נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

כל הדרכים מובילות לרומא (וגם למדריד, דבלין, וושינגטון ועוד הרבה מקומות אחרים)

"איטליה – פשיטת הרגל הבאה?", "דירוגה של ארה"ב יירד", אלו היו הכותרות המפחידות של השבוע שעבר.

 

 
עידן אזולאי עידן אזולאי
 

עידן אזולאי
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
18/07/2011

 "איטליה – פשיטת הרגל הבאה?", "דירוגה של ארה"ב יירד", אלו היו הכותרות המפחידות של השבוע שעבר.  הרשו לנו לנחש שאף אחד מהתרחישים המאיימים האלו לא עומד להתממש...בינתיים.  איטליה לא תפשוט את הרגל מהסיבה הפשוטה שהיא אינה נמצאת במצב של פשיטת רגל.  מבלי להיכנס לפרטים, איטליה היא מדינה תעשייתית מגוונת שסובלת מבעיות מבניות רבות, אבל שלא כמו יוון, היא עדיין מסוגלת לממן את תשלומי החוב שלה.  בינתיים, כאמור.  הבעיות המרכזיות באיטליה, בדומה לכמה מחברותיה לגוש קשורות בצמיחה נמוכה, מדיניות פיסקלית כושלת וסביבה פוליטית מסובכת.  לא בעיות קלות, אבל בוודאי לא כאלו שלא ניתן לפתור באמצעות שינוי דרסטי במדיניות הכלכלית.

אפילו ראש הממשלה ההולל, ברלוסקוני הבין שעליו להיעתר לתחינותיו של שר האוצר שלו, והעביר בפרלמנט את תוכנית הצנע האיטלקית בסוף השבוע.  התוכנית אמורה לאזן את התקציב האיטלקי עד 2014, מה שאמור להרגיע את המשקיעים.  יתכן שבסופו של דבר איטליה תעמוד בתוכנית ויתכן שלא, דבר אחד ניתן לאמר כעת : העברת התוכנית אמורה לעת עתה להסיר את החשש מיציבותה של הכלכלה האיטלקית.  השווקים ימשיכו לעקוב אחר דבקותה של הממשלה בתוכנית, וברור שבמידה ובעתיד תירשם סטייה ממנה, השווקים יענישו את איטליה כפי שרק הם יודעים לעשות. 

אלא שהתרחיש של פשיטת רגל של איטליה הוא כל כך הזוי שעדיף אפילו לא להרהר בו עכשיו.  התממשותו של תרחיש כזה משמעו זעזוע אדיר של המערכת הפיננסית העולמית, כזה שיגמד את ליהמן, בר סטרנס ויוון ביחד.  רק בשל ההשלכות העצומות של אירוע כזה, קשה להאמין שאיטליה ו/או חברותיה לגוש יתנו למצב כזה לקרות.  איטליה, חייבת כאמור לבצע רפורמה אמיתית בכלכלתה, כזו שעלולה להרע במידה לא קטנה את איכות חייהם של האיטלקים האלגנטים.הדגש הוא על חייבת.  כי פשוט אין דרך אחרת.

למען האמת, כמעט כל מה שנכתב לעיל, רלוונטי גם לגבי מה שמתרחש בארה"ב.  גם ארה"ב סובלת מבעיות מבניות קשות שכתבנו עליהן בעבר ולכן לא נחזור על כך שוב.  גם בארה"ב נדרשת רפורמה מעמיקה ונחושה במספר רב של תחומים.  אלא שכרגע הבעיה היא פוליטית ולא כלכלית.  הדמוקרטים והרפובליקנים מנהלים מלחמת עצבים שבה כל צד ממתין לראות מי יהיה הראשון שימצמץ.  ביום שישי נראה היה שמרוב מצמוצים, אמריקה עלולה להתעוור. S&P הודיעה שבמידה ולא יושג הסכם על העלאת תקרת החוב, היא תפחית את דירוגה של ארה"ב כבר בשבועות הקרובים.  כבר מזמן לא קראנו ידיעה כה חיובית כמו זו שפרסמה סוכנות הדירוג. 

למה חיובית ? כי הסכמי פשרה פוליטיים מושגים בדרך כלל כשמתקיימים שני תנאים : הראשון, כשמועד הדד ליין קרוב מאוד.  השני, כאשר ברור שאי הגעה להסכם תביא לתוצאות חמורות לכל הצדדים.  איזה פוליטיקאי, דמוקרט או רפובליקני מוכן לשאת באחריות לאסון שיבוא במידה ונגיע לשני באוגוסט ללא הסכם ?  ההשלכות של אי הגעה להסכם הן כה חמורות עד שנראה שאין סיכוי שלא יהיה הסכם.  יתכן ונצטרך לעבור דרך חתחתים עד שייחתם ההסכם המיוחל, אבל הסכם, יהיה.  כי אם לא, אז...עדיף אפילו לא לחשוב על זה. 

כמובן שאי אפשר לבטל את החשיבות של פרטי ההסכם.  האם הרפובליקנים יבינו סוף סוף שיש לשנות את מדיניות המיסוי (בעיקר מס חברות) המעוותת שלהם ? האם הדמוקרטים ישכילו לראות עד כמה ארה"ב זקוקה לשינוי בהקצאת המקורות שלה ותקצץ היכן שיש לקצץ תמורת השקעה בתחומים תומכי צמיחה ? למשל, הוצאת הצבא מאפגניסטן (איפה ארגון ארבע אמהות האמריקאי?) והעברת התקציב האדיר והמבוזבז לחידוש תשתיות.  אין ספק אם כך שיש חשיבות רבה מאוד לפרטי התוכנית, אבל על כך נוכל להגיב כמובן רק לאחר שנראה אותה.  אבל הסכם יהיה גם יהיה.

אחרי ש"נטרלנו", את שתי הכותרות המפחידות של השבוע שעבר, נשארנו עם שני גורמים : הראשון נתוני המאקרו.  השני : דוחות הרבעון השני שהחלו להתפרסם בשבוע שעבר.  הנתונים שהתפרסמו בשבוע שעבר היו סבירים עד מאכזבים.  החל מנתוני התעסוקה (שנראה שהגיע הזמן שנתרגל לכך שעד שנראה התאוששות בתחום הזה יעבור עוד הרבה מאוד זמן), וכלה בנתוני המכירות והמלאים.  אנו עדיין סבורים שהכלכלה הגלובלית עדיין מושפעת מהאסון ביפן והתאוששות שנרשמת שמה כעת (עלייה של 55% בהזמנות לכלי עבודה ביוני לעומת החודש הקודם) תבוא לידי ביטוי בנתוני החודשים הקרובים.  חלק ניכר מהאופטימיות שלנו נובע מהדוחות שהתפרסמו עד כה.  כל הדוחות של החברות המובילות שהתפרסמו עד כה הרשימו למדי.

היתה זו אלקואה שהציגה אופטימיות זהירה לגבי תוצאותיה העתידיות, גוגל שהרשימה מאוד, והבנקים הגדולים שהראו שהסקטור העיסקי ממשיך לצמוח לצד המשך שיפור מהותי במגזר הבנקאי.  השיפור במערכת הבנקאית בא לידי ביטוי בעיקר בהמשך המגמה של הקטנת ההפרשות לחובות מסופקים והתאמת ההון הנדרש בהתאם לדרישות מתקנות באזל 3.  החברות ממשיכות ליהנות מאותן מגמות גלובליות שמלוות אותנו כבר שנים רבות.  היינו, הצמיחה בשווקים המתעוררים.  סיטיגרופ כדוגמה הציגה עלייה של 10%-19% בפעילותה באמריקה הלטינית ובאסיה שחיפתה על החולשה בפעילות המקומית.  הבנק נסחר במכפיל הון 0.8 על הונו המוחשי.
אנו סבורים שלאחר שהנושא של חובות ממשלתיים ידעך מעט (בעקבות העברת תוכנית הקיצוצים באיטליה והסכמה על העלאת תקרת החוב בארה"ב), תשומת הלב תעבור לרווחי החברות. 

 ואלו עשויים לספק תמיכה למגמה חיובית בשוק, גם אם לזמן קצר.  חשוב להדגיש, נושא החובות הממשלתיים עומד להעיק על השווקים עוד זמן רב מאוד.  כל זה יגרום לעלייה בתנודתיות השווקים, ולקצר מאוד את המגמות.  לא נעים להודות, אבל הקונספט של השקעה לטווח ארוך לא כל כך מתאים לתקופה הנוכחית.  אם לא מתאים, אז נתאים את התיק שלנו.  בהמשך למה שנכתב בשבוע שעבר, על אף המחירים הכלכליים שבהם נסחרות חלק גדול מהחברות, אנו עדיין לא מגדילים את החשיפה המנייתית שלנו בשל העלייה ברמת הסיכון הסיסטמתי בשוק.  עם זאת כאמור, פתרון ולו חלקי וזמני של בעיית החובות הממשלתיים עשוי להביא עימו שינוי בדעתנו.

ביום שישי פורסם מדד המחירים לצרכן לחודש יוני.  המגמה של התמתנות בקצב האינפלציה נמשכת, ואפילו נתוני הדיור במדד מתחילים להיראות כמו OLD NEWS לנוכח הנתונים האחרונים לגבי הענף שפורסמו לאחרונה.  לכן, אנו לא רואים סיבה לשנות את מבנה התיק הסולידי שלנו כעת שכולל אי העדפה בין האפיק הצמוד לשקלי לצד מח"מים שנעים בין שנתיים בשקלי לחמש בצמוד.      אבל שימו לב מה קורה במדינה עם האזרחים הכי אדישים.  זה החל בשינוי סדרי עולם בחשבונות הסלולר שלנו, החרם על הקוטג' הצליח (נכון שכולנו בודקים עכשיו את המחיר של הגביע בסופר?), צעירים מוחים על מחירי הדיור ובכלל מתחילים להרגיש שנושבת רוח צרכנית חדשה במדינה.  קורה כאן משהו.  שיהיה בהצלחה לכולנו.

נכתב ע"י עידן אזולאי, מנכ"ל
אפסילון ניהול קרנות נאמנות


הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

x