דרך נוספת להשקיע בכלכלה הישראלית

מהפכת ההשקעות הפאסיביות מייתרת את הצורך לבחור מניות אחת-אחת או לנסות "לנצח את השוק" - אפשר פשוט לקנות מדד.

אבל רגע לפני שבוחרים מדד להשקעה - כדאי לעצור ולשאול: ממה המדד מורכב?

לא כל מדד מייצג את מה שנדמה לכם שהוא מייצג.

הרעיון של השקעה במדדים נשען על תפיסה פשוטה: רוצים להיחשף לשוק מסוים? תשקיעו במדד שמייצג אותו.

אבל מהו אותו "שוק"? איזה מדד מייצג "את הכלכלה האמריקאית", "סין" או "את כלכלת ישראל"? האם מדובר ברישום המניה בורסה מסוימת? של המשרדים של החברה? אולי התייחסות הפעילות העסקית?

ניקח לדוגמה את המדד האמריקאי הפופולרי ביותר - S&P 500. הוא כולל את 500 החברות הגדולות שהתאגדו בארצות הברית ונסחרות בבורסות המקומיות. המדד נחשב לסמן מובהק של הכלכלה האמריקאית.

לעומתו, Nasdaq 100 – מדד טכנולוגיה מרכזי – בוחר את החברות שבו לפי מקום המסחר (בבורסת נאסד״ק), ללא קשר למדינה בה הוקמה החברה, או מיקוד הפעילות שלה. התוצאה: אתם יכולים למצוא במדד חברות כמו ASML (הולנד), AstraZeneca (בריטניה), MercadoLibre (דרום אמריקה) וגם (בעבר) את Wix וצ׳ק פוינט הישראליות.

השאלה המתבקשת: האם השקעה בנאסד״ק היא חשיפה לכלכלה האמריקאית למרות שכל המניות במדד נסחרות בארה״ב בבורסת נאסד״ק? ברור שלא.

ומה קורה כשמדובר במדדים ישראליים?

גם בשוק המקומי, משקיעים רבים בוחרים במדדים מוכרים - כמו מדד ת"א 35, ת"א 125 או מדדים סקטוריאליים - מתוך הנחה שהם משקפים את "הכלכלה הישראלית".

אבל בדומה לדוגמה האמריקאית, גם כאן ההנחה הזו ראויה לבחינה מחודשת.

רוב מדדי שווי השוק המסורתיים בישראל כוללים את החברות הגדולות ביותר, שנסחרות בבורסה המקומית. אולם העובדה שחברה נסחרת בבורסה, היא לא בהכרח מעידה שהחברה מושפעת מהכלכלה הישראלית, או שעיקר הפעילות וההכנסות של החברה מגיעות מישראל.

טבע, נובה, נייס, טאואר, אורמת - כולן חברות שהוקמו בישראל, פעילות בישראל, נסחרות בישראל - אבל כמעט כל ההכנסות שלהן מגיעות מהעולם. למה זה חשוב? כי אם המשקיעים מחפשים להשקיע בחברות שיושפעו משינוי חיובי בכלכלה הישראלית, הם צפויים להתאכזב. 

אז איך יודעים באמת למה נחשפים?

השאלה הקריטית עבור כל משקיע היא: האם המדד שבחרתי באמת נותן לי חשיפה למה שאני רוצה?

אם אתם רוצים גם פיזור גלובלי - אולי זה בסדר לכלול חברות עם פעילות בינלאומית ענפה.

אבל אם אתם רוצים להשקיע בצמיחה של הכלכלה המקומית, בעסקים שמושפעים בעיקר מתמורות בכלכלה הישראלית, הסכמי שלום, התחזקות השקל, שיפור תשתיות ועוד - צריך לחפש מדד שמודד את זה באמת.

גישה אחרת למדדים: מהות פעילות החברה במקום מיקום המסחר של המניה.

לשם כך פותח מדד חדש בשם: "אינדקס כלכלת ישראל 125". הרעיון מאחורי המדד פשוט - אבל חדשני:

במקום לשאול איפה החברה נסחרת או היכן היא רשומה, שואלים איפה החברה באמת עושה את הכסף שלה.

המדד כולל את 125 החברות הציבוריות הגדולות שעיקר הכנסותיהן מקורן בישראל. כלומר, רק חברות שנושמות את הכלכלה המקומית, ושההצלחה העסקית שלהן תלויה בצמיחה במשק הישראלי – ולא בנסיבות גלובליות.

התוצאה: חברות כמו טבע, נובה, נייס, טאואר, כי"ל ואורמת – אינן כלולות. הן אולי ישראליות ב-DNA, אבל עיקר פעילותן אינו מקומי.

במקומן, המדד כולל חברות מובהקות הקשורות בכלכלה המקומית:

בנקים, חברות ביטוח, קמעונאות, אנרגיה, תשתיות, נדל"ן, תקשורת ושירותים ציבוריים.

למה זה חשוב?

כי לעיתים קרובות אנחנו שופטים מדדים לפי תשואות עבר, שם המדד או מוניטין - אבל לא שואלים את עצמנו את השאלה הבסיסית ביותר:

מה באמת עומד מאחורי המדד?

האם זה מדד שמייצג את הכלכלה המקומית, או רק את הבורסה המקומית?

האם הוא כולל את החברות שפועלות עסקית כאן - או את אלו שבעיקר תלויות בשינויים ורגולציה בשווקים אחרים?

האם החשיפה מתאימה למטרות שלכם כמשקיעים – או סתם כוחו של הרגל?

המלחמה עם איראן בחודש יוני האחרון, הדגישה עד כמה חשוב להבין את מהות המדדים השונים. מדדים שמתבססים על ״מניות הכלכלה הישראלית״ המושפעות מהשינוי הצפוי בכלכלה המקומית כדוגמת מניות הבנקים, ביטוח, נדל״ן מקומי ועוד, נהנו מהעליות החדות ואילו מדדים בעלי משקל גבוה ל״מניות חוץ״, נהנו פחות מהעליות המשמעותיות, כפי שניתן לראות בטבלה. 

לסיכום:

העולם של המדדים עשוי להיות מתוחכם יותר ממה שנדמה במבט ראשון.

מאחורי כל מדד עומדת פילוסופיית השקעה, שיטת סינון, ואג'נדה כלכלית.

ולכן - אם אתם משקיעים במדדים, כדאי לא רק לשאול מה היה הביצוע בעבר, אלא גם מה העיקרון שמנחה את בחירת החברות שבו, ואיזו כלכלה הוא באמת מייצג.

*אין לראות באמור המלצה או ייעוץ המתחשב בנתונים האישיים של כל משקיע. לפני כל השקעה חשוב להתייעץ עם גורם מוסמך, לבחון את רמת הסיכון וההתאמה האישית.

כך השוק הגיב למלחמה עם איראן: פערי התגובה בין חברות מקומיות (עיקר הכנסות בישראל) לגלובליות (נסחרות בישראל אך עיקר ההכנסות מחוץ לישראל)