פאינה קירשנבאום צילום -טוני רשף עבור פאנדר
עידו בראל
11/08/2011
ועדת הכספים אישרה היום ד', לקריאה שנייה ושלישית, הצעת חוק שנועדה להכפיף בעלי חברות פרטיות בשוק ההון לחוקים ולכללים החלים על הגופים המוסדיים ועל כלל החברות הציבוריות בשוק. הצעת החוק נועדה לשפר את מערך החובות של הממשל התאגידי החלים על מנהלי קרנות הנאמנות ועל חברות ניהול תיקים, אשר אינן חברות ציבוריות.
את החוק יזמו ח"כים אמנון כהן (ש"ס) ופאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו) ולאחר מכן, נוספו לה אלמנטים נוספים בנוגע לחברות הפרטיות בשוק ההון, ע"י הרשות לניירות ערך. ח"כ אמנון כהן, הסביר את מטרת החוק ואמר ש"בניגוד לחברות ציבוריות, לגביהן החוק קובע הסדרים מיוחדים וכללי ניהול ברורים, לגבי אלו הפרטיות אין כמעט פיקוח ובקרה והן אינן כפופות לכללי ממשל תאגידי". מכיוון שכך אמר, "בעלי החברות הפרטיות יכולים לעשות ככל העולה על רוחם בכספי הציבור, לחלק דיבידנדים נאים, משכורות שמנות לעצמם ולבכירים נוספים וזאת, ללא כל ביקורת או בקרה וללא עמידה בסטנדרטים הנהוגים בחברות ציבוריות".
כהן הוסיף ש"החברות הפרטיות מנהלות כספי ציבור בהיקפים שאינם נופלים מאלו שמנהלות החברות הציבוריות ולעיתים מדובר במיליארדי שקלים ומכאן שלא ניתן להקל ראש בעניינן". כהן הוסיף עוד, ש"עיקרי ההצעה, לחייב בקרה פנימית בלתי תלויה של בתי השקעות פרטיים, בבעלי המניות".
ח"כ פאינה קירשנבאום, המשמשת יו"ר ועדת משנה לביטוח בוועדת הכספים, הביעה במהלך הדיונים על הצעת החוק, כי היא "מוטרדת מחוסר הביטחון של כספי הציבור במנוהלים בשוק ההון, בין השאר בחברות הפרטיות". קירשנבאום קראה להגביר את הבקרה והפיקוח על פעולות החברות הפרטיות וכן להחיל עליהם את כל החובות והכללים החלים על אלו הציבוריות.
בראיון בלעדי ל-FUNDER אמרה חברת הכנסת קירשנבאום כי "כפי שאנחנו רואים ארה"ב עדין לא פתרה את הבעיות שלה, ואם ארה"ב נכנסת למערבולת של חדלות פירעון, והם גוררים את אירופה שבקושי שורדת זה קטסטרופה"
בהתייחסות לחסכון הפנסיוני של הציבור הוסיפה חברת הכנסת קירשנבאום ואמרה כי היא דואגת שכן "כשציבור כל-כך רחב יכול לאבד את הפנסיה שלו, זה דבר שמדאיג אותי מאוד. הפנסיה של הציבור מושקעת לפי מסלול כללי.
מי שחושב שיצאנו מהמשבר הכלכלי של 2008, טעות בידיו. אנחנו עדין בשולי המשבר הזה, ונמצאים בנקודת שבר שבה יכולים או להיגרר פנימה או לצאת ממנו החוצה. הדברים תלויים בכוחות שלשוק הישראלי אין השפעה עליהם. אני חוששת כי אם יהיה שינוי כלשהו שם, שיגרור אותנו פנימה לתוך המשבר הכלכלי, הדבר הראשון להיפגע יהיה דווקא החיסכון הפנסיוני, כלומר מי שנמצא בגיל מתקדם ושאין לו זמן לתקן ירידה בחסכון, הוא בבעיה".
לטענת חברת הכנסת, היעדר החסכון לטווחי ביניים פוגע ביכולת של הבנקים לנהל סיכונים בטווחים אלו, לדבריה, למרות ש"פעילות הנגיד מבורכת ומסייעת ליציבות. גם בבנקים היום אין חסכון לטווח ביניים, כי אין שום הטבות לטווחים אלו. למה לי לעשות תוכנית חסכון ל-15 שנה אם אין לי שום הטבות לתקופה הזו. אני אעשה תוכנית חסכון לטווח זמן קצרים יותר. אז איך הבנקים יכולים להעמיד משכנתאות ל-20-25 שנה כשהביטחונות הם קצרי טווח. הרי הבנקים נותנים מעמידים הלוואות באמצעות הכסף שהם מגייסים מהציבור בפיקדונות קצרי הטווח.
כלומר הבנקים מתנהלים מפיקדונות קצרי טווח והלוואות ארוכות טווח. אי ההתאמה הזו מקשה על הבנק להיות יותר גמיש בהלוואות שלו, לכן הוא צריך להקשיח את התנאים כי אין לו בטחונות. אם היינו מפקידים כסף ל-15 שנה בתנאים מסויימים, הבנק יכול היה לדעת באיזה תנאים הוא יכול להלוות את הכסף הזה.
אם הציבור יקבל תמריץ להפקיד לתקופה זו, וגם יתומרץ על הפקדה הונית, כלומר ככל שנמשוך את ההפקדה בזמן מאוחר יותר התשואה תהיה גבוהה יותר, והמיסוי יהיה נמוך יותר זה ידרבן אותנו להשקיע לתקופות ארוכות יותר".
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
