מה חושבים המומחים על השארת הריבית על כנה - ומתי לדעתם הריבית תרד ?

התייחסות להודעת הריבית של בנק ישראל מאת שמואל קצביאן, אסטרטג שווקים פיננסיים בבנק דיסקונט:

מחכה להאטה באינפלציה וממשיך במסר זהיר לגבי הריבית בעתיד 

הריבית בישראל נותרה ללא שינוי ברמה של 4.5%, בדומה לרמתה מאז ינואר 2024. 

הותרת הריבית ללא שינוי הייתה צפויה לחלוטין, כפי שעלה מכל טווח התחזיות בשוק (קונצנזוס בלומברג) וגם מתמחור השוק שלא תמחר הפחתת ריבית היום אפילו בהסתברות זעירה.

בנק ישראל שומר בשלב זה על גישה זהירה ו"נשאר בעמדת המתנה". למעשה בנק ישראל בעיקר ממתין לבחון האם אכן תירשם האטה באינפלציה השנתית בחודשים הבאים כפי שצופה השוק. לפי בנק ישראל האינפלציה צפויה להיכנס לטווח היעד (1%-3%) במחצית השנייה של 2024. 

בהתאם לכך נותר המשפט המסכם של ההודעה, בדומה להודעה הקודמת, וחזר המסר כי בנק ישראל מתמקד ב-"ייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית". 

ברקע הכלכלי צוין כי הפעילות במשק ממשיכה להתאושש בקצב מתון  ושוק העבודה ממשיך להיות הדוק. 

בבנק ישראל מציינים כי קצב הצמיחה ברבעון הרביעי היה נמוך מהצפוי. 

מאידך  קצב הצמיחה בסיכום 2024 היה גבוה אפילו בהשוואה לאומדן של בנק ישראל בחודש הקודם (0.6%) על רקע עדכון נתוני העבר. 

נציין בהקשר זה כי המלחמה והמצב הביטחוני ממשיכים לתעתע בתחזיות של השוק כולו. 

למעשה ברבעון הרביעי הצמיחה בישראל הפתיעה כלפי מטה את כל טווח התחזיות בשוק (סקר בלומברג) ועדיין בשל עדכון נתוני העבר - הצמיחה בסיכום 2024 הייתה חזקה מהערכות בנק ישראל, משרד האוצר וקונצנזוס בלומברג. 

אחד המרכיבים העיקריים הקשים לחיזוי הוא ההשקעות. למעשה לפי ניתוח שלנו באם ההשקעה הגולמית הייתה רושמת יציבות ב-2024 , הצמיחה הכוללת בשנה החולפת הייתה עומדת על 3.3% ולא 1%. 

בהשוואה למצב ערב המשבר בנק ישראל מציינים כי התוצר בפועל רחוק ב- 4.4% מהרמה לפי המגמה ארוכת הטווח. בתוצר העסקי הפער הוא 6.6%. 

מעניין לציין את הגישה החיובית של בנק ישראל לגבי תקבולי הממשלה. לפי בנק ישראל בניכוי עונתיות והכנסות חריגות, ההכנסות תואמות את "קצב הגידול של התוצר הנומינלי וגבוהים מהתוואי הריאלי ארוך הטווח שלהן". 

בשורה התחתונה נתוני האינפלציה והמגמה בשוקי ההון המקומיים "יקבעו את הטון" לגבי הריבית בעתיד. אנו מעריכים כי בנק ישראל יפחית את הריבית פעמיים השנה, אך קשה להעריך את העיתוי המדויק של הפחתות ריבית (להערכתנו ככל הנראה בסוף מאי או תחילת יולי). 

בעקבות הודעת בנק ישראל על השארת הריבית ללא שינוי, בית ההשקעות פסגות מעריך:

העובדה שההודעה לא כללה תחזית אינפלציה קדימה מעידה ככל הנראה על כך שבנק ישראל עדיין לא מכין את הקרקע להפחתת ריבית עתידית.

כצפוי, בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5%. בהודעתו מציין הבנק כי האינפלציה נמצאת מעל היעד "גם בשל העלאות המיסים". כמו כן מתייחסת ההודעה לאינפלציה שצפויה להיכנס ליעד במחצית השנייה של השנה ומציינת את הסיכונים העיקריים לתחזית זו: "ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק, מגבלות היצע מתמשכות, תנודתיות בשקל וההתפתחויות הפיסקליות".

על פי פסגות, מה שמעניין ומעט מפתיע זה שבבנק ישראל בחרו שלא להציג את תחזית האינפלציה קדימה ללא ההשפעה של העלאות המיסים. במילים אחרות, בנק ישראל עדיין לא משתמש בהכוונה עתידית כדי להכין את הקרקע להפחתת ריבית עתידית.

תגובתו של נדב פסנדי, מנכ"ל אלדר משכנתאות, לפרסום החלטת הריבית של בנק ישראל:

"בנק ישראל, בהחלטתו השנייה לשנת 2025, ממשיך במדיניותו השמרנית ומשאיר את הריבית על 4.5% – למעלה משנה מאז הפחתת הריבית האחרונה. נתוני ינואר מצביעים על עלייה של 0.6% במדד המחירים, שהגיע ל-3.8% לעומת 3.2% בחודש הקודם, נתון התומך בהחלטת הבנק. בנוסף, נתוני האינפלציה הגבוהים בשווקים הבינלאומיים מעידים על כך שאין מקום להמשך הפחתות בשלב זה. ההחלטה משדרת זהירות ומחושבות, תוך התחשבות במציאות הכלכלית והגיאופוליטית.

אני סבור כי בשלב זה, בנק ישראל יבחר להמתין לנתוני הרבעון הראשון, בדגש על תנאי האינפלציה, ובמידה והתנאים יאפשרו זאת – יתכן ונראה הפחתת ריבית כבר בסוף חודש מאי".

תגובתו של דרור אוהב ציון, מנכ"ל ובעלי דרא שיווק נדל"ן, לפרסום ריבית בנק ישראל:

"החלטת נגיד בנק ישראל להשאיר את הריבית על רמה של 4.5% מובנת לאור העובדה שקצב האינפלציה השנתית עומד כיום על 3.8%, שזה הרבה מעל הרף שהגדיר בנק ישראל. הצפי של רוב הכלכלנים הוא להמשך עם עליות מחירים בענפים שונים במשק. כזכור, אנחנו לפני אישור תקציב 2025 ואיך שייראה התקציב אמור להשפיע מאוד על קצב האינפלציה בהמשך השנה. תקציב אחראי יכול להגדיל את הסיכוי להפחתות ריבית במהלך 2025. הפחתות אלו יקלו על רוכשי הדירות, המשקיעים, היזמים בענף ועל העסקים בכלל, אשר מתמודדים עם מציאות לא יציבה אחרי כמעט שנה וחצי של מלחמה. להערכתנו, השארת הריבית על כנה לא תשפיע באופן מהותי על הביקוש לדירות ועל שוק המגורים. אולם, הפחתת ריבית בהחלט צפויה לתת 'בוסט' חיובי לשוק הדירות."

תגובות מומחים בעקבות החלטת בנק ישראל להותיר את שער הריבית על כנו:

רוני מזרחי, יו"ר ובעלי קבוצת מזרחי ובניו: "קשה מאוד לאמוד את נזק שגרם נגיד בנק ישראל למשק שלנו במהלך השנה האחרונה. אחת, במקום לבלום את האינפלציה, הוא גרם לתדלוק שלה. שתיים, הוא גרם לפשיטת רגל למאות חברות נדל"ן שלא יכלו לעמוד בעלויות המימון. שלוש, הוא עלול לגרום לקריסת רבבות משקי בית שלא יוכלו לעמוד בהחזר המשכנתא. ארבע, הוא מאיט שלא לצורך את הפעילות במשק שמשווע לצאת ממשבר המלחמה המתמשכת".

אדריכלית מיכל שרבט, מתמחה בתכנון תב"ע, התחדשות עירונית ועירוב שימושים: "הריבית הבלתי סבירה פשוט עוצרת את גלגלי שוק הדיור בכלל והתחדשות עירונית בפרט. קייים כיום מספר רב של אישורים לפרויקטים שאינם יוצאים לדרך, זאת בשל העובדה שיהיזמים אינם רוצים ליטול סיכון. ברור בעליל כי הירידה בריבית תגדיל משמעותית את הפרויקטים שיקודמו, ובכך גם יהיה ניצול מירבי של ערכי הקרקע באזור הביקוש, הגדלת היצע הדיור בייחוד בהתחדשות עירונית ואת אחוז הבניינים והדירות המצוידים בממ"דים".

צאלה רוזנבלום עמור, מנכ"לית קבוצת מ. אביב: "הגיע הזמן סוף סוף שהנגיד שהינו פרופסור בעל שם עולמי ייחשב מבחינת ניהול סיכונים מה העלות תועלת של המשך הדבקות באג'נדה שלפיה, כביכול, שמירה על רף ריבית גבוה, משמעותו שמירה על יציבות המשק בעת מלחמה. לטעמי, ולמרות ההגיון שהיה אשתקד במדיניות זו, היה על הנגיד לשקול להוריד את שער הריבית כבר ברבעון האחרון של 2024, ובמיוחד על מנת לסייע לחברות הנדל"ן ורוכשי הדירות".

אמיר רוזנבלום, יועץ מומחה לניהול ואחזקת מבנים ונכסי משקיעים ובעלי עידן ש.נ.י: "לאחרונה פורסם נתון מעניין של למ"ס לפיו אחוז המשקיעים, כולל משקיעי חו"ל, עלה במהלך הרבעון האחרון, זאת למרות הריבית הגבוהה, העלאת המע"מ, העלאת מס הרכישה ומס היסף על מכירת דירות. ואני שואל: האם הורדת הריבית לא תביא לזינוק נוסף בנגזרת המשקיעים שבדיעבד יביא גם להתאוששות רבתי בשוק הדיור?"

בית ההשקעות פסגות מעריך: הודעת בנק ישראל אינה כוללת תחזית אינפלציה קדימה משום שהבנק אינו נערך עדיין להפחתת הריבית