקסיקו כתוצאה מסופת הוריקן, וירידה במלאי הנפט בארה"ב, גורמים שלרוב מובילים לעליה במחיר הנפט.
מחיר הזהב עלה ב-2.8% על רקע הירידה בציפיות הריבית ובתשואות האג"ח הממשלתי האמריקאי.
שוק המט"ח
הדולר נחלש בעולם ב-0.9% על רקע הירידה בציפיות הריבית בארה"ב, השקל התחזק ב-1% עד לקביעת השער היציג והמשיך להתחזק לאחר מכן, על רקע ציפיות להפסקת אש ועסקה להשבת חטופים.