תגובות להחלטת הריבית של נגיד בנק ישראל

‏

עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי, סיגמא-קלאריטי בית השקעות: 

"הנימה שעולה מהודעת הריבית היא מצד אחד זהירה מאוד לאחר שהוא מוריד את תחזית הצמיחה של המשק השנה ובשנה הבאה באופן חד (חצי אחוז). מנגד הוא צופה ירידה באינפלציה לרמה של 2.2% בשנה הבאה (ירידה קלה של 0.1% לעומת התחזית הקודמת). עם זאת, נראה שבנק ישראל בוחר להדגיש את גורמי הסיכון, הן הגלובליים (מכסים, האטה) והמקומיים (החשש מחידוש הלחימה, עלייה באינפלציה, ירידה ביצוא בעקבות המכסים, מתחים פנימיים).

"הודעת הריבית של בנק ישראל היא בעלת אופי ניצי למדי. בנק ישראל צופה את העלייה ברמת אי הוודאות, מה שלהערכתנו יותיר את הריבית ללא שינוי למשך זמן לא מועט. הריבית הגבוהה תמשיך ליצור אתגר משמעותי בעיקר לענף הנדל"ן, מה שעשוי לגרום לירידת מחירי הדירות. במקביל, העלייה ברמת המינוף של הצרכן הישראל לצד העלייה החדה בעלות המחייה צפויה להקטין את היקפי הצריכה וכתוצאה מכך את צמיחת המשק השנה.

"מאחר ובנק ישראל רואה לנגד עיניו בעיקר את הסיכונים הגלובליים והמקומיים, אנחנו מעריכים שהריבית לא תופחת כל עוד לא תחול ירידה ברמת אי הוודאות, בניגוד לתחזית הנוכחית שצופה שתי הפחתות ריבית במהלך השנה, ולפיכך אנו סבורים שיש לשמור על מח"מ קצר-בינוני.״

בנק ישראל שומר על עמדה יחסית ניצית מאת נירה שמיר, כלכלית ראשית בבנק דיסקונט:

"כצפוי, בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 4.5%, ומדגיש את הרמה הגבוהה של חוסר הוודאות ואת העליה בפרמיית הסיכון, כאשר העליה בפרמיית הסיכון נובעת מהסיכונים הגיאופוליטים ומהשפעות גלובליות.

"הנגיד חזר והדגיש, כי בנק ישראל לא יתחיל להוריד ריבית כל עוד האינפלציה לא מתכנסת לטווח היעד, וכל עוד אין ירידה ברמת אי הוודאות ובפרמיית הסיכון. לכן, בשלב זה בנק ישראל רואה שתי הורדות ריבית במהלך השנה הקרובה.

"באשר לאינפלציה, מוסיף הנגיד להזכיר את עודפי הביקוש ביחס להיצע, ולכן, התאמה טובה יותר ביניהם, הינה תנאי להתחלת הורדת ריבית.

"בנוסף, מדגיש את הפיחות של השקל ואת התמסורת הגבוהה בינו לבין האינפלציה.

"על אף ההאטה הצפויה, בנק ישראל רואה בהעלאת המכסים אירוע אינפלציוני ולא דיפלציוני, שכן, אם האינפלציה בארה"ב עולה, אזי אנו נייבא חלק ממנה. 

"הצמיחה עודכנה מטה ב-0.5% לכל אחת מהשנים 2025-2026 – ל-3.5% ו-4%, בהתאמה, והריבית צפויה לעמוד ברבעון הראשון של 2026 על 4%. הסיכון לצמיחה נוטה מטה, ולריבית – מעלה.

"באשר להטלת המכסים, אמנם, ההשפעה של המכסים על ישראל מתונה יותר, כי היצוא פחות חשוף למכסים, אולם מה שיותר חשוב זה הירידה בסחר העולמי, שמשפיע על היצוא והפעילות במשק. בנוסף, הירידה ב"אפקט העושר" תפגע בצריכה הפרטית.

"כמענה לשאלה לגבי התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח – השיב הנגיד, כי אין זה מתפקידו של בנק ישראל לשמור על שע"ח מסוים אלא על תפקוד השוק, וכרגע בנק ישראל רואה שוק מתפקד. ככל שיחשוב אחרת, יש לו את הכלים המתאימים.

"אנו מוסיפים להעריך, כי בנק ישראל יוריד את הריבית פעמיים במהלך המחצית השנייה של 2025".
 

תגובתו של דרור אוהב ציון, מנכ"ל ובעלי דרא שיווק נדל"ן, לפרסום ריבית בנק ישראל: 

"החלטת נגיד בנק ישראל להשאיר את הריבית על רמה של 4.5% מובנת לאור העובדה שקצב האינפלציה השנתית עומד כיום על 3.4%, שזה הרבה מעל הרף שהגדיר בנק ישראל ולאור הסערה שמתחוללת בשווקים עקב המכסים שהטיל טראמפ ולאור היחלשות השקל, אשר מייקרת את המוצרים המיובאים. הצפי של רוב הכלכלנים הוא להמשך עליות מחירים בענפים שונים במשק. ענף הנדל"ן והעסקים בכלל מייחלים להפחתות ריבית במהלך 2025 והסיכוי לראותם הולך ופוחת גם בין היתר בגלל התקציב המופקר שאישרה הממשלה רק לאחרונה. רוכשי הדירות והיזמים כורעים תחת נטל הריבית אשר מכבידה מאוד על נוטלי המשכנתאות ועל ההתנהלות העסקית של היזמים בסביבת ריבית שכזו. להערכתנו, השארת הריבית על כנה והמשך התייקרות חומרי הגלם וכוח העבודה בענף הנדל"ן, ימשיכו לדחוף את מחירי הדירות כלפי מעלה למרות שהיקף העסקאות פחת".

תגובתו של נדב פסנדי, מנכ"ל אלדר משכנתאות, לפרסום החלטת הריבית של בנק ישראל:

"נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, השאיר את הריבית על רמה של 4.5%. ההחלטה משקפת זהירות כלכלית בתקופה של אי-ודאות גלובלית, מושפעת ממתחים גיאופוליטיים ומהשפעת מדיניות המיסים של ממשל טראמפ, אשר מעמידה את הכלכלה העולמית במבחן. מדיניות זו, אשר כוללת עליות מכסים ושינויים בהסכמי הסחר, יכולה להשפיע על סביבה פחות חיובית לייצוא הישראלי. מדיניות המכסים החדשה של ממשל טראמפ, הכוללת העלאות חדות במכסים על יבוא מסין וממדינות נוספות, יוצרת לחצים כלפי מעלה על מחירי סחורות ומובילה לחששות גוברים מהתלקחות מחודשת של אינפלציה עולמית.

"בתגובה לכך, הבנקים המרכזיים בעולם – ובכללם גם בנק ישראל – נוקטים קו זהיר ומעדיפים להשאיר את הריבית ברמה גבוהה יחסית, כדי לשמור על יציבות מחירים ולשמר אמון בשווקים. החלטת הנגיד ירון להותיר את הריבית ברמה של 4.5% נובעת לא רק ממאפיינים מקומיים, אלא גם מהצורך להתמודד עם הסיכונים הגלובליים שמדיניות טראמפ יוצרת. בישראל, המשמעות של שמירה על ריבית גבוהה היא כפולה: מצד אחד, היא תורמת לבלימת אינפלציה מקומית שעלולה להיגרם מהתייקרות מוצרים מיובאים; מצד שני, היא יוצרת לחץ על שוק הנדל"ן והמשכנתאות, שכן עלויות האשראי נותרות גבוהות. יחד עם זאת, סביבת ריבית גבוהה תורמת גם ליציבות במחירי הנכסים ולמניעת התחממות יתר של שוק הדיור. הבנק המרכזי מבקש לאזן בין האתגרים החיצוניים לבין הצורך לשמור על שווקים פנימיים יציבים, תוך ניהול הדוק של סיכונים ובחינה שוטפת של התחזיות המאקרו-כלכליות".