נמרוד ספיר, מנכ״ל אגוד בתי השקעות, צילום: רז רוגובסקי
עו״ד נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות
31/10/2024
ביום 14.10.24 פרסם משרד האוצר את התוכנית הכלכלית לשנת 2025. לצערנו, במקום לקדם צעדים לתמיכה ועידוד הפעילות בשוק ההון ובכלכלה הישראלית, ובמקום לאפשר למשקי הבית לבנות לעצמם כריות בטחון קריטיות, התוכנית כוללת שורת צעדים אשר יביאו לפגיעה קשה בחסכון הציבור ובהשקעות בשוק ההון ובבורסה. צמצום החסכונות לטווח הארוך ועידוד הציבור לשבירת החסכונות לטווח הבינוני, יביאו בהכרח להסטת כספים משוק ההון המקומי באופן שיחריף את הפגיעה בשוק ההון ובבורסה. הכספים שיצאו משוק ההון יופנו בהכרח לנדל"ן (כפי שאירע בעבר) באופן שאף יביא להאצת עליית מחירי הדירות. הסטת הכספים אף עלולה להגביר את הלחצים האינפלציוניים במשק כתוצאה משימוש בכספים שיפדו מחסכונות הציבור להגברת הצריכה הפרטית. על רקע המלחמה בה נמצאת ישראל בשנה האחרונה, יציאת המשקיעים הזרים, ביצועי החסר של הבורסה לניירות ערך בתל אביב ביחס לבורסות בעולם, ירידת דירוג האשראי ועליית התשואות באג"ח הממשלתי, היה נכון כי הממשלה תפעל באופן הפוך - דווקא לחיזוק שוק ההון ואטרקטיביות ההשקעות בישראל. כמו כן, נכון היה לקדם במסגרת התוכנית החלטות להגברת התחרות במגזר הפיננסי ועידוד ההשקעות.
בשנה האחרונה העלנו בפני האוצר והכנסת פעמים רבות את חשיבות עידוד ההשקעות בישראל ואת חשיבות שוק ההון לצמיחה וליציבות המשק. שוק ההון והבורסה הם מקור עיקרי למימון ואשראי עבור המגזר העסקי והחברות במשק וחשיבותו עולה על רקע הריבית הגבוהה בישראל ובעולם - כמקור חוץ בנקאי למימון הפעילות העסקית.
שמחנו לגלות כי בשורת הצהרות הבהרת אף אתה את החשיבות אותה אתה מייחס לשוק ההון, וכי אתה רואה חשיבות בעידוד השקעות בישראל דווקא בתקופה זו. לכן אנו קוראים לך שלא לקדם את הצעדים הנכללים בתוכנית אשר יביאו לפגיעה בחסכון הציבור ובהשקעות במשק, בשוק ההון ובבורסה ובמקומם לקדם בתוכנית צעדים מחוללי צמיחה שיביאו לעידוד השקעות בישראל והגברת התחרות בשוק ההון.
להלן נפרט בקצרה את הפגיעה של הצעדים המוצעים בתוכנית על החסכון וההשקעות במשק:
- מיסוי קרנות השתלמות נזילות – מיסוי רווחי קרנות ההשתלמות מעת הגעתם למועד נזילות, עלול להביא למשיכת מיליארדים מהקרנות והסטת הכספים לצריכה פרטית שתביא לעליית האינפלציה ולהשקעה בנדל"ן באופן שיביא להאצת עליית מחירי הדיור. תהליך דומה אירע לפני כעשרים שנה עם סגירת קופות הגמל לתגמולים בשנת 2008, שהביאה להסטת כספים רבים לשוק הנדל"ן וכתוצאה מכך להתייקרות שוק הדיור בישראל. במקביל חשוב לזכור כי פדיון כספים מקרנות ההשתלמות, יחייב את מנהלי ההשקעות של הקרנות להנזיל נכסים - הרכיב הנזיל ביותר בתיק ההחזקות של הקרנות הוא האג"ח הממשלתי ועל כן הדבר יביא לעליית תשואות וקושי בגיוס אג"ח ממשלה, שכן מנהלי הקרנות לא יוכלו להזרים ביקושים להנפקות הבאות על רקע יציאת הכספים. מעבר לאמור וחשוב מכך - ברור כי פגיעה בקרנות ההשתלמות היא פגיעה בחסכון לטווח בינוני של מעמד הביניים הנושא בעיקר הנטל בתקופה זו.
- ייעול המיסוי הפנסיוני בהפקדה - ההצעה להפחתת הטבות המס בגין הפקדות פנסיוניות, באמצעות הפחתת תקרת ההפקדות בגין פיצויים ותגמולים, תביא להפחתת היקף ההפקדות שיבצעו המעסיקים לקופות הגמל וקרנות הפנסיה של העובדים. הצעד יביא לפגיעה בחסכון הפנסיוני של הציבור לאחר שמ-2003 פעל האוצר בשורת תכניות להגדלת חסכון זה במטרה להביא לכך שלציבור יהיה מספיק חסכון בעת יפרוש מגיל העבודה, כך שמימון הפורשים לא יוטל על המנגנונים הסוציאליים של המדינה. לצד ההיבטים החברתיים הנובעים מהפגיעה בחסכונות הציבור, הצעד יביא גם לפגיעה בהשקעות בשוק ההון בו מושקעות הפנסיות.
- עצירת הגידול בהטבת המס במשיכת קצבה פנסיונית בשנת 2025 - מוצע לעצור את הגידול בהטבות המס במשיכת קצבה פנסיונית. הצעד יפגע בהיקף החסכון של ציבור הפורשים מעבודה ויביא לתמריץ שלילי לביצוע הפקדות בעתיד לאור הפגיעה הרטרואקטיבית בחסכונות, ועל רקע התחייבויות קודמות של האוצר. התמריץ השלילי לביצוע הפקדות פנסיוניות בהווה ובעתיד יביא לפגיעה נוספת בשוק ההון.
- מיסוי רווחים לא מחולקים – בין היתר, מוצע לקבוע מיסוי עודף של 2% על "רווחים לא מחולקים" של חברות ארנק וחברות אחזקה שלא חולקו מעבר ל"כרית הביטחון", גם ככל שרווחים אלו מושקעים בשוק ההון. כיום מנוהלים חלק מכספים אלו באמצעות מנהלי השקעות ומנהלי תיקים וחלקם אף מושקע באופן ישיר בשוק ההון באמצעות החזקה במניות, קרנות נאמנות, קרנות השקעה וכיו"ב. חיוב החברות לחלק את הרווחים כדיב' – יביא בהכרח למכירת הנכסים המושקעים על ידי החברות כיום בשוק ההון. בדברי ההסבר להחלטה ולתזכיר החוק - לא ראינו כל התייחסות של האוצר להשפעה הצפויה להחלטה על שוק ההון, בפרט כאשר תחזית האוצר היא לגביית כ-10 מיליארד ₪. סכום עצום זה יביא קרוב לוודאי לירידה משמעותית של מחירי הנכסים בבורסה ובכל שוק ההון. יתרה מכך, לאחר חלוקת הדיבידנד לבעלי המניות, ייתכן שאלו יעדיפו להשתמש בכספים לצריכה פרטית, השקעה בחו"ל או השקעה באפיקים לא מפוקחים. לסיכום אנו חוששים כי לצעד תהיה השפעה שלילית נרחבת על שוק ההון, בוודאי לאור תחזית הגבייה הגבוהה – המצביעה על תחזית למימוש נכסים מאסיבי בשוק ההון ואף פגיעה בהשקעות חדשות לאור הצפי ליציאת הכספים מישראל או העברתם לצריכה פרטית.
- מס נוסף על הכנסות הוניות והכנסה ממקרקעין – בצעד מוצע בפועל להעלות את מס רווחי הון מ-25% ל-27% עבור משקיעים רבים באופן שיביא אף הוא לתמריץ שלילי לביצוע השקעות בשוק ההון. כפי שהוכח ביישום מסקנות ועדת טרכטנברג אזי הועלה מס רווחי הון מ-20% ל-25% - העלאת מס רווחי הון אינה בהכרח מביאה לגידול בגביית המיסים. מסקנה זו אף נובעת ממחקרים של המממ ושל בנק ישראל. במקום לנקוט בפעילות להרחבת בסיס המס על ידי עידוד הסטת כספים מחשבונות העו"ש של הציבור אל שוק ההון לדוגמא, נוקט האוצר בשיטה ההפוכה, של העלאת מיסוי נוספת על שוק ההון, ללא שבדברי ההסבר להצעה מופיעה התייחסות להשפעת הצעד על שוק ההון והבורסה כמקורות אשראי ומימון קריטיים למגזר העסקי. סביר כי גם צעד זה יביא להסטת כספים רבים לאפיקי השקעה בחו"ל, או לחילופין יעברו מהשקעה לצריכה פרטית. כמו כן סביר כי הצעד יביא לדחיית מימוש השקעות ועל כן לדחיית מס. נראה כי הדרך להגברת המיסוי על השכבות העליונות ללא פגיעה בהשקעות ובשוק ההון יכולה להיות מושגת באמצעים אחרים.
- תזכיר החוק בנושא ברוקר דילר - ביום 10.10.2024 פורסם תזכיר חוק ניירות ערך (הסדרת פעילות ברוקר דילר)(תיקון מס'..), התשפ"ד-2024, שבו מוצע להחיל רגולציה נרחבת על פעילות חברי הבורסה שאינם בנקים, וזאת בנוסף לרגולציה הקיימת עליהם מכוח תקנון הבורסה. זאת למרות שחברי הבורסה שאינם בנקים הם מחולל התחרות במגזר הברוקראז' – ומציעים את שירותיהם בתעריפים נמוכים משמעותית מאלו של הבנקים המחזיקים בכ-90% משוק הריטייל. יתרה מכך, תזכיר החוק אף מטיל רגולציה חדשה ונרחבת על מכלול פעילויות נוספות בשוק ההון. הצעד שמשולב בחבילת הצעדים שפרסם האוצר באחרונה – יביא להטלת רגולציה נוספת, יקרה ומורכבת על מגוון פעילויות בשוק ההון, ללא שתהיה לו תרומה לפעילות בשוק.
מכלול הצעדים כאמור, יביא למשיכת כספים נרחבת משוק ההון, פגיעה בגיוס השקעות ואשראי בכל תחומי הפעילות במשק ופגיעה במחירי הנכסים בבורסה. הצעדים יביאו לפגיעה בחסכונות הציבור, לעליית מחירי הדיור ולעליית האינפלציה. בתוכנית לא מוזכרת מילה אודות השפעת צעד כלשהו על שוק ההון או על חסכונות הציבור. נראה כי מדובר ב"מלחמה כוללת" על שוק ההון, לרבות הטלת עלויות רגולטוריות נוספות על פעילויות רבות בשוק ההון.
כמו כן, יש בתכנית הכלכלית מתכון לריסוק החינוך הפיננסי שהונחל לציבור במשך שנים ארוכות - במקום עידוד חשיבה על העתיד הכלכלי, ובניית תשתית פיננסית מתאימה, יש מעבר לגישה של "כאן ועכשיו" שתדחוף את הציבור לרוקן את חסכונותיו, במקום להגדילם. הנזק הכלכלי מכך צפוי להיות ארוך ובלתי-הפיך.
בעקבות השיח שקיימנו עם משרד האוצר בשנה האחרונה, ובפרט על רקע המלחמה – קיווינו כי התוכנית הכלכלית וחוק ההסדרים יכללו צעדים שיביאו לעידוד הפעילות וההשקעות בשוק ההון בישראל ובבורסה וכן להגברת התחרות במגזר הפיננסי. בין הצעדים אותם הצענו בשנה האחרונה:
- הסרת מגבלות על השקעת הגופים המוסדיים בישראל – הסרת הארביטראז' הרגולטורי המעודד השקעת חברות מנהלות במדדי מניות בחו"ל על פני המדדים המובילים בבורסה בישראל וכן הסרת מגבלות סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה המגבילות ביצוע השקעות קופות גמל וקרנות פנסיה בפרויקטים ובחברות הייטק בישראל.
- יצירת תמריצים להשקעת הגופים המוסדיים בישראל – קידום פרויקטי PPP ו-BOT במבנה המתאים למימון על ידי הגופים המוסדיים וכן הרחבת תוכנית ההשקעות בהייטק של הגופים המוסדיים אותה פרסמו האוצר ורשות החדשנות בחודש אפריל ואשר זכתה לביקושים עודפים משמעותיים.
- הגברת התחרות במגזר הפיננסי – קידום צעדים שיסירו חסמי מעבר של לקוחות מהמערכת הבנקאית אל חברי הבורסה שאינם בנקים – וזאת בניגוד לאמור בחקיקת הברוקר דילר אשר תפעל בכיוון ההפוך. עידוד העברת כספי העו"ש של הציבור להשקעות בשוק ההון.
- מתן ודאות בהשקעה בקרנות השקעה – הסדרת כללי מיסוי זהים על משקיעים בקרנות השקעה לאלה החלים על השקעה בהשקעות פאסיביות אחרות. אי הודאות בנושא מביא להסטת השקעות משקיעים ישראליים אל קרנות השקעה הרשומות בחו"ל.
לסיכום, התוכנית הכלכלית לשנת 2025, במקום לתמרץ ולעודד השקעות בישראל ואת התחרות במגזר הפיננסי, נושאת עמה בשורה קשה לשוק ההון ותביא לפגיעה קשה בחוסכים, בשוק ההון ובבורסה וזאת בשעתה הקשה של המדינה ובניגוד להצהרותיך והצהרות הממשלה על הצורך לקידום צעדים לעידוד השקעות בישראל.
אנו קוראים לך לגבש חבילת צעדים המעודדים הסטת השקעות לישראל שיביאו לעידוד הצמיחה. כמו כן, אנו קוראים לך לשקול מחדש את חבילת הצעדים הפוגעים בחסכונות הציבור ובשוק ההון. אף שהצרכים הפיסקאליים ברורים, וכך גם הצורך של הממשלה במציאת מקורות מימון להוצאות המלחמה, הרי שברור כי מכלול הצעדים – יביאו לפגיעה גדולה בשוק ההון וזאת על רקע יציאת המשקיעים הזרים מהשקעות בישראל וביצועי החסר של הבורסה לניירות ערך. נראה כי השלכות התוכנית על שוק ההון לא נבחנו במסגרת הליך גיבוש התוכנית ואין להם זכר בדברי ההסבר לאף לא אחד מהצעדים המוצעים – על כן אנו קוראים לך לבצע חשיבה מחדש בנושא.
