"הרשות מתנגדת לרכיבים מהותיים בהצעה, לנוכח עלויות משקיות בכלל ובפרט עלויות תקציביות משמעותיות שצפויות עם יישומה, טיפול בפערים רגולטורים מסוימים תוך התעלמות מפערים רגולטוריים משמעותיים אחרים, ושינויים במוצרים שאינם במנדט של הצוות". כך טוען הממונה על שוק הון, ביטוח וחיסכון עמית גל, בעמדת מיעוט שפרסם בדוח הביניים של הצוות לבחינת ארביטראז' רגולטורי ומיסויי במכשירי חיסכון. הדו"ח פורסם בימים אלה להערות הציבור, גם על עמדת המיעוט, ולאחריהן יופק דו"ח סופי וחקיקה נדרשת בהתאם.
לפי דו"ח הביניים של הצוות לבחינת ארביטראז' רגולטורי ומיסויי במכשירי חיסכון, זוהה ארביטארז' רגולטורי ומיסויי בין המוצרים לטווח קצר ובינוני במרכזן קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון וקרנות נאמנות.
הפיתרון המוצע בדו"ח הביניים של הצוות כהצעה להערות הציבור:
1. להחיל מערכת לדחיית מס אחידה בין כולם, שתהיה ניטרלית ביחס למוצר ההשקעה שבחר החוסך מבלי לפגוע במגוון סוגי המכשירים בשוק. הטבת ודחיית המס תינתנה לחוסך אזרח ישראל שמלאו לו 18 שנים, באמצעות חשבון השקעה ייעודי, ולא תוצמד לאחד המכשירים כפי שנהוג כיום.
2. הנגשת המידע בממשק – מוצע להקים ממשק באמצעותו יונגש לחוסכים ולמתווכים המידע אודות כלל מכשירי החיסכון וההשקעה של החוסכים.
3. תיווך פיננסי לפי עקרון ההוליסטיות - הצוות סבור ששירותי התיווך הפיננסי יישענו על עקרון ההוליסטיות, ותוך יצירת מודל תגמול שיוצר זהות אינטרסים בין המתווך לבין החוסך.
המודל המוצע: מתווך המעוניין לייעץ על "פלטפורמת ההשקעה והחיסכון" יחזיק בשני רישיונות: רישיון יועץ/משווק השקעות, ורישיון יועץ/משווק פנסיוני, ורק הוא יהיה רשאי לתווך לחוסכים ביחס למוצרי החיסכון הוולונטרי המוטב במס במסגרת פלטפורמת ההשקעה.
4. הרכיב הרביעי בהצעה מתייחס להיקף גביית המס במכשירי החיסכון, המשופעים בהטבות מס. מוצע לצמצם את היקף הטבות המס הניתנות בתחום ולהביא לגידול בהיקף גביית המס.
הפרת האיזון והשפעה על התחרות בענפי ההשקעה וחיסכון לטווח קצר ובינוני
עוד טוען הממונה בעמדת המיעוט שלו, כי "על אף הפערים המשמעותיים בין מאפייני המוצרים השונים, ההצעה מטפלת בפער המיסוי בלבד, ואף זה באופן חלקי, ומתעלמת מפערים אחרים הנובעים ממבני המוצרים, באופן שמפר את האיזון בין המוצרים השונים ושעלול להשפיע על רמת התחרות הכוללת בענפי ההשקעה והחיסכון לטווח קצר ובינוני".
עוד עולה מעמדת גל, כי: "ההצעה, על פיה כספים המופקדים ב'חשבון השקעה' ומושקעים במגוון רחב של נכסים פיננסיים, ימוסו רק בשלב המשיכה, אינה עולה בקנה אחד עם מדיניות המס של ישראל ביחס להשקעה בשוק ההון. מצב בו המדינה תחייב חלוקת דיבידנד בחברות מסוימות לצורך גביית מס, בעוד היא דוח ה מיסוי על דיבידנדים שמחולקים בחברות אחרות, אינו עקבי".
הממונה טוען בנוסף, כי "ההצעה מטפלת רק בהיבט המיסוי של הארביטראז' הרגולטורי באופן שמטה את 'מגרש המשחקים' לכיוון קרנות הנאמנות". כמו כן, "ההצעה יוצרת בבירור ארביטראז' מיסויי בין פקדונות בנקאיים לבין מוצרים ונכסים תחליפים, דוגמת קרנות כספיות, מק"מ, ואגרות חוב (ובפרט אגרות חוב ממשלתיות), בניגוד לעקרונות שהותוו בהצעה".
הממונה מתנגד גם לכך שהמתווך, המתכנן הפיננסי, יידרש להחזיק שני רישיונות להענקת שירותי ייעוץ אובייקטיביים בתחום ייעוץ פנסיוני ובתחום ייעוץ השקעות. "למעשה המתכנן הפיננסי יפעל בנוסף למתווכים הקיימים בשוק החיסכון הפנסיוני ובשוק ההשקעות המעניקים כיום שירותים לחוסכים, וסביר שיביא להוספת עלויות תיווך נוספות לחוסך ויפגע בכל מקטע התיווך הקיים כיום בישראל שישאיר אותו 'מחוץ למשחק'... כיום ישנם עשרות בודדות של בעלי רישיון המחזיקים ברישיון כפול, זאת לעומת כ 13,000- בעלי רישיון בשוק החיסכון הפנסיוני ובשוק התיווך בהשקעות".

עמית גל, קרדיט: לע״מ


