האם אנו בפתחו של הנס הישראלי?

המשק הישראלי עומד כיום בפני נקודה ארכימדית קריטית, האם פניו לצמיחה ואפילו שגשוג, זאת לאחר המלחמה הממושכת ביותר שאותה ידענו, או שמא אנו צפויים לשקוע, חלילה, בתוך מיתון עמוק.

הבשורה הטובה, לטעמי, הינה שהכדור מצוי בידי מקבלי ההחלטות בממשלה, ובכלל. במידה ובמהלך השנה הקרובה יתקבלו החלטות כלכליות ראויות שיאפשרו מנועי צמיחה, אנחנו בהחלט צפויים לעלות על דרך המלך.

אפתח בקשיים:

עוד בטרם אירועי ה-7 באוקטובר נקלע המשק הישראלי לקשיים ניכרים. מגפת הקורונה ומלחמת רוסיה אוקראינה שקדמו לאירועים אלה, השפיעו קשות על כל ענפים המשק ובמיוחד ענף ההייטק שהיה עד 2022 הקטר המוביל וב-2023 נכנס למיתון קשה, זאת כולל קיצוצים ואף פיטורים המוניים.

בד בבד לאותן בעיות אקסוגניות, שנבעו בעיקרן מקשיים כלכליים גלובליים, ירדו במהלך השנתיים האחרונות של מלחמה מתמשכת, השקעות תושבי חוץ בישראל, זאת כולל ירידה תלולה בהשקעות של גורמים מוסדיים.

בל נשכח גם כי מעבר להשפעת המלחמה על מעמדה הכלכלי הבינלאומי של ישראל, זאת כולל הורדת דירוג האשראי, סבל המשק הישראלי על כל ענפיו קשות כתוצאה משרות המילואים הממושך של מאות אלפי ישראלים שנמנו על כוח העבודה היצרני ובכל הענפים, החל מהייטק, דרך המזון וכלה בנדל"ן.

לכך נוספה, שלא בטובתה, מדיניות הריבית השנויה במחלוקת של בנק ישראל. אמנם בראשיתה היה בסיס סביר לחשש של הנגיד שמא תהיה כאן התפרצות אינפלציה, אולם בסופו של דבר הריבית הגבוהה יותר משהועילה גרמה לנזק כבד ביותר, תרמה לייקור המוצרים והשירותים, לא בלמה את התייקרות  מחירי הדירות והפכה לחרב פיפיות הן על אלפי קבלנים ויזמים שנטלו מימון והן על מאות אלפי נוטלי משכנתאות.

הריבית הגבוהה, כמו כן, לא רק שלא תרמה להרגעת בעיית הבעיות, יוקר המחיה, דומה שהיא אף תדלקה אותה עוד יותר. מעבר להתייקרות המזון והמשכנתאות, נוספה במהלך החודשים האחרונים בעיית התייקרות מחירי השכירות, ובמיוחד לאחר שאלפי בתי אב נאלצו להתפנות מבתיהם בעקבות מתקפת הטילים האיראנית.

אולם, וזה אולם גדול, הסיום האפשרי הקרוב של המלחמה, מעניק לנו אפשרות ריאלית למנועי צמיחה שלא רק יעלו את המשק שלנו על דרך המלך, אלא גם, כאמור, יאפשרו פריחה ושגשוג.

אתחיל מכך שהבשורה הטובה, אפילו טובה מאוד, הינה שלמרות כל הקשיים, הבורסה שלנו ושוק ההון מצויים בפריחה חסרת תקדים ונתונים טובים יותר מכל בורסה אחרת בעולם.

כמו כן גם השקל שלנו שומר לא רק על יציבות מפתיעה, הוא אף התחזק מול כל המטבעות האחרים בעולם, כולל הדולר והאירו.

גם ענפים שונים, דוגמת תעשיית הנשק, מצויים בשגשוג חסר תקדים ובד בבד גם הייטק מגלה ניצנים ברורים של התאוששות לאחר כשלוש שנות שפל.

האבטלה, רכיב חשוב ביותר ביציבות כלכלית, נותרה נמוכה ואין ספק שלאחר סיום המלחמה המצב ישתפר עוד יותר.

דווקא הפגיעות שספגנו במהלך המלחמה, מהוות הזדמנות פז להתנעת מנועי צמיחה דוגמת התחזקות ענפי הנדל"ן והתשתיות והגדלת התעסוקה.

כמו כן שומה על מקבלי ההחלטות לא לנטוש את המשקיעים שמעבר לים שמבינים כי כעת היא שעת כושר אידיאלית להשקיע במדינה שיוצאת ממלחמה ממושכת. שומה לפניות אליהם, לצ'פר אותם ולהפוך את השוק שלנו לבר תחרות עם שווקים אחרים שמעבר לים.

אין לי צל של ספק שבפעולות מדודות ונכונות שייצרו מנופי צמיחה אפקטיביים למשק הישראלי אנו עשויים לזכור את שנת 2026 שכבר מגיחה ומתקרבת אלינו, כשמה בה החל "הנס הישראלי"!

*כותב המאמר ניר בבג'ני הוא יועץ מומחה בנדל"ן למוסדיים ובעלי Nadlanir investments