תחזית לריבית בנק ישראל בטווח הארוך

אנו צופים שהריבית תרד לרמה של 3.0% עד סוף 2026, כתוצאה מהתמתנות נוספת באינפלציה – אך העיתוי וההיקף המדויק של צעדי ההקלה נותרו תלויים בהתפתחויות הגיאופוליטיות המתמשכות

 

 
נגיד בנק ישראל, פרופ` אמיר ירון, צילום: דוברות בנק ישראל; בניין בנק ישראל, צילום: עמי ארליךנגיד בנק ישראל, פרופ` אמיר ירון, צילום: דוברות בנק ישראל; בניין בנק ישראל, צילום: עמי ארליך
 

דויטשה בנק
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
09/04/2025

בנק ישראל ממשיך להמתין על רקע אי ודאות גוברת

כצפוי, בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ברמתה של 4.5% בהחלטתו באפריל.

זוהי הפעם העשירית, ברציפות, שבה הבנק שומר על הריבית. המתנה הזו משקפת חששות מתמשכים בנוגע ליציבות פיננסית ואינפלציה, למרות הירידה בביקושים המקומיים והעדכונים כלפי מטה בתחזיות הצמיחה.

בהתאם לתחזיות המקדימות שלנו, הבנק נוקט בגישה של המתנה וזהירות לנוכח אי הוודאות הגיאופוליטית, החששות המחודשים מהמצב הפוליטי הפנימי, והפרמיה הגבוהה יותר על סיכונים בשווקים הפיננסיים שנובעת מהתנאים האלה ומהירידות בשוקי המניות בארה"ב.

בהצהרת הוועדה המוניטרית, הבנק שמר על טון זהיר, וחזר על הצורך ביציבות בשווקים ובצמצום אי הוודאות. הוועדה הדגישה את העלייה הבולטת בפרמיית הסיכון בחודשים האחרונים ואת חשיבות המצב הגיאופוליטי כמכשול מרכזי להקלה במדיניות המוניטרית. למרות נתון האינפלציה הנמוך מהצפוי לחודש פברואר והעוגן החזק בציפיות האינפלציה, מקבלי ההחלטות רואים מספר סיכונים כלפי מעלה, כולל התפתחויות גיאופוליטיות והשפעתן על הפעילות הכלכלית, מגבלות היצע מתמשכות, הרעה בתנאי הסחר העולמיים, ותנודתיות בשער השקל. בעוד שההתפתחויות הפיסקליות אינן מוזכרות עוד כסיכון, ככל הנראה בעקבות אישור התקציב לשנת 2025, הן מוחלפות כעת על ידי ההכרזה של ארה"ב על הטלת מכסי ייבוא, שיגיעו ל-17% על ישראל אם לא יבוטלו.

תחזיות המאקרו של בנק ישראל

מחלקת המחקר של הבנק עדכנה כלפי מטה את תחזית הצמיחה לשנת 2025 ל-3.5% (לעומת 4.0% קודם לכן), תוך שמירה על תחזית האינפלציה לרבעון הרביעי של 2025 על 2.6%, ללא שינוי מהחלטת ינואר. המכסים צפויים לפגוע בביקוש הגלובלי לייצוא הישראלי, מה שיוביל לצמיחה מתחת לפוטנציאל. אף על פי שהייצוא של סחורות ישראליות לארה"ב יושפע באופן ניכר, גם רכיבי יצוא אחרים צפויים להיפגע מהשפעת המכסים על הסחר הגלובלי.

חלק מההשפעות השליליות צפויות להתאזן על ידי התאוששות הדרגתית בענף התיירות ועלייה בביקוש ליצוא ביטחוני. הבנק גם צופה שיפור במגזר הבנייה, עקב ירידה במחסור בכוח אדם וביקושים מוגברים לבנייה מחודשת באזורים שנפגעו מהמלחמה. עם זאת, הצריכה הפרטית צפויה להיפגע כתוצאה מהתאמות פיסקליות וירידה בעושר משקי הבית בעקבות הסלמת מלחמת הסחר.

במקביל, הבנק שמר על תחזית האינפלציה לשנת 2025 ללא שינוי, אך הפחית מעט את התחזית לשנת 2026 ל-2.2% (לעומת 2.3% קודם), מה שמשקף איזון בין אינפלציה נמוכה מהצפוי ברבעון הראשון וירידת מחירי האנרגיה, לבין פיחות בשער החליפין ועלייה באינפלציה בעולם.

עדכון תחזיות בדויטשה בנק

למרות שעדיין לא ברור האם המכסים שהטילה ארה"ב על ישראל יישארו בתוקף, מס של 17% צפוי להשפיע באופן משמעותי על תחזית הצמיחה של ישראל, שכן ארה"ב היא שותפת סחר מרכזית. בנוסף, חוסר הוודאות הגיאופוליטי המתמשך וההתמתנות בביקושים המקומיים צפויים להפעיל לחץ כלפי מטה על הדינמיקה הכלכלית. בהתאם לכך, עדכנו את תחזית הצמיחה שלנו לשנת 2025 כלפי מטה ל-3.6% (לעומת 4.4% קודם), מאחר שגם היצוא נטו וגם הביקוש המקומי צפויים לתרום פחות ממה שהערכנו תחילה. בדומה לכך, הורדנו את תחזית הצמיחה לשנת 2026 ל-4.2% (לעומת 4.7% קודם).

למרות שאנו מעריכים שהתפתחויות אחרונות עשויות לתמוך בהתמתנות האינפלציה בישראל – באמצעות ירידה במחירי האנרגיה והאטה נוספת בביקושים המקומיים בשל ירידה בעושר כתוצאה מקריסת שוק המניות – הפיחות האחרון בשקל צפוי להמשיך ולהפעיל לחץ כלפי מעלה על האינפלציה, במיוחד בטווח הקצר. לפיכך, בשקלול כולל, אנו שומרים על תחזית האינפלציה לסוף 2025 ברמה של 2.6%, נמוכה מהציפיות בשוק.

תחזית המדיניות המוניטרית

המסרים של בנק ישראל ממשיכים לשדר זהירות, בהתאם לציפיות שהצגנו מראש.

על רקע עליית אי הוודאות בעקבות חידוש הלחימה בעזה, הגברת חוסר הוודאות הפוליטית הפנימית והאפשרות למלחמת סחר בעקבות הודעת המכסים של ארה"ב – לבנק יש סיבות רבות לנקוט בקו זהיר. פרמיית הסיכון הגבוהה, כפי שבאה לידי ביטוי במסחר של CDS ל-5 שנים, ברמה של 112 נקודות בסיס ובפיחות של 6.6% בשער השקל מול הדולר, מאז אמצע פברואר (נכון ל-7 באפריל), מצדיקים את דחיית תחילת מחזור ההקלה. הנגיד פרופ' ירון אישר את הזהירות המוגברת וציין: "בנוסף למכסים, קיימת גם אי ודאות לגבי התפתחות המלחמה, ויש כעת יותר מדי אי ודאות בשביל להוריד ריבית".

אנו שומרים על תחזית אינפלציה מבנית חיובית

אנו שומרים על תחזית אינפלציה מבנית חיובית, בעיקר במחצית השנייה של 2025, עם צפי לאינפלציה בטווח היעד שתסתכם ב-2.6% בסוף השנה (ממוצע של 2.3% ברבעון הרביעי של 2025).

תחזית זו נתמכת בכמה גורמים: האטה בצריכה הפרטית ברבעון הראשון, הקלה הדרגתית במגבלות ההיצע, האטה בגידול השכר ומדיניות פיסקלית מצמצמת יותר, שמכבידה על ההכנסה הפנויה של משקי הבית.

עם זאת, ירידות השערים בשוקי המניות בארה"ב, חוסר הוודאות הפוליטי הפנימי המחודש – כולל חששות מהרפורמה המשפטית – והמשך הלחימה בעזה, שומרים על פרמיית סיכון גבוהה. הפיחות האחרון בשקל עלול להגביר את לחצי האינפלציה בטווח הקצר, אך ירידת מחירי האנרגיה והאטה אפשרית נוספת בביקושים המקומיים עשויים לקזז את הלחצים האלה.

בהתאם לעמדתו הזהירה של בנק ישראל, אנו צופים מחזור הקלה הדרגתי, עם שתי הפחתות ריבית של 25 נקודות בסיס בשנת 2025 (באוגוסט ובנובמבר), כך שהריבית בסוף השנה תעמוד על 4.0%. עם זאת, אי הוודאות הגלובלית – כולל סיכונים למלחמות סחר והשפעתן על צמיחה, אינפלציה והחלטות של בנקים מרכזיים – מעיבה על התחזית. הסיכונים נוטים לכיוון של מחזור הקלה איטי יותר ממה שאנו חוזים כיום, אם חוסר הוודאות הפנימי והחיצוני יוביל לתנודתיות נוספת בשווקים הפיננסיים, ובפרט בשקל.

בטווח הארוך, אנו צופים שהריבית תרד לרמה של 3.0% עד סוף 2026, כתוצאה מהתמתנות נוספת באינפלציה – אך העיתוי וההיקף המדויק של צעדי ההקלה נותרו תלויים בהתפתחויות הגיאופוליטיות המתמשכות.
 

x