"בנק ישראל לא מתרגש ממדדים בודדים"

הדברים שאמר אתמול נגיד בנק ישראל בוועידת ישראל לנדל"ן הדהדו, למעשה, את המסרים שיוצאים מבנק ישראל בתקופה האחרונה. הם לא חדשים, אך חשיבותם בעצם אמירתם בתקופה זו, כשהלך הרוח בשוק הינו כי הורדת הריבית הראשונה מאז ה-1/1/24 מתקרבת.

העיסוק בנושא מלווה את כל אחד ממדדי המחירים לצרכן האחרונים ומשום שהללו נטו להיות תנודתיים מאוד ולהפתיע כמעט מדי חודש ולכל כיוון, השוק הגיב להם די חזק, בהתאם להשפעה שלהם על הסיכוי שהריבית תרד. מכל מקום, בנק ישראל עושה סדר ומדגיש את הנקודה החשובה ביותר: המדיניות הייתה ותמשיך להיות תלוית נתונים.  

בנק ישראל לא מתרגש ממדדים בודדים וממתין לראות רצף של מדדים שישכנע אותו כי האינפלציה ראשית, נבלמת, ושנית, מתכנסת לאזור יעד ראשון של 2.5 עד 3 אחוזים. כרגע – האינפלציה לא שם והנגיד מסב את תשומת הלב להבחנה החשובה בעיניו בין החלקים ה"דביקים" של האינפלציה (שעלו כ-4% בשנה האחרונה) לבין החלקים הסחירים, שעלו פחות מ-2%. הריבית הגבוהה מכוונת להשפיע על הרכיב ה"דביק" של המדד וכל עוד רכיב זה לא מתמתן, יקשה עליה לרדת. זו, אגב, תופעה מוכרת בעולם, כאשר גם בארה"ב רכיבים דביקים כגון שירותי דיור, או שירותים אחרים למעט שירותי אנרגיה, עדיין עולים בקצבים של קרוב ל-4 אחוזים.

מה שבנק ישראל עושה בעצם הוא נקיטה של שקיפות ועיגון הציפיות של שוקי ההון והמט"ח. עליו להציג את התמונה הכלכלית לאשורה – כפי שהיא כיום וכפי שמסתמנת, לשיטתו, על מנת שציפיות הציבור אודות מדיניות הריבית שלו תהיינה רציונאליות. זו מטרה חשובה במיוחד, כשרמת אי הוודאות הכוללת גבוהה כל כך, לצורך הכלה של אופטימיות השוק הנוכחית ומניעה של תנודתיות יתר בהמשך. צריך לזכור שבנק ישראל פועל לשמור על היציבות הפיננסית של המשק, לא רק יציבות המחירים, וכמו כן הוא היועץ הכלכלי של הממשלה. את דברי הנגיד והמסרים בכלל יש לשמוע בהקשר רחב זה.

יש דמיון רב בין הזהירות שנוקט בנק ישראל לבין הזהירות שנוקט הבנק הפדראלי של ארה"ב. שניהם נוקטים מדיניות תלוית נתונים ואין להם "אג'נדה" של הורדות ריבית, בניגוד למצב שהיה בשנים 2022 ו-2023, כשסדר היום שלהם כלל בבירור העלאות ריבית. זו הבחנה חשובה, שכן יש בנקים מרכזיים חשובים אחרים, כגון אלו של גוש האירו ושווייץ, שבירור מורידים ריבית מתוך אג'נדה (הריבית בשווייץ אף חזרה לרמה של 0 אחוזים). יש גם בנקים מרכזיים בעולם עם אג'נדה של העלאות ריבית, כגון ביפן. גם בהקשר הזה, צריך להאזין היטב לדברי הנגיד.

כל זה לא אומר בהכרח שהריבית לא תרד בקרוב. הנגיד מבקש לשדר לשוק מה הוא רוצה לראות לפני שזה יקרה. בדבריו ומסריו החשובים הוא גם יוצר סוג של סדרי עדיפויות והבחנות. הוא רוצה לראות ירידה עקבית של האינפלציה, יחד עם פעולות של הממשלה, לה הוא יועץ, להכלת והורדת יחסי החוב והגירעון לתוצר, לפני שהריבית תרד.

ולגבי התחזית שלו שהריבית תרד ב-3/4 במהלך השנה הקרובה? גם כאן אומר בנק ישראל, ולא בפעם הראשונה, שזו "רק תחזית" ולא בהכרח התוצאות שתהיינה בדיעבד. זו תחזית מותנית ואם התנאים לא יתקיימו, הריבית לא תרד.