מכסים "בהתאמה אישית" מבית טראמפ

הפרטים המדויקים עדיין לא נסגרו, אך למעשה טראמפ מתכנן להתאים מיסים חדשים על היבוא לכל אחד משותפי הסחר של ארה"ב. בנוסף, להתאים את המכסים של מדינות אחרות על סחורות אמריקאיות במטרה להתמודד עם שיטות אחרות שנראות כפוגעות ביצרנים אמריקאים - כולל סובסידיות לא הוגנות, תקנות קפדניות, מס ערך מוסף וכדומה שמוטלים על האמריקאים. אם ההיסטוריה היא מדריך כלשהו, הנשיא טראמפ כנראה יכריז תחילה על צעדים גסים, ואז ינהל משא ומתן ויחדד את הפרטים מאוחר יותר. השווקים המתעוררים הם אלה שייפגעו יותר מכולם מהתאמת המכסים של ארה"ב. הודו, ארגנטינה וחלק ניכר מאפריקה ודרום מזרח אסיה כנראה יהיו חשופות ביותר. 

כל אי הוודאות דיי מטלטלת את השווקים הפיננסיים, וגורמת לכלכלנים להוריד את תחזיות הצמיחה בארה"ב וכמו כן גם מאלצת את הפדרל ריזרב לקחת בחשבון את ההשפעה האינפלציונית הפוטנציאלית של עלויות יבוא גבוהות יותר בהחלטות שלו. המבחן האמיתי של האסטרטגיה של הנשיא יהיה האם ההסלמה של המכסים אכן תפעל לטובת אמריקה - או תעורר תגובה נגדית שעושה יותר נזק מתועלת.

המוסיים לקחו צעד לאחור מהמניות ואילו משקיעים קמעונאיים עשו בדיוק את ההיפך

בינתיים, על רקע החששות הללו, משקיעים בודדים הזרימו מיליארדים למניות בארה"ב השנה, למרות שהמוסדיים לקחו צעד לאחור.

הנתונים מצביעים על כך שמשקיעים מוסדיים מכרו את המניות שלהם בארה"ב בקצב שיא. וכשחושבים על כך, זה לא כל כך מפתיע, הם חוששים מהסיכונים של מלחמת סחר עולמית ומתרחיש של סטגפלציה אפשרית (כשאינפלציה פוגשת צמיחה כלכלית איטית). ולמרות שהיינו מצפים שמשקיעים קמעונאיים יעקבו אחרי המוסדיים וימכרו החזקות של מניות ארה"ב, בפועל בדיוק ההיפך קרה - נתונים שפורסמו בשבוע שעבר מצביעים על כך שהם הזרימו 67 מיליארד דולר יותר למניות ותעודות סל בארה"ב ממה שהם הוציאו השנה.

אבל אי אפשר להאשים את המשקיעים הקמעונאיים שהם ממשיכים לקפוץ על הרכבת: האסטרטגיה הידועה (ולרוב מומלצת) של "קניית התחתית" השתלמה דיי יפה במהלך השנים האחרונות. אבל החשש הוא שהפעם זה עלול להתנהל קצת שונה: לפי המודל של ג'יי פי מורגן, שעוקב אחר תזרימי הכסף של משקיעים קמעונאיים מראה שהם איבדו 7% מההון שלהם השנה – זה יותר מפי 3 מהצניחה במדד S&P 500. אם קניית התחתית תמשיך לאכזב אותם, המשקיעים האלה עלולים להיאלץ לצמצם את ההפסדים שלהם ולמכור בהמוניהם, מה שעלול לפגוע עוד יותר לשוק.

ארה"ב גם הכריזה על מכס של 25% על יבוא של מכוניות וחלקי רכב מתוצרת חוץ.

בנוסף למכסים הדדיים, נשיא ארה"ב הכריז על מיסים של 25% על מכוניות מתוצרת חוץ, וזה בנוסף למסי היבוא הקיימים. ממשל ארה"ב מקווה להכניס כ-100 מיליארד דולר בשנה בהכנסות חדשות מהמיסים הללו, והן יכולות לעודד יצרניות רכב להעביר את הייצור גם לארה"ב. אבל זה גם יכול לגבות מחיר יקר: מומחים בתעשייה אומרים שהמיסים ישבשו את שרשראות האספקה העולמיות ויייקרו את כלי הרכב עבור קונים שכבר גם ככה לחוצים.

אז שוקי המניות בארה"ב הפכו השבוע לאדומים על רקע האינפלציה והחששות מהמכסים של טראמפ, מה שדיי הכבידו על סנטימנט המשקיעים, ושלחו מדדים גדולים כמו S&P 500, נסדא"ק ודאו ג'ונס למטה.
 

מפת חום של כל החברות האמריקאיות. מאת TradingView

ונראה שטסלה הייתה בין היחידות מבין שבעת המופלאות שהחזיקה מעמד ויחסית שמרה על המעמד שלה בשוק גם כשהמניות של שאר הטכנולוגות דשדשו. זה קרה כאמור על רקע ההכרזה של הנשיא טראמפ על מכס כבד של 25% על יבוא רכב, שייכנס לתוקף בשבוע הבא, מה שמעורר חששות מחודשים מאינפלציה. 

תחום הרכב עשוי להתמודד עם אתגרים מורכבים. למשל, מורגן סטנלי צופה שהמכסים האלה ופעולות תגמול אפשריות עשויות להוסיף 20-30 נקודות בסיס לאינפלציה של 2025, מה שעלול להפריע לצמיחה הכלכלית. בינתיים מדד הליבה לצריכה אישית של פברואר עלה ל-2.8% משנה לשנה, מה שמצביע על לחצים אינפלציוניים מתמשכים. למרות התאוששות קלה בצריכה האישית בחודש פברואר, סך הכל הצמיחה פיגרה אחר הציפיות, מה שמרמז על התחלה איטית לצמיחה.

לסיום, בעוד ארה"ב מתכוננת למכסים חדשים, השפעות הגל שלהם עלולות להתרחב ברחבי העולם, ולהשפיע על דינמיקת הסחר והמדיניות הכלכלית. החשש מפני עלייה באינפלציה ללא ספק מאתגרת את קובעי המדיניות, שהרי הם חייבים לאזן בין צמיחה כלכלית לבין ניהול סיכוני אינפלציה. נתונים עדכניים

מציגים בפנינו תמונה כלכלית דיי מורכבת ולכן קובעי המדיניות מבינים שהם צריכים להיות מאד זהירים בקבלת ההחלטות שלהם.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של סוגי ניירות הערך המופיעות בכתבה. ככלל, חובה על הקורא לעשות מחקר מעמיק בהתייחס לכל רעיון השקעה שהוא.