מינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר פרסם היום את הדוח לשנים 2009-2010. הדוח עוסק בהיבטים שונים של מדיניות המסים והכנסות המדינה בשנים 2009-2010.
להלן תמצית עיקרי שלושה פרקים מהדוח:
1. השוואות בינלאומיות (פרק כ"א)
• בשנת 2008 עמד נטל המס הכולל בישראל על 33.8 אחוזי תמ"ג, גבוה במעט מהממוצע של מדינות ה-OECD שעמד על 32.5 אחוזי תמ"ג. נטל המס הכולל בישראל ירד בשנת 2009 לכ-31.4 אחוזי תוצר בעוד שנטל המס הממוצע במדינות ה-OECD עמד, על פי האומדן, על כ-31.1 אחוזי תוצר. הפער בין נטל המס בישראל לנטל המס ב-OECD נמצא במגמת ירידה. הרכב נטל המס בישראל עפ"י חלוקה למיסים ישירים ומיסים עקיפים הינו 17.5 אחוזי תוצר ו-16.2 אחוזי תוצר, בהתאמה.
• שיעור מס חברות בישראל היה בשנת 2010 נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD – 25% לעומת 26.2%. על פי תוכנית המיסים הרב שנתית, שיעור מס חברות בישראל יירד ל-18% בשנת 2017.
2. נתונים השוואתיים – נטל המס הישיר על עבודה (פרק י"ח)
לראשונה בדו"ח מינהל הכנסות המדינה, מוצגים נתונים השוואתיים של נטל המס הישיר על עבודה, על פי מצב משפחתי ורמות שכר בישראל וב-30 מדינות ה-OECD:
• נטל המס הישיר נטו מוגדר כסך המיסים (מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי המוטלים על העובד ועל המעביד וכן מס בריאות) בניכוי קצבאות ילדים.
• בשנת 2009, המס הישיר בישראל היווה כ-13.4% מעלות העבודה לעובד יחיד, ללא ילדים, שהשתכר 67% מהשכר הממוצע, בהשוואה ל-32.4% בממוצע במדינות ה-OECD. על פי מדד זה, ישראל דורגה בשנת 2009 במקום ה-30 מתוך 31 מדינות. זוהי תוצאה של מס הכנסה נמוך ודמי ביטוח לאומי החלים על המעביד עוד יותר נמוכים, בהשוואה לממוצע במדינות ה-OECD.
• גם ברמות שכר גבוהות יותר עובדים בישראל נושאים בנטל מס נמוך מאשר במדינות ה-OECD (נטל מס של 20.3% בישראל לעומת 35.6% בממוצע OECD ברמת שכר של 100% מהשכר הממוצע ונטל מס של 29.0% בישראל לעומת 39.9% בממוצע OECD ברמת שכר של 167% מהשכר הממוצע). בשני המקרים, ישראל דורגה במקום ה-28 מתוך 31 מדינות.
3. ממצאים ממודל המס – מיסוי ישיר על יחידים (פרק ה)
• מודל המס של מינהל הכנסות המדינה משמש למעקב אחרי השינויים בהתפלגות ההכנסה של יחידים ולהערכת השלכות שינויי חקיקה על גביית המיסים ועל תחולתם.
• בשנת 2010, בעלי ההכנסות המשתכרים עד 7,000 ₪ לחודש (המהווים 60.2% מאוכלוסיית העובדים בישראל), שילמו כ-1% בלבד מכלל תשלומי מס הכנסה אך כ-13% מסך דמי ביטוח לאומי ומס בריאות, ובסה"כ כ-5% מכלל המיסים הישירים.
• בשנת 2010, בעלי הכנסה מעל 35,000 ₪ לחודש ברוטו המהווים כ-3% מסך האוכלוסייה שילמו כ-46% מסך גביית מס הכנסה וכ-21% מסך דמי ביטוח לאומי ומס בריאות, ובסה"כ כ-37% מכלל המיסים הישירים. העשירון העליון השתכר בממוצע כ-38,000 ₪ לחודש, ריכז כ-41% מההכנסה החייבת במשק אך שילם כ-65% מכלל המיסים הישירים (כ-75% מסך גביית מס הכנסה וכ-48% מסך דמי ביטוח לאומי ומס בריאות).
• האוכלוסייה במרכז הארץ עובדת יותר, משתכרת יותר, וכתוצאה מכך, משלמת יותר מיסים משאר האזורים: בשנת 2010, אזור המרכז ריכז כ-46% מאוכלוסיית בעלי ההכנסות החייבות במס. אזור זה ריכז כ-54% מסך הכנסות חייבות ברוטו, והוא שילם כ-59% מסך גביית מיסים ישירים. אזור הפריפריה ריכז כ-30% מאוכלוסיית בעלי הכנסות חייבות במס, הכנסותיהם היוו כ-23% מסך הכנסות חייבות ברוטו, ובו שולם כ-20% מסך גביית מיסים ישירים.
• על פי הנתונים האחרונים שברשותנו, היוו העצמאים כ-13% מסך אוכלוסיית מודל המס. משקל העצמאים עולה עם הגידול ברמת ההכנסה, ומגיע לכ-60% במאון העליון. ההכנסה הממוצעת ברוטו של העצמאיים הייתה גבוהה פי 2.3 מזו של שכירים. שיעור מס ההכנסה הממוצע עמד על 18.6% מההכנסה ברוטו בקרב עצמאים לעומת 11.6% מהכנסה ברוטו בקרב שכירים.
הדו"ח המלא נמצא באתר האינטרנט של משרד האוצר בכתובת: https://www.mof.gov.il/hachnasot
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.





