הפוטנציאל הגדול בשוק הסיני שכעת נמצא בסיכון נמוך

כישראלים, אין ספק שזכותנו להיות מרוכזים אך ורק במתרחש סביבנו ובתוכנו, ואין גם ספק שיש די והותר אירועים כאלו שירכזו את תשומת ליבנו. אבל ברמה הגלובלית, ובמיוחד בתחום הכלכלי-פיננסי, האירועים הגדולים ממשיכים להתרחש בעימות השקט, לכאורה, שבין ארה"ב וחלק מחברות ה-BRICS. במיוחד סין ורוסיה. 

על האחרונה לא ארחיב כאן, כי יש בה הרבה רבדים שאין היריעה תספיק לכסות. עבור סין העניין קצת שונה, עקב קונפליקט האינטרסים רב-השנים בינה ובין ארה"ב. אחרי הפיכתה של סין ל"בית החרושת" של העולם, וההשקעות האדירות במדינה שראינו במשך עשרות שנים, הגיע הרגע שבו המפלגה חשה מאוימת על ידי ההצלחה הקפיטליסטית. זהו כנראה תהליך בלתי נמנע שהדליק טריגרים רבים וייצר משברים גדולים במדינה הענקית. 

הקורבן הגדול המיידי היה סקטור הנדל"ן

הקורבן הגדול המיידי היה סקטור הנדל"ן, אבל גם הבנקים האזוריים נפגעו, וכך גם חלק נכבד מיכולתם של זרים להמשיך ולפתח עסקים בסין. בירידות מניותיה שיקפה הבורסה של סין את התחושה שחוסר היציבות הרגולטורית מונע את המשך שגשוגה של סין מעתה והלאה, וכי הגיע הרגע לשלם את החובות של העבר על ידי תקופת דשדוש וצמיחה מועטה בלבד. כל זאת כדי לשמור על יציבות השלטון של המפלגה הקומוניסטית, הדבר שהיה תמיד החשוב ביותר בעיני ההנהגה הסינית. 

הבעיה היא, שתקופות "עיכול" השקעות היתר יכולות, דרך מנגנון המיתון והשפל הכלכלי, להביא לחוסר שקט חברתי ואפילו למהפכות חברתיות. במיוחד כאשר העמים "טעמו" את טעם העושר הפוטנציאלי הטמון בחיים הליברליים המערביים. וכך עמדה בפני ההנהגה הברירה הגדולה: להמשיך להיות קשוחים בכלכלה על מנת לחזק את האחיזה השלטונית, או לפתוח את הכיס ולהעניק למשקיעים סוג של "מתק שפתיים" על מנת שההתדרדרות לא תהיה גדולה וקשה מדי. 

במסדרונות השלטון נשאלה השאלה הבאה: האם לשחד את המשקיעים בכסף חדש וזמין, ולעודד אותם לחזור באמצעות הבטחות שונות של הקלות רגולטוריות או להמשיך "לחנך" מחדש את כל מי שמפר את הסטטוס קוו הפוליטי? בסתיו 2024 נפלה ההחלטה בכיוון ההרחבות והחופש הפיננסי, וזה נתן את אותותיו המיידיות בשוק המניות הסיני:

(הגרף בוצע בעזרת פלטפורמת TradingView)

השוק עלה כטיל בליסטי מאזור 26$ ל-38$ (כאשר מתייחסים לתעודת הסל FXI כחלון ההסתכלות לשוק המניות הסיני). עכשיו נותרה השאלה הגדולה: האם זו הייתה קפיצה חד-פעמית נוכח ההקלה הגדולה מהפסימיות, או שלפנינו משהו ראשוני, עם המשך משמעותי כלפי מעלה? התיקון היורד של 50% (אזור 31$) מרמז שיש כאן פוטנציאל אדיר כלפי מעלה. אם תשבר רמת המחיר התחתונה של 24.50, האופטימיות הזו תהפוך מיד לפסימיות גדולה וכאשר המחיר יעבור את 38$ נקבל אישור להנחה החיובית לגבי שינוי המדיניות של הממשל הסיני. 

מדוע הוחלט מה שהוחלט? לכך כמה סיבות מעניינות: ראשית, הפחד לקריסה מערכתית, שאכן תביא לבעיות חברתיות ופוליטיות. שנית, הבחירות בארה"ב שמחייבות את הסינים לעשות פסק זמן (ועדיף שיהיה זה פסק זמן חיובי) עד שנדע מי יהיה מולם על ההגמוניה הכלכלית גלובלית. ושלישית, הצורך להיראות כעמוד של יציבות בזמן בניית הקואליציה של ה-BRICS. זו שאמורה להיות תחרות אמיתית להגמוניה האמריקאית בעולם. 

קריסת הכלכלה הסינית הייתה משאירה את הודו, וגם את רוסיה, בעמדת שליטה בלתי נסבלת בעיני הנהגת אימפריית האמצע. מכל זה אומר: קניית השוק הסיני כרגע נמצא בסיכון יחסית נמוך (במקרה של FXI – סביב 29$-30$) כאשר הפוטנציאל גבוה מאוד. זאת, אם הנחת היסוד שתארתי לעיל מתקיימת. אחת מתופעות הלוואי היפות מההתפתחות הסינית היא השיפור המשמעותי של החברות התלויות בה בצורה של ייצור ומכירת מוצרים. לדוגמה, חברת אפל. הנה גרף שבועי של המנייה:

(הגרף בוצע בעזרת פלטפורמת TradingView)

אחרי תקופה ארוכה מאוד של דשדוש (יולי-2023-אפריל 2024) ראינו שיפור די דרמטי בערכה של המניה והתייצבות המחיר באזור הגבוה שלה. יש לציין שבתקופה זו התבשרנו על מכירת חלק מאחזקותיו של וורן באפט במניה, וההיסוס הכללי של האנליסטים לגבי יכולת החברה לצמוח בקצב שהיא רגילה בה. אז למה היא נמצאת עכשיו קרוב לשיא כל הזמנים שלה? כי חידוש הצמיחה בסין תהווה Boost לא נורמלי לחברה כמו אפל שייצור מוצריה, ושוק הקונים הגדול שלה נמצאים בסין. יחס ננצח!