"המסלול הירוק" ברשות המסים: הזדמנות לקטנים, מלכודת דבש לגדולים

לאחר שנים של חוסר ודאות, רשות המיסים מציעה היום בשורה חדשה למחזיקי המטבעות הדיגיטליים – "המסלול הירוק". עבור רבים, מדובר בהקלה משמעותית שתאפשר להם להסדיר את חבות המס שלהם בצורה נוחה יחסית, אך עבור אחרים, ובעיקר השחקנים הגדולים בתחום, "המסלול הירוק" אינו זמין, והמהלך לגילוי מרצון ב"מסלול הרגיל" ללא מרכיב האנונימיות החיוני, עלול להתגלות כאתגר מורכב ואף מסוכן.

המסלול הירוק מתיימר להקל על ציבור המחזיקים שמעוניין להימנע מסיכונים מיותרים ולדווח כחוק על אחזקותיהם והכנסותיהם מהקריפטו. מהלך זה מיועד בעיקר למשקיעים הקטנים, המונים עשרות אלפי ואף מאות אלפי מחזיקים, אשר עד כה נמנעו מלדווח בשל חוסר בהירות רגולטורית וחשש מהשלכות עתידיות. עבורם, מדובר במהלך חשוב שיכול להפחית משמעותית את החשיפה לסנקציות עתידיות ולאפשר להם להסדיר את מעמדם באופן מסודר, ללא חשש מהתנכלות מצד הרשות.

לעומת זאת, עבור השחקנים הגדולים יותר, מציאות הדברים מורכבת בהרבה. בשלב זה, "המסלול הרגיל" אינו מספק אפשרות של אנונימיות, מה שעלול להרתיע מחזיקים בעלי היקף נכסים משמעותי מלהצטרף לתהליך. הבעיה המרכזית היא חוסר הוודאות לגבי אופן הטיפול בנישומים אלו, שכן לאחר שיחשפו את זהותם וידווחו על אחזקותיהם, הם עשויים לגלות כי חבות המס שלהם בעיני הרשות עולה שבעתיים על הערכות היועצים שלהם והם חשופים לשומות עתק.

מבחינת רשות המיסים, המהלך מסייע לה למקד את משאביה בנישומים הגדולים והמשמעותיים יותר מבחינה פיסקאלית. ככלל, כאשר מדובר במיסוי רגיל, מקובל להניח כי 20% מהנישומים אחראים לתשלום של 80% מהמיסים. אולם, בתחום הקריפטו, המציאות ככל הנראה אף קיצונית יותר – ניתן להעריך כי 10% בלבד מהמחזיקים אחראים לכ-99% מהכנסות המדינה הצפויות ממיסוי קריפטו. במילים אחרות, המהלך עשוי לנקות את השטח מקבוצות המחזיקים הקטנים ולפנות את הרשות להתמודדות עם ה"מיליארדרים של הקריפטו", אך בכך טמונה גם בעיה – אותם בעלי הון משמעותיים, שמהווים את מוקד תשומת הלב של הרשות, עשויים להירתע מהליך שאינו מעניק להם כל הגנה של אנונימיות.

מעבר לדעתי שצריך להציע הסדר דיווח כדוגמת הסדרי העבר בתחום הנאמנויות, אני סבור כי אם בכל זאת מחליטים ברשות שנדרש נוהל גילוי מרצון יש לתת פתרון אמיתי ומעשי  מעשית לשחקנים הגדולים. המשמעות היא לאפשר להם להגיש בקשות במכונת אנונימית במסלול הרגיל, לפחות בשלב הראשוני של הגשת הדיווח. מהלך כזה היה מרחיב את מעגל המדווחים ומגדיל את הכנסות המדינה ממיסוי הקריפטו. עם זאת, נראה כי הרשות מבינה את האתגר אך מוגבלת ביכולת ליישם פתרון מסוג זה, בין היתר בשל מגבלות רגולטוריות והיבטים משפטיים שטרם הוסדרו.

מעבר לכך, חשוב לציין שהמסלול הירוק עצמו אינו חף מסיכונים. החשש העיקרי הוא כי מי שייכנס אליו בתום לב, ימסור את פרטיו ויחשוף את כל נתוניו הכספיים, עשוי לגלות לאחר מעשה  כי אינו עומד בקריטריונים הנדרשים. כך, למשל, נישום שיגלה כי היקף ההכנסות או הנכסים שלו חורג מהתקרה שנקבעה למסלול הירוק, עלול למצוא את עצמו נגרע  מההליך וחשוף ללא הגנה משפטית ראויה. במקרה כזה, הוא יאבד את היתרון של המסלול הירוק, אך רשות המיסים כבר תחזיק בידיה את כל פרטיו ותוכל לפעול נגדו באמצעים משפטיים.

בסופו של יום, המסלול הירוק הוא מהלך חיובי וחשוב ויסיע למחזיקים רבים ואף להתפתחות התחום החשוב בישראל, אך הטיפול שהרשות מציעה לשחקנים המרכזיים בתחום , רחוק מלהיות פתרון מושלם. ומותיר עבורם סימני שאלה מהותיים. על רשות המיסים לשכלל את המנגנון, לבחון דרכים לאפשר מסלול אנונימי, ולוודא כי שני המסלולים בטוחים דיים על מנת שלא יהפכו  למלכודת עבור נישומים שבאים להסדיר את חבות המס שלהם בתום לב. עד אז, ממליץ בחום לכל מי שמחזיק קריפטו להתחיל להערך לדיווח ועלשות מאמצים שניתן להציג לרשות היה והרשות תפנה אלינו לפני שהיה בידנו לפנות אליה ולהסדיר את מעמדנו. שכן בכל מקרה הכלל נותר כפי שהיה – ותמיד עדיף להגיע לרשות המיסים לפני שהיא מגיעה אלינו.