אם חשתם בשבוע האחרון בבריזה חזקה שהגיעה מכיוון אירופה, לא טעיתם. המשב רוח הוא אנחת הרווחה שנפלטה מפיהם של מנהלי הבנקים בצרפת וגרמניה שאישור תוכנית הצנע של יוון השבוע חסך להם את מחיקת השקעתם ברבעונים הקרובים. איזה מזל, אפשר להמשיך ולחלק בונוסים כרגיל. המשקיעים בישראל, שרובם מעולם לא זפזפו לערוץ הכנסת, ישבו במשרדיהם ביום שלישי דבוקים למסכי הטלויזיה כשאלו שידרו את הדיון בפרלמנט היווני.
וכשתוכנית אושרה, ניתן האות לראלי. המציאות היא קצת יותר מורכבת. הסאגה היוונית היא לא יותר מאשר תירוץ לתיקון שנדרש היה בשווקים. הבעיות המבניות בכלכלה הגלובלית לא החלו בכלכלתה של יוון, והם אינם מסתיימים עם אישור התוכנית על ידי הפרלמנט היווני. אם כבר, השווקים והמשקיעים צריכים להתייחס לאירועים ביוון כאיתות במידה ובזמן הקרוב לא תתקבלנה ברחבי אירופה ובארה"ב החלטות קשות מאלו שהתקבלו ביוון. כפי שנכתב כאן בשבוע שעבר, התוכנית היוונית לא תצליח מפני שהיא מנותקת מהמציאות ואינה מתמודדת עם הבעיות המבניות האמיתיות של יוון. הווה אומר, עומק גביית המיסים, איגודי עובדים אלימים ועוד.
בדומה למה שהתרחש במערכת הבנקאות האמריקאית עם פרוץ משבר האשראי, גם עכשיו, לאחר שהזרקור יוסט מיוון, הם ישובו לסורם ובעוד שנה / שנתיים יתברר שכסף טוב נזרק אחרי כסף רע. על מנת לסכם העניין, התפוצצות הסיפור היווני היא אות לבאות בעתיד הקרוב. היינו, מידי כמה חודשים תשומת הלב של המשקיעים בעולם תופנה לכיוון הכלכלה האיטלקית/ספרדית/פורטוגזית /אמריקאית וכו'. כל אחת בתורה, מה שיגרום לסנטימנט שלילי בשווקים שעוצמתו תהיה תלויה בגודלו של המשק התורן בצרות. בין לבין, תנסה הכלכלה הגלובלית להרים את הראש ועימם השווקים. ברור מאליו, שהתנודתיות הזו אינה מקילה את מלאכתם של העוסקים בהשקעות, אבל לצד הקושי בניהול סדיר של ההשקעות, היא גם תיצור מספר גדול יותר של הזדמנויות כניסה ויציאה מהשווקים.
זה הזמן להפנות קריאה למשקיעים לטווח ארוך : קצרו את הטווח. ואם ההנחה לעיל אכן תתממש במציאות, יש סיכוי לא רע שלאחר התלאות שעברו עלינו בשלושת החודשים האחרונים, תגיע תקופה יותר טובה (זאת כמובן בהנחה שלא נתעורר באיזה בוקר עם סיפור חדש בסגנון יווני). כאמור, הירידות בשווקים בחודשים האחרונים נבעו משני גורמים : היווני (די, נמאס. פעם אחרונה שהיוונים מוזכרים בסקירות שלנו) ורעידת האדמה הקטלנית שאירעה ביפן במרץ ושיבשה את שרשרת האספקה התעשייתית בעולם.
בחינה של הנתונים מראה שגם אותותיה הכלכליים של רעידת האדמה מתחילים להתפוגג, והתעשייה בעולם שבה אט אט להיקפי פעילות של טרום האסון. לפני כשבועיים הוצג כאן הגרף של הייצור התעשייתי ביפן שצורתו הייתה v-shape חד. נתוני הייצור ביפן של חודש מאי שפורסמו בשבוע שעבר הראו שיעורי צמיחה שכמותם לא נרשמו מאז שנות החמישים.
טויוטה, שחוותה כמה חודשים קשים באחרונה, הודיעה ביום שישי שחודש יוני מהווה נקודת מפנה מבחינתה והם מאוד אופטימיים לגבי המחצית השנייה של 2011. מדד מנהלי הרכש של שיקגו שפורסם אף הוא ביום שישי, הראה בפעם הראשונה מזה שלושה חודשים על שינוי מגמה. הוסיפו לזה את מחירי הסחורות (בעיקר אנרגיה) שירדו באחרונה, את רמת המלאים הנמוכה, מחירי מניות אטרקטיביים והנה לכם מתכון לא רע להתאוששות.
הנתונים שמתפרסמים בארץ, מהווים אף הם מקור לאופטימיות. כל נתוני המקרו שפורסמו בשבוע שעבר לשלושת החודשים שבין מרץ ומאי ממשיכים להיות חיוביים, אם כי עוצמתם ירדה בהשוואה לנתוני החודשים הקודמים. הייצור התעשייתי ממשיך לעלות, הסקטור היצרני עדיין מגדיל את מצבור חומרי הגלם שלו, והצרכן הישראלי ממשיך לפקוד את החנויות בהמוניו. הנקודה האחרונה קצת תמוהה, מפני שבמקביל להיקפי השופינג הגדלים, רמת האבטלה ירה לשפל של כל הזמנים.
השאלה שעולה היא : אם כולם עובדים, אז מתי נשאר זמן לקניות ? גם היקפי הפעילות בגזרת הנדל"ן מתחילים להתמתן כאשר מגמת המכירות של דירות חדשות מתחילת השנה מצביעה סוף סוף על ירידה מתונה. במקביל לכך, מלאי הדירות בהשוואה לחודש מאי 2010 עלה בכ 10%. למעשה, לראשונה מזה זמן רב, ניתן לומר שהמשק נמצא לא רחוק מנקודת שיווי משקל שבין צמיחה בפעילות הכלכלית לבין לחצים אינפלציוניים.
כפי שנכתב כאן לפני כמה שבועות ובניגוד לקונצנזוס ששלט אז בשוק, אנו סבורים שהריבית תזחל לה לכיוון 4% בשנה הקרובה, רמה שעדיין מאפשרת מימון בעלות נמוכה, לצד שמירה על אינפלציה בטווח היעד הממשלתי. עקומי התשואה הנוכחיים נמצאים כעת ברמה שלדעתנו כבר משקפת את שיווי המשקל במשק. לכן, אין לנו כעת העדפה מובהקת למי מבין העקומים. עם זאת ולאור העובדה ששני העקומים השתטחו מאוד, אנו מעדיפים לשמור על מח"מים קצרים עד בינוניים.
במקביל ובהמשך למה שנכתב כאן בשבועות האחרונים, אנו סבורים שהאפיק הקונצרני (בעיקר תל בונד) ממשיך להיות האפיק הסולידי האטרקטיבי ביותר והוא מספק פיצוי ראוי למשקיעים. יתרה מכך, בכל מקום בו אנו יכולים להשקיע באגרות חוב קונצרניות ממדד התל בונד 20 על חשבון אגרות חוב ממשלתיות, נעשה כן. בנוסף, הירידות החדות בקרב אגרות החוב הקונצרניות הלא מדורגות / מדורגות נמוך ממשיכות לספק הזדמנות כניסה שלה חיכינו מזה זמן רב. בשבועות האחרונים הגדלנו באופן משמעותי את החשיפה לאגרות קונצרניות בקרנות האג"ח כגון "אפסילון (0A*) אג"ח פרימיום" ובקרנות המעורבות שלנו.
נכתב ע"י עידן אזולאי, מנכ"ל
אפסילון ניהול קרנות נאמנות
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.




