מדד הדולר ירד מתחת ל-103.70 עם פרסום נתוני התעסוקה לחודש יולי

נתוני ה-NFP (נתון התעסוקה) לחודש יולי שפורסמו ביום שישי (2 באוגוסט) על ידי ה-BLS הציגו עלייה של 4.3% בשיעור האבטלה ביולי, לעומת 4.1% ביוני.

עוד על פי נתוני הדוח, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עלה ל-62.7% מ-62.6%. אינפלציית השכר השנתית, כפי שנמדדת בשינוי בשכר הממוצע לשעה, ירדה ל-3.6% מ-3.8% בתקופה המקבילה.

מספר המשרות מחוץ למשק החקלאי עלה ב-114,000 לעומת תחזית עלייה של 175,000. 

ה-BLS האמריקאי (הלשכה לסטטיסטיקה של העבודה) ציין בהודעתו לעיתונות, על פי הפרסומים, כי "עם התיקונים הללו, התעסוקה בחודשים מאי ויוני ביחד נמוכה ב-29,000 ממה שדווח בעבר".

על פי הפרסומים ב-fxstreet, הדולר האמריקאי ספג לחצי מכירה מאסיביים כתגובה לדוח המשרות המאכזב של יולי. עם פרסום הדוח, מדד הדולר ירד ב-0.65% ביום מתחת ל-103.70. המטבע האמריקאי היה חלש ביותר בעיקר מול הין היפני.

מהו מדד הדולר?

מדד דולר ארה"ב (USDX) הוא מדד לערך הדולר האמריקאי ביחס לסל של מטבעות זרים.

מדד ה-USDX הוקם על ידי הפד האמריקאי בשנת 1973 לאחר פירוק הסכם ברטון וודס וכעת מתוחזק על ידי ICE Data Indices, חברה בת של הבורסה הבין יבשתית (ICE).

ששת המטבעות הכלולים ב-USDX מכונים לעתים קרובות כ"שותפי הסחר המשמעותיים ביותר של אמריקה", אך המדד עודכן רק פעם אחת: ב-1999 כשהאירו החליף את המרק הגרמני, הפרנק הצרפתי, הלירה האיטלקית, גילדן הולנדי ופרנק בלגי.כתוצאה מכך, המדד אינו משקף במדויק את הסחר בארה"ב כיום.

מדד דולר ארה"ב משמש למדידת ערכו של הדולר מול סל של 6 מטבעות זרים: אירו, פרנק שוויצרי, ין יפני, דולר קנדי, לירה בריטית וקרונה שוודית. 

האירו הוא המרכיב הגדול ביותר במדד, ומהווה 57.6% מהסל. משקלי שאר המטבעות במדד הם:

JPY (13.6%) 

GBP (11.9%)

CAD (9.1%)

SEK (4.2%)

CHF (3.6%)

ערך המדד מהווה אינדיקציה הוגנת לשווי הדולר בשווקים העולמיים.

מדד דולר ארה"ב עלה וירד בחדות לאורך ההיסטוריה שלו. הוא הגיע לשיא של כל הזמנים ב-1984, כמעט 165. השפל שלו בכל הזמנים היה כמעט 70 ב-2007.

במהלך השנים האחרונות, מדד הדולר האמריקאי היה בטווח יחסית בין 90 ל-110. המדד מושפע בין היתר, מגורמים מאקרו כלכליים.

למידע נוסף על המדד מ-investopedia.

יוני פנינג, אסטרטג ראשי חדר עסקאות, מזרחי טפחות מתייחס לנתוני ה-NFP, ואומר: "תוספת המשרות בארה"ב היום נמוכה באופן חריג מהקונצנזוס. היא עקבית יחסית לנתונים המקדימים החלשים יותר שראינו מוקדם יותר השבוע, אבל בהרבה חודשים זה לא היה ככה. מספרים ברמה הזו, לכשעצמם, הם נמוכים ממה שהמשק האמריקאי צריך כדי לשמור על איזון. ובהתחשב בהטיה הסטטיסטית שנצפית לאחרונה בסקר ה-Nonfarm, ייתכן מאוד שהמספר בפועל אף נמוך מהותית מזה. 

"באופן דומה, הנתון הזה גם עקבי עם רמת האבטלה, שעלתה באופן ניכר החודש. ואותו הסיפור משתקף בשכר השעתי הממוצע. בפרט, אם נפחית מה-3.6% עליית שכר שנתית את תוספת הפריון השנתית האופיינית לארה"ב, אשר עומדת על אחוז, ואת יעד האינפלציה השנתי של הפד, העומד על 2%, נותרים רק שברי אחוזים של לחצים אינפלציוניים מכיוון שוק השכר".

עוד פנינג מציין, כי "נתוני התעסוקה היום מסכמים שבוע פעיל במיוחד בשווקי הריביות בארה"ב". 

הוא מוסיף כי, "התבטאויות יו"ר הפד פאוול בהודעת הריבית המשיכו להיות מסויגות מאוד. אבל בשביל השוק גם קריצה קלה כזו היא אשרור חשוב לציפיות שכבר מתמחרות בוודאות הורדת ריבית בספטמבר, אם לא כזו של 0.5%. באופק הקצר מעבר לכך, יחד עם המהלך היפה שראינו השבוע בריביות, ולאחר פרסום הנתון היום, השוק בארה"ב כבר מצביע על קרוב להורדת ריבית של אחוז שלם עד סוף השנה. ולא נופתע אם הציפיות יעקפו את זה עד סוף היום, כשהשוק יסיים לעכל את הנתונים".

"במהלך השבוע, כמו רובנו, השוק בישראל היה עסוק בהסלמה הביטחונית הצפויה – האם, איך ומתי", מוסיף ואומר פנינג, "בסיטואציה הזאת, כמו הרבה פעמים, שווקי הריביות המקומיים קפאו בעיקר, אם זה בתשואות שוק האג"ח הממשלתי למיניהן, ואם בציפיות לריבית בנק ישראל. בהתחשב במידע הנוכחי, זה די הגיוני, בשנה האחרונה בנק ישראל שם את הדגש על היציבות המשקית על פני רצון לעודד את הכלכלה לנוכח ההשפעות השליליות של המלחמה".

לסיכום פנינג אומר, "בהתחשב בכמה ארוכה היא הייתה, ועוד נמשכת, בדיעבד אפשר להגיד שהוא צדק. במידה ונחבר את שתי התחזיות שמציעים לנו השווקים בישראל ובארה"ב, נקבל שעד ינואר, פחות או יותר, הריבית בארה"ב צריכה להיות נמוכה מזו בישראל. עד כמה הסיפור הזה הגיוני? רק הזמן יגיד".