מבט על הזהב שהיה ונשאר ה"כסף האמיתי" הריאלי לאורך הדורות

אחד מן הלהיטים הגדולים לאחרונה הוא השקעה במתכת הצהובה: הזהב. הרבה מאלו שעושים זאת מבינים מדוע הם מכניסים כסף טוב בחלק ההוא של שוק ההון הגלובלי. אבל, ישנה כמות לא קטנה של משקיעים-סוחרים שעושים זאת על בסיס מומנטום, ואופנה. לכן, הגיע הרגע להאיר קצת על הכוחות הפועלים בקומפלקס המתכות היקרות ובעיקר על הזהב. נתחיל בעיקר: הזהב היה, והינו, ה"כסף" האמיתי (Money) כאשר מגדירים את המושג כך שיכיל שתי פונקציות עיקריות: משהו שניתן לסחור בו על מנת לקבל מוצרים ושירותים, ושנית, משהו שישמור על ערך ההון של המחזיק בו. תמיד מביאים את דוגמת החליפה הטובה והמחויטת שעלתה 25 דולר בתחילת המאה הקודמת (שווי של כאונקיה אחת דאז) והיום חליפה מצוינת תהיה בהחלט שווה בין 2000-3000 דולר (סביב אונקיה).

בכל אופן, למרות שעוברות תקופות שבהן הזהב סטטי מאוד, הטווח הארוך מלמד אותנו שערכו עולה בצורה משמעותית ברמה ההיסטורית וממלא את תפקיד "השומר הריאלי" על ערך כספנו. למעשה, נהפוך את הטיעון ונאמר: הזהב אינו עושה דבר! מטבעות הפיאט (Fiat Money) הן אלו הנשחקות להן בצורה מהירה. האם העלייה האחרונה נובעת מצורך של עמידה מול שחיקה אינפלציונית כזו? לא ממש, וזו הנקודה החשובה לזכור כאשר באים לשוק הזה בימים אלו. כרגע הכוחות הפועלים על המתכת שונים לחלוטין, והם מגיעים משני כוונים: הבנקים המרכזיים של מדינות שונות, ומדיניות מכוונת של הממשל האמריקאי הנוכחי.

רכישות בנקים מרכזיים:

כבר כמה זמן שכמעט כל התוצרת מן הכרייה השוטפת הפנויה, אחרי השימוש התעשייתי במתכת, נקלטת על ידי הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם, כאשר הבנק האמריקאי הצטרף בצורה חריפה למגמה הזו מאז תחילת השנה. הצורך בבנייה (או בגידול משמעותי) של רזרבה בזהב עלתה מאוד ככל שעלתה חוסר הוודאות לגבי העתיד הכלכלי הגלובלי. יש להבין: כאשר "מכים" חזק ביסודות הגלובליזציה והסחר הבינלאומי (כמו שעושה הנשיא טראמפ), וכאשר נוצרות בריתות כמו ה-BRICS, המעוניינות להשתחרר חלקית לפחות מן העול הדולרי, הצורך באגירת זהב עולה פלאים. ומדוע הבנק המרכזי האמריקאי קונה? יש האומרים שהוא פשוט קונה חזרה את כל מה שהוא "השאיל" שוב ושוב ("Hypothecation") על מנת לחזור לרמת רזרבה אמיתית סבירה, מול המתחרים הגדולים בעולם (סין, רוסיה, הודו, אירופה, יפן). אגב, כאן נכנס כל הדיון המדהים סביב ספירת הזהב ב-Fort Knox. דבר שהיה "לא עולה על הדעת" בממשלים קודמים ושכרגע מציינים שיש סיכוי טוב שחסרים בו כ-400 טון זהב לעומת מה שרשמית אמור להיות שם.

מדיניות הממשל החדש:

מעבר לפעילות הבנקים המרכזיים שהזכרתי עכשיו, והמומנטום הטבעי בתנועת המחיר שנובע ממנה, ישנה גם מדיניות מכוונת של הממשל להחלשת הדולר. זו מיועדת לייצר לתעשייה שאמורה לגדול מחדש בארה"ב שווקים חדשים ותחרות קלה בתחום הייצוא. כמו כן, החלשת הדולר, והורדת הריבית (עדיין לא הושגה כי הפד ממאן בינתיים לשתף פעולה...), יגרמו לאפקט מדהים של הקטנת החוב הריאלי האמריקאי, שהגיע תחת ביידן לאזור ה-37 טריליון דולר (!!), כאשר המדינה תשלם יותר מטריליון דולר בתשלומי ריבית בשנה (!!). הרבה יותר מתקציב הביטחון, החינוך והבריאות יחד (!!) החלשת הדולר אומרת מיד עלית מחיר בנכסים הנקובים בו, וזה כולל בהחלט, ובראש וראשונה, את המתכות היקרות.

בנוסף לכל זה, עניין המכסים הכניס הרבה חוסר וודאות בשוקי ההון, וזה רק החריף את המגמה העולה בזהב. אז איפה אנו נמצאים כרגע? לצורך תשובה בהירה קצת יותר הנה גרף יומי של החוזה העתידי המתמשך של המתכת בארה"ב (נעשה על ידי TradingView):
 

מבט מהיר על הגרף מראה כמה הדברים התקדמו מאז תחילת השנה. גם אז הזהב סבב סביב 2800 דולר אבל, התנועה האחרונה הייתה באמת מדהימה בכוחה ועוצמתה בואכה 3500$. האם המחיר הגיע לסוג של שיא? יש הרבה שאומרים שעקב כל מה שכבר תיארתי לעיל, הזהב אמור להגיע לאזור ה-8000$ עד סיום כהונתו של טראמפ. אבל, האם הוא יגיע לשם בהמשך ישיר מכאן? כנראה שלא.

רמות קניות היתר בביקוש ובמומנטום (MACD), האופטימיות של המשקיעים המוסדיים, ובמיוחד היציבות שחוזרת לשוקי המניות והאג"ח, לפחות בזמן 90 ימי החסד בנושא המכסים, כל אלו מביאים למחשבה הגיונית שבטווח הקצר תהיה לפנינו תקופה של תיקון יורד. אם הזהב יחזור לקו המגמה הראשי הראשון, הוא אמור לחזור לאזור 3100$. אבל, נזכיר גם שהקו השני נמצא סביב 2800$. וגם סביר לחשוב שהגעה לאזורים האלו לא רק תמשוך עוד יותר את הקונים שיעמדו בצד בזמן התיקון, אלא חלק נכבד מאלו ש"פספסו" את המהלך העולה האחרון. למשל: הציבור הרחב שממש לא השתתף בעלייה הגדולה האחרונה. בכל מקרה, עלייה של כ-18% בחודש אחד (אפריל), בנכס כה רחב ונפוץ, הינה מסוכנת. ראוי בהחלט לתת את הדעת על כך לנסות לתזמן את הכניסה ל"כסף האמיתי" בצורה קצת יותר רציונאלית. יחד ננצח!

לידיעת הקוראים:

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.

במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27 (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected] בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאימייל [email protected]