אלים רמטולה, אסטרטג בכיר, בנק EFG השוויצרי
20/08/2024
ניתוח עדכני של השפעות הסכסוך בין ישראל לאיראן על מחירי הדולר הזהב והנפט בשווקים הפיננסים.
הציפיות לתקיפת איראן בישראל גוברות לאחר כישלון השיחות בדוחא, מהלך שעשוי להוביל לתגובה ישראלית חריפה.
המתיחות בין ישראל לאיראן גוברת בעקבות חיסול מנהיג חמאס איסמעיל הנייה ב-31 ביולי, מה שמעלה את הציפיות לתגובה איראנית. השיחות בדוחא נחלו כישלון. כעת גוברות הספקולציות על התגובה האיראנית הצפויה – האם היא תהיה צבאית או אזרחית, והאם היא תשתמש בטילים בליסטיים או רקטות בשיתוף פעולה עם פרוקסי אזוריים.
בעוד שאיראן שוקלת את צעדיה, ארה"ב שלחה קבוצת תקיפה ימית לאזור כאיתות כוח ומפעילה לחץ על ישראל לשמור על איפוק. ערב הסעודית ממשיכה להיות שקטה, בעוד שסין, שלה יש הרבה להפסיד מהפרעה ליצוא הנפט מהמזרח התיכון, פועלת להרגעת המתיחות. התגובה המוגבלת של איראן עד כה נגד נכסים סעודיים מסייעת לשמור את הסכסוך בתחומים מצומצמים.
על אף החששות מהסלמה אזורית נרחבת, השווקים מתמחרים סכסוך מוגבל עד שנת 2025. השפעות כלכליות כמו עלייה במחירי הדולר, הזהב או הנפט עשויות להיות זמניות בלבד, שכן פרמיית הסיכון כבר מתומחרת ברובה. עם זאת, עלייה במחירי הנפט לא צפויה להעלות את החששות האינפלציוניים, עקב ההאטה בצמיחה הכלכלית העולמית.
הסיכון להסלמה במזרח התיכון גדול מהתקריות האחרונות בין ישראל ואיראן, אך השפעותיה על השווקים צפויות להיות מוגבלות. במצב של התמתנות המתח, פרמיות הסיכון עשויות להיעלם בהדרגה, ואם תתרחש עלייה במחירים של נכסים מסוימים, היא עשויה להיות קצרת טווח ולהתפוגג כאשר המצב יתייצב.
במהלך המתיחות באפריל בין ישראל לאיראן, הכלכלה האמריקאית חוותה צמיחה חזקה, והשווקים החלו לסגת מהציפיות להורדות ריבית על ידי הפד (איור 1). כיום, ישנם יותר גורמים מעכבים לעלייה חדה בדולר עקב סיכונים גיאופוליטיים, שכן הן השווקים והן הפד מסכימים על צורך בהורדת ריבית, אם כי אינם מסכימים על לוח הזמנים והיקף ההפחתות.
באופן דומה, הפרמיה על הסיכון המובנית בזהב נראית כמחושבת במידה רבה. במהלך המתיחות באפריל בין ישראל לאיראן, משקיעים סינים רכשו זהב לאחר שוועידת העם העממית במרץ לא ענתה על הציפיות לגירוי פיסקאלי משמעותי. נדרשים גורמים מניעים חדשים המבוססים על גיאופוליטיקה, סטגפלציה או מלחמת סחר כדי לדחוף את הזהב הרבה מעל 2500 דולר.
יתר על כן, נראה כי שוקי הנפט מאוזנים כעת סביב 80 דולר לחבית במהלך עונת הקיץ. בהיעדר הפרעה משמעותית לאספקה, המחירים צפויים לרדת מתחת ל-80 דולר ברבעון הרביעי כאשר הביקוש מסין ואירופה נחלש, בעוד שהפקת הנפט מחוץ לאופ"ק נותרת בריאה ואופ"ק פלוס צפויה להחזיר נפט לשוק.
אם הייתה עלייה חיובית במחירי הנפט, היא ככל הנראה תשפיע על הצמיחה ולא על האינפלציה. מאז תחילת המלחמה בישראל באוקטובר 2023, הבנקים המרכזיים הבהירו כי עם התמתנות האינפלציה בצד הביקוש, קל יותר להתעלם מעלייה במחירי הנפט ולהגדיר אותה כזמנית. זינוק חיובי במחירי הנפט לא ידרוש תגובה פוליטית רבה כאשר הפעילות הכלכלית כבר מאטה.