מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר צפוי לעמוד על 0.1%-

‏

נקודות עיקריות:

בעולם:

תשואות האג"ח הממשלתי רשמו עליה חדה בהובלת האג"ח האמריקאי.

ארה"ב: נתוני שוק העבודה לדצמבר היו חזקים וגבוהים מהציפיות ומצביעים על שוק עבודה הדוק פעילות כלכלית חזקה.

כיוון לעתיד:  התנודתיות תימשך על רקע אי הודאות הגבוהה בהמתנה לכניסת טראמפ לתפקיד.

בישראל:

כצפוי, בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 4.5%, אולם שידר עמדה יחסית "ניצית". לדברי הנגיד, להוריד הריבית כרגע זה כמו "לכבות שריפה עם דלק", שכן, צעד זה יעודד את הביקושים, אך לא את ההיצע, ולפיכך, הפחתת ריבית צפויה רק במחצית השניה של השנה.

לנוכח עמדתו ה"ניצית" של בנק ישראל, עדכנו מעלה את התחזית, לשתי הפחתות במהלך המחצית השניה של השנה, לרמה של 4%, בדומה למגולם בשוק.

סקר הערכת מגמות בעסקים, מצביע על המשך שיפור במצב החברות בחודש דצמבר בהשוואה לנובמבר, במידה רבה על רקע הפסקת האש בצפון, ובנוסף, נרשמה אופטימיות בתחזיות ענף התעשייה ומגזר השירותים, ובכלל זה בענף מידע ותקשורת.

כיוון לעתיד: מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר, שיפורסם במהלך השבוע, צפוי לעמוד על 0.1%-.

ארה"ב

נתוני שוק העבודה לדצמבר היו חזקים וגבוהים מהציפיות ומצביעים על שוק עבודה הדוק ופעילות כלכלית חזקה. מספר המשרות החדשות עמד על 256 אלף, אם כי, קצב כזה של התרחבות המשרות אינו בר-קיימא לאורך זמן וסביר להניח שבחודשים הקרובים מספר המשרות החדשות יהיה נמוך יותר. שיעור האבטלה ירד ל-4.1% ונותר יציב יחסית בטווח 4.25%-4% בחצי השנה האחרונה, לאחר שעלה מרמת השפל של 3.4% שנרשמה באפריל 2023. עם זאת, קצב עליית השכר התמתן ל-3.9%, לעומת 4% בחודש הקודם.

סקר כוח אדם לנובמבר מצביע על המשך התייצבות בשוק העבודה, גידול נרשם במשרות הפנויות ל-8.1 מיליון, לעומת 7.8 מיליון באוקטובר, היחס בין המשרות הפנויות למובטלים עמד על 1.13, מנגד, קצב גידול מספר המתפטרים מרצון התמתן ל-2.1%, הרמה הנמוכה ביותר מאז מגפת הקורונה. הירידה תומכת בהתמתנות העליה בשכר והינה חדשות חיוביות לפד, אולם, לאור העליה בסעיף המחירים במדד מנהלי הרכש, היא לא השפיעה על השווקים. 

מדד מנהלי הרכש עלה ל- 54.1 נקודות בדצמבר, עליה המפחיתה את החששות מפני  האטה בכלכלת ארה"ב. העליה החדה בסעיף המחירים שעלה ל-64.4 נקודות, הרמה הגבוהה ביותר בשנתיים האחרונות, הגבירה את החששות מפני אינפלציה וגרמה לעליה חדה בתשואות האג"ח הממשלתי.

מפרוטוקול הודעת הריבית האחרונה מדצמבר עולה, כי למרות דברי הנגיד בישיבה בנובמבר לפיהם מדיניות הפד לא תושפע מספקולציות לגבי מדיניות הממשל החדש, חלק מחברי הפד שילבו הנחות לגבי המדיניות הצפויה בתחזיות שלהם. עם זאת, ישנה הסכמה בין כלל חברי הפד, לגבי אי הודאות הגבוהה לגבי מדיניות הממשל וההשלכות על הכלכלה. למרות הזמן שעבר מאז הודעת הריבית והעובדה שטראמפ יכנס לתפקיד בעוד כשבוע, אי הודאות נותרה גבוהה. בנוסף, חברי הפד היו מודאגים מההפתעות מעלה באינפלציה בחודשים שקדמו להודעה, לפיכך, הם סברו שלאחר הפחתת ריבית של 1% בחודשים ספטמבר עד דצמבר, אפשר להאט את קצב הפחתות הריבית.

גוש האירו

האינפלציה בגוש עלתה בדצמבר ל-2.4% בעקבות אפקט בסיס ועליית מחירי האנרגיה, נמוך מתחזיות ה-ECB. עם זאת, אינפלציית הליבה נותרה יציבה ברמה של 2.7% חודש רביעי ברציפות, ומחירי השירותים ממשיכים לעלות בקצב של 4%, שאינו עקבי עם יעד האינפלציה. לפיכך, ה-ECB ימשיך להפחית ריבית בקצב איטי והדרגתי, למרות החולשה בכלכלה.

ישראל

כצפוי, בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 4.5%, אולם שידר עמדה יחסית "ניצית". בנק ישראל מדגיש שוב את אי הוודאות הגיאופוליטית והכלכלית המתמשכת, הסיכונים לאינפלציה והצורך במדיניות תקציבית אחראית. עם זאת, מציין בנק ישראל מספר התפתחויות חיוביות, באשר ליציבות בשווקים, ובמרכזן: התחזקות השקל, התייצבות האינפלציה וירידה בציפיות האינפלציה, וירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, אם כי זו נותרה גבוהה מרמתה לפני המלחמה.

בנק ישראל חוזר ומדגיש את החשש מכך שהשחרור של מגבלות ההצע עשוי להיות איטי יותר בהשוואה להאצה בביקושים, עובדה שתוביל להאצה באינפלציה. לדברי הנגיד, להוריד הריבית כרגע זה כמו "לכבות שריפה עם דלק", שכן, צעד זה יעודד את הביקושים, אך לא את ההיצע. בנוסף, כיוון שהאינפלציה צפויה להאיץ במחצית הראשונה של השנה, ולהתמתן רק לאחר מכן, הרי שהפחתת ריבית צפויה במחצית השניה. עם זאת, ירידה מהירה בפרמיית הסיכון, או התמתנות מהירה באינפלציה, יכולות לשנות את התמונה. 

הנגיד שם דגש רב על הצורך במדיניות תקציבית  אחראית, ואת החשיבות של מתווה יחס חוב-תוצר יורד. חטיבת המחקר מעריכה, כי הגרעון התקציבי בשנת 2024 עמד על כ-7% תוצר, ב-2025 ירד ל-4.7% תוצר, וירד ל-3.2% תוצר ב-2026. במקביל לירידה הצפויה בגירעון, ירד יחס חוב-תוצר מ-69% ב-2025 ל-67% ב-2026.

תחזית חטיבת המחקר גובשה על בסיס ההנחה שהמלחמה תימשך בעצימות נמוכה גם בתחילת 2025, ושההשפעה הכלכלית הישירה של המלחמה תימשך עד סוף הרבעון הראשון של השנה. על-פי התחזית, הצמיחה ב-2025 תעמוד על 4%, כאשר הצריכה הפרטית תתרחב ב-7.5%, וב-2026 צפויה שצמיחה של 4.5%. תחזית האינפלציה ל-2025 עודכנה מטה מ-2.8% ל-2.6% והתחזית ל-2026 - 2.3%. תחזית הריבית לרבעון האחרון של 2025 עומדת על 4.25%-4%.

לנוכח עמדתו ה"ניצית" של בנק ישראל, אנו מעדכנים מעלה את התחזית, לשתי הפחתות במהלך המחצית השניה של השנה, לרמה של 4%. 

סקר הערכת מגמות בעסקים, מצביע על המשך שיפור במצב החברות בחודש דצמבר בהשוואה לנובמבר, במידה רבה על רקע הפסקת האש בצפון. כתוצאה, רואים שיפור ניכר במחוז חיפה, לצד שיפור במחוזות נוספים. בנוסף, חלה ירידה ניכרת באחוז החברות המגדירות את המצב הביטחוני כמגבלה מתונה-חמורה הפוגעת בפעילות החברה, תוך ירידות בולטות בענפי הבינוי, תעשיה ושירותים. 

בחתך ענפי, לאחר שיפור משמעותי במצב החברות בענף התעשיה בדצמבר, התחזיות לחודש ינואר מצביעות על אופטימיות בכל המדדים, ובעיקר באשר להזמנות ליצוא. שיפור חל גם בתחזיות מגזר השירותים, ובכלל זה בענף מידע ותקשורת. מנגד, בענף הבינוי, אמנם חל שיפור משמעותי במצב החברות בדצמבר, אולם, התחזיות לינואר אינן אופטימיות. ענף המלונאות מוסיף לבלוט עם תחזיות מאד פסימיות (ברמה שלילית), זאת, בהמשך להרעה בדצמבר. 

להלן הנתונים הצפויים להתפרסם השבוע: ארה"ב: מדד מנהלי הרכש (6/1), נתוני שוק העבודה (10/1); גוש האירו: מדד מנהלי הרכש (6/1), אינפלציה (7/1); ישראל: דירות בעסקות נדל"ן - 11/24, סחר חוץ - 12/24(14/1), משרות פנויות - 12/24, מדד המחירים לצרכן - 12/24 (15/1), ביצוע התקציב - 12/24, במהלך השבוע.

אג"ח ממשלתי בחו"ל 

בכירים בפד שידרו השבוע טון זהיר, ואמרו כי המלחמה נגד האינפלציה עדיין לא הסתיימה, והאינפלציה עדיין ברמה גבוהה מדי מעל ליעד, בנוסף, ההערכות הן שהריבית תרד לאט ובשיעור מתון בלבד. יחד עם זאת, לאחר נתוני שוק העבודה בארה"ב, נרשמה עליה בציפיות הריבית והשווקים צופים פחות משתי הפחתות ריבית השנה.

שוק האג"ח הממשלתי בעולם רשם עליה חדה בתשואות, במיוחד בתשואות לטווח ארוך בהובלת אג"ח ממשלת ארה"ב. עליית התשואות בארה"ב בשבוע האחרון נתמכה בנתוני מדד מנהלי הרכש שהצביעו על האצה בקצב התרחבות מגזר השירותים, ובפרט, עליה בסעיף המחירים במדד. מהלך שקיבל חיזוק ביום שישי עם פרסום נתוני שוק העבודה החזקים, שתמכו בעליה נוספת בתשואות. כתוצאה, טיפסה התשואה ל-10 שנים ל-4.76%, הרמה הגבוהה ביותר ממאי 2024.

חלק מעליית התשואות בשבועות האחרונים נתמך בעליית מחיר הנפט שהובילה לעליה בציפיות האינפלציה, אך העליה בתשואות הריאליות היתה משמעותית יותר. ציפיות האינפלציה, לטווח ארוך, לעומת זאת, עלו בשיעור מתון יחסית.

עליית תשואות חדה נרשמה גם באירופה, בהובלת בריטניה, והתשואה של אג"ח ממשלת בריטניה ל-10 שנים הגיעה ל-4.84%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2008.  

שוק האג"ח הממשלתיות בישראל 

שוק האג"ח המקומי התנהל במהלך השבוע על רקע הודעת הריבית ה"ניצית" של בנק ישראל ועליית התשואות החדה בארה"ב. על אף זאת, נרשמה עליית תשואות מתונה יחסית - 4 נ"ב  לטווח של שנתיים, ו-6 נ"ב - ל-10 שנים. כתוצאה, פער התשואות השלילי בין האג"ח ל-10 בישראל לעומת האג"ח האמריקאי המשיך להתרחב והגיע ל-20 נ"ב, לעומת 8 נ"ב לפני שבוע.

השוק מגלם ריבית של 4.04% לסוף 2025, כלומר: שתי הפחתות ריבית במהלך השנה, כאמור, בדומה, להערכות שלנו.

סחורות

מחיר הנפט עלה ב-4.3% ל-80$ לחבית, העליה נבעה ברובה מסנקציות אמריקאיות על חברות יצוא נפט רוסיות ונתוני שוק העבודה החזקים בארה"ב המצביעים על פעילות כלכלית חזקה שתומכת בביקושים לנפט.  

מחיר הזהב עלה ב-1.9% ל-2,690$, למרות העליה החדה בתשואות והתחזקות הדולר בעולם. הירידה במחיר הזהב בחודשים האחרונים הובילה להתאוששות מסוימת בביקוש הפיזי ובביקוש של משקיעים פיננסיים.

שוק המט"ח

הדולר המשיך להתחזק השבוע ותוסף ב-1.3%, על רקע הנתונים החזקים בארה"ב ועליית התשואות, מנגד השקל פוחת ב- 0.2% על רקע התחזקות הדולר וירידות בשוק המניות.