מדד הצמיחה של בנק מזרחי טפחות, המתפרסם זוהי השנה השנייה, פותח ע"י כלכלני הבנק ושם דגש על תרומתו הקריטית של המגזר העסקי הפרטי לצמיחה וליציבות המשק. המדד מבוסס על נתונים כלכליים רחבי היקף, לרבות פעילות אשראי, תשלומים, צריכה, תעסוקה ופדיון עסקי. המדד נועד לשקף את מצבם של העסקים הפרטיים במשק, ולזהות מגמות בהתפתחות הכלכלה בישראל.
העסקים הפרטיים מהווים 99.5% מהעסקים בישראל, והם עמוד התווך של הכלכלה הישראלית – עם תרומה של 55% לתוצר העסקי ותעסוקה לכ-61% מהעובדים במשק. מדובר במגזר הניצב בחזית הכלכלה הישראלית, הפועל בעקביות גם בתנאי שגרה וגם בעתות משבר. הנתונים שמציג מדד הצמיחה מלמדים, כי בעלי העסקים יודעים להסתגל למציאות משתנה, להתמודד עם אתגרים יוצאי דופן כמו גיוסי מילואים נרחבים, מחסור בעובדים והאטה בצריכה, ועדיין לשמור על יציבות ואף להתרחב.
ההתאוששות שנרשמה במהלך 2024 ובתחילת 2025 נשענת בין היתר על שיפור בביקושים המקומיים, חזרת מפונים, כניסה מואצת של עובדים זרים לענפים שסבלו מהיעדר ידיים עובדות כמו הבנייה והחקלאות, ומנגנוני תמיכה ממשלתיים ובנקאיים שסייעו לעסקים לצלוח את התקופה. מגזר זה ממשיך להוכיח את חוסנו ויכולתו להיות מנוע צמיחה מרכזי למשק – גם בזמן מלחמה.
לפי נתוני המדד לרבעון הראשון של 2025, נרשם שיפור נוסף במדד הצמיחה, אשר טיפס ל-6.5 (בסולם של 1 עד 10), לעומת 6.4 ברבעון האחרון של 2024 ורק 2.7 ברבעון האחרון של 2023 - שיא תקופת המשבר. גם כאשר נלקחים בחשבון אתגרים מורכבים דוגמת גיוסי מילואים נרחבים, מחסור בכוח אדם, האטה בענפי תעשייה מסוימים וריבית גבוהה של 4.5%, המשק מצליח להתרומם בהדרגה ולחזור לפעילות.
בנוסף, בוצע מחקר בקרב מדגם מייצג של 500 עסקים פרטיים ברחבי הארץ, בעלי מחזור שנתי של לפחות 5 מיליון ש"ח ותעסוקה של שישה עובדים ומעלה. הסקר בוצע בחודשים מרץ–אפריל 2025, בשיתוף מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה, ובחן עמדות של מנהלים בכירים בעסקים אלו.
על פי ממצאי הסקר, רוב העסקים מביעים אופטימיות כלפי מצבו של העסק שלהם, למרות המחסור בכוח אדם, העלייה ביוקר המחיה, והמלחמה המתמשכת. הם צופים גידול בהיקף המכירות, שיפור במחזור העסקי ואף משוכנעים, כי מצבם הפיננסי ישתפר במהלך השנה הקרובה. מנגד, התמונה הכללית של הכלכלה הישראלית פחות חיובית: מרבית בעלי העסקים צופים הרעה כלכלית מסוימת במצב המשק. הגורם המרכזי שנתפס כמעכב צמיחה הוא המלחמה המתמשכת, אך דווקא במציאות המורכבת הזו מזהים בעלי העסקים את יתרונם היחסי שבא לידי ביטוי בהתאמה מהירה, יצירתיות, גמישות תפעולית ואמונה בצדקת פועלם.
ממצאים עיקריים מתוך מדד הצמיחה:
התאוששות עקבית במדד הצמיחה: מהתחתית של 2.7 ברבעון האחרון של 2023, דרך 5.5 בסיכום שנת 2024 ועד 6.5 ברבעון הראשון של 2025.
חזרה לפעילות עסקית: הפגיעה בפעילות הכלכלית עדיין מורגשת – רמת התוצר העסקי נמוכה ב-1.3% לעומת ערב המלחמה, אך הצריכה הפרטית כבר עלתה ב-2.9%.
השוואה לתקופת הקורונה: צמיחת התוצר העסקי ב-2024 עמדה על 0.7% - נמוכה, אך טובה משמעותית מההתכווצות של 2.6% שנרשמה בשנת הקורונה 2020.
עלייה באשראי לעסקים: התאוששות מתמשכת באשראי לעסקים קטנים ובינוניים, עם גידול בולט במגזר הבינוני, על רקע התרחבות השקעות ופעילות.
שוק העבודה מתהדק: שיעור האבטלה ירד לרמה היסטורית של 3.6%, ולצדו עלייה בשכר במגזר העסקי- עלייה מצטברת של 6% מאז תחילת המלחמה.
תרומת הממשלה והבנקים: סיוע ממשלתי בצורת מענקים והעברות, לצד הטבות אשראי מהבנקים, שמרו על רמות חוב נמוכות בקרב עסקים קטנים.
ממצאים עיקריים מתוך מחקר בעלי העסקים:
העלאות מחירים: תגובת שרשרת ליוקר המחיה ולעליית חומרי הגלם
ממצאי המחקר מעלים, כי 50% מהעסקים בישראל העלו את מחירי המוצרים או השירותים שהם מציעים במהלך השנה האחרונה. בין השאר זה מוסבר, בעליית יוקר המחיה ובהתייקרות חומרי הגלם.
האתגר המרכזי: מחסור בכוח אדם
67% מהעסקים דיווחו, כי עובדים בעסק גויסו לשירות מילואים מאז תחילת הלחימה, וכמחציתם מעידים כי הדבר פגע באופן ישיר בתפקוד השוטף של העסק. מנגנוני ההתמודדות כוללים בעיקר חלוקת משימות בין העובדים שנותרו, ולעיתים גם צמצום זמני בהיקף הפעילות. גיוס עובדים חדשים נתפס על-ידי מרבית המשיבים כקושי המשמעותי ביותר כיום בניהול העסק. לצד זאת וייתכן שבשל כך, 55% מהעסקים שקלו או כבר נקטו בצעדי התייעלות, וישנה עלייה ניכרת בפנייה לייעוץ פיננסי מקצועי (38% השנה לעומת 27% בלבד בשנה שעברה).
פסימיות כלפי המשק, אופטימיות זהירה כלפי העסק הפרטי
רוב בעלי העסקים צופים, כי מצבה הכלכלי של ישראל צפוי להחמיר בשנה הקרובה, בשל התמשכות המלחמה. עם זאת, בכל הקשור למצבו של העסק הפרטי, עולה תמונה שונה: בעלי עסקים רבים מאמינים, כי מצבם הפיננסי ישתפר, צופים גידול במחזור המכירות ואף מגלים אופטימיות ביחס ליכולת ההסתגלות וההמשכיות של העסק שלהם. החוסן הזה מוסבר בעיקר על ידי גמישות ניהולית, התאמה מהירה לשינויים, יצירתיות ואמונה בצוות העובדים.
דיגיטציה ו-AI: מימוש פוטנציאל חלקי
63% מהעסקים פועלים בזירה הדיגיטלית, לרוב באמצעות אתר אינטרנט ולעיתים גם באמצעות ערוצים נוספים, כגון רשתות חברתיות ופלטפורמות מסחר. ממצא זה מעיד על מגמה ברורה של דיגיטציה, גם בקרב עסקים פרטיים. כשליש מהעסקים עושים כיום שימוש בטכנולוגיות של בינה מלאכותית (AI) ועסקים אלה נוטים יותר להשקיע תקציבים בשיווק, ככל הנראה בזכות חיסכון שנוצר במשאבים תפעוליים. עם זאת, רוב העסקים אינם מעריכים כי הטכנולוגיה הזו תאיים על תפקידי עובדים. פער זה עשוי להעיד על חוסר היכרות עם היכולות שמביא עמו השינוי הדיגיטלי, ובפרט בקרב עסקים בפריפריה. מעניין לציין, כי עסקים עושים שימוש בטכנולוגיות AI על מנת להגדיל את תקציבי השיווק והפרסום שלהם, ייתכן שבזכות התייעלות פנימית ושחרור משאבים.
פעילות בינלאומית עם מגבלות
63% מהעסקים מקיימים קשרים עסקיים עם גופים בחו"ל. מרביתם מציינים קשיים בניהול קשרים בינלאומיים, בעיקר בשל אתגרים תדמיתיים בעקבות המלחמה וחשש מחרמות. יחד עם זאת, הם מעריכים, כי היקף הפעילות הבינלאומית השנה לא צפוי להצטמצם ואף עשוי לגדול.