קטאר מעניקה לטראמפ מטוס "זהב" מתנה וצרפת נתנה את "פסל החירות" - מה ההבדל ?

הביקור שערך נשיא ארה"ב בשבוע שעבר במזרח התיכון עורר הרבה עניין בעיתונות העולמית והישראלית. בישראל התעניינו במיוחד בשאלת הנורמליזציה עם סעודיה (שלא תקרה בשלב זה) והסיכוי לעסקת חטופים שאולי תצליח גם לסיים את המלחמה (שגם היא לא קורית בשלב זה). 

בארה"ב לעומת זאת עסקה העיתונות בהרחבה דווקא בשאלה פעוטה יחסית: המתנה של אמיר קטאר לנשיא דונלד טראמפ: מטוס מנהלים מפואר שיחליף את איירפורס 1 הישן. מתנה שערכה מוערך בכ-400 מיליון דולר.

השאלות סביב המטוס החדש הן רבות. העיקרית שבהן נוגעת לקלישאה הישנה לפיה אין ארוחות חינם. אם קטאר נותנת לנשיא מתנה – מה היא מצפה לקבל בתמורה? בחוגים הפוליטיים בארה"ב, כולל במפלגה הרפובליקנית, חשים שלא בנוח עם מתנה כה יקרה. הם סבורים שמדובר בשוחד פוליטי, לא מתוחכם במיוחד.

כאשר טראמפ נשאל על כך על ידי עיתונאים הוא התרברב בפניהם שזו עסקה טובה לארה"ב. "מציעים לנו במתנה משהו שעולה 400 מיליון דולר, למה שלא נקבל אותה?", ענה. הוא התעלם לגמרי מהסוגיות האתיות והערכיות שמגיעות עם סוג כזה של מתנות. 

העיתון ניו יורק טיימס פרסם השבוע תחקיר בעניין המטוס המפואר, "הארמון המעופף", כפי שהוא מכונה בתקשורת. על התחקיר חתומים העיתונאים  אריק ליפטון, מגי הברמן, אדם רגסון ואריק שמיט. 

על פי התחקיר, המטוס שעליו מדובר הועמד על ידי קטאר למכירה כבר לפני כ-5 שנים, אך לא הצליח להימכר. ארה"ב התעניינה ברכישה שלו אבל רק לקראת הביקור הנוכחי הפכה ה"רכישה" ל"מתנה". 

על פי התחקיר, ב-2018 ממשלת ארה"ב חתמה על הסכם עם חברת בואינג בשווי של כ-4 מיליארד דולר לרכישת שני מטוסי סילון שישמשו כאייר פורס 1. ואולם בשל סדרה של עיכובים נדחה מועד המסירה שלהם. נשיאי ארה"ב טסים כיום בעולם במטוסים ישנים שדורשים תחזוקה יקרה ותיקונים תכופים. לטראמפ אצה הדרך. "אנחנו ארצות הברית של אמריקה", הוא אמר החודש. "אני מאמין שצריך שיהיה לנו את המטוס המרשים ביותר".

על הפרק עמדו שמונה מטוסים בעולם שהתאימו לדרישות. אחד מהם היה מטוס עם שתי קומות שקטאר ניסתה למכור שנים ללא הצלחה. אמיר קטאר כבר תרם מטוס דומה לטורקיה ב-2018 כמחווה של תמיכה בנשיא רג'פ טייפ ארדואן. המטוס שהוצע לטראמפ נמסר ב-2012 על ידי בואינג, ועומד למכירה מאז 2020. שוויו במצבו הנוכחי נע בין 150 ל-180 מיליון דולר. 

באמצע פברואר הסכימה קטאר לשלוח את המטוס לפלורידה בזמן שטראמפ שהה שם באחוזתו, מאר א-לאגו. טראמפ יצא לשדה התעופה בלימוזינה שלו כדי לשזוף את עיניו במטוס המפנק.

לפי כותבי התחקיר, בשלב הזה קטאר עדיין התכוונה למכור את המטוס. ואולם לאחר שטראמפ ביקר במטוס בפלורידה החלו עוזריו לדבר על "תרומה". עורכי דין של הממשל חשבו שזה יהיה פשוט ומהיר יותר ממכירה.

טראמפ סבור כנראה שהמטוס הזה "מגיע" לארה"ב לאור הסיוע הבטחוני השוטף שהיא מספקת לאמירות הקטנה בעלת 300 אלף האזרחים. חלק מהסיוע ניתן דרך בסיס חיל האוויר האמריקאי שנמצא בקטאר שהוא מהגדולים במזרח התיכון. המימון עבורו מגיע כמובן מקטאר עצמה.

המטוס החדש – אם אכן יימסר במתנה – יהיה אחת המתנות הגדולות ביותר שממשלת ארה"ב אי פעם קיבלה מממשלה זרה. הוא מעורר אי נוחות במערכת הפוליטית בארה"ב בשל הסוגיות האתיות שכרוכות במתנה שכזו.

העלות של הסבת המטוס לשימוש נשיאותי מורכבת ואינה זולה כלל. השדרוגים כוללים יכולות תקשורת, מערכות הגנה מטילים ומגילוי על ידי מערכות נ"מ. יהיה צורך לסלק ממנו התקני האזנה ולהוסיף ציוד תקשורת מתקדם. לפי נציגי הפנטגון סך עלות השידרוג תהיה עצומה – לפחות מיליארד דולר. הזמן שיידרש להכנת המטוס הוא בין 3 ל-4 שנים. ייתכן שטראמפ בכלל לא יזכה לטוס בו כנשיא, אבל הוא כבר רמז שירצה להשתמש בו לאחר תום כהונתו.

בעקבות התחקיר של 'ניו יורק טיימס' ערכתי גם אני "תחקיר" קצר בעזרת הידיד הדיגיטלי החדש שלי – "צטגפט". שאלתי אותו שתי שאלות.

שאלה ראשונה: מה היה שווי המתנות (שמפניה, סיגרים, תכשיטים) בתיק 1000 שבו מואשם ראש הממשלה נתניהו במרמה והפרת אמונים?

שאלה שניה: מה השווי של המתנה הגדולה הקודמת שקיבלה ארה"ב מממשלה זרה – פסל החירות?

הנה התשובות של צטגפט (אחרי עריכה הכרחית): 

תשובה ראשונה: 

על פי כתב האישום בתיק 1000, משפחת נתניהו קיבלה טובות הנאה מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר בשווי כולל של כ-707,000 שקל.  ההטבות כללו סיגרים, שמפניות, תכשיטים, בגדי יוקרה, שימוש בווילות ובסוויטות, וארוחות שף. נתניהו טוען כי המתנות ניתנו כחלק ממערכת יחסים חברית, וכי פעל לפי עצת עורכי דינו.

תשובה שניה: 

קשה למדוד את השווי של פסל החירות במונחים כספיים מסחריים מאחר והוא נכס לאומי, היסטורי וסמלי של ארצות הברית. עם זאת, ניתן להעריך את הערך שלו ממספר זוויות:

1. עלות הבנייה המקורית:

הפסל נבנה בצרפת והוענק לארה"ב ב-1886. עלות הבנייה בצרפת הוערכה בכ-2.5 מיליון פרנק צרפתי דאז (כ-250,000 דולר בזמנו). בסיס הפסל שנבנה בארה"ב עלה כ-270,000 דולר (גם כן בשווי של המאה ה-19).

2. שווי נומינלי לפי חומרי הבניה:

הפסל עשוי בעיקר מנחושת (כ-31 טון) ופלדה. השווי של המתכות עצמן (נחושת, ברזל וכו') לפי מחירי שוק נוכחיים יכול להסתכם בכמה מאות אלפי דולרים — סכום זניח יחסית לסמליותו.

3. שווי תרבותי ותיירותי:

פסל החירות מושך מיליוני תיירים בשנה. הוא מייצר הכנסות ממכירת כרטיסים, תיירות ומזכרות שנאמדות בעשרות מיליוני דולרים בשנה. לכן, הערך הכלכלי-תרבותי שלו הוא עצום. כנראה במיליארדים לאורך זמן.

4. שווי סמליות והיסטוריה: מדובר במתנה סמלית מהעם הצרפתי לעם האמריקאי שמסמלת את ערכי החירות והדמוקרטיה – השווי אינסופי ולא ניתן להערכה כספית מדויקת. אם בכל זאת נדרשת הערכה תיאורטית: 1 עד 2 מיליארד דולר ואולי יותר, בהתחשב במעמדו הסמלי, הפופולריות שלו והחשיבות ההיסטורית.

והנה שני הסנט שלי על כל העניין: 

1. שווי המתנות שקיבל נתניהו בתיק 1000 שווה בערך לעלות הריפוד של 10 מושבים בארמון הקאטרי המעופף. 

2. כמו פסל החירות, קיים סיכוי שגם המטוס הקטארי יהפוך בעתיד לסמל אמריקאי. סמל של סיאוב שלטוני עמוק. אני מתקשה לראות סיטואציה שבה מיליוני תיירים ישלמו כרטיס כדי לחזות בפלא הזה מקרוב, אבל אי אפשר להוציא זאת מכלל אפשרות. אחרי הכל אנשים מבקרים גם במרתפי העינויים של

האינקוויזיציה בתור אטרקציה תיירותית. אז למה שלא יבקרו במטוס מפואר עם ברזים מזהב?