הורדות ריבית של ממש? בשווקים יצטרכו עוד להמתין תקופה לא קצרה

ביום ה' הודיע הבנק המרכזי של בריטניה על הורדת הריבית ב-1/4 אחוז ל-4 אחוזים.

באופן נדיר, היה צורך בשני סבבי הצבעות. החלטה להוריד את הריבית ולא להותירה על כנה התקבלה ברוב דחוק של חמישה בעד וארבעה נגד.

בשבוע שעבר הודיע הבנק הפדראלי של ארצות הברית על הותרת הריבית ללא שינוי על רמה של 4.25 עד 4.50 אחוזים; גם במקרה זה לא התקבלה ההחלטה פה אחד, אלא ברוב של תשעה לעומת שניים. אמנם, הכרעה ברורה יותר, אך בכל זאת לא רגיל לראות שני מתנגדים בפורום המצביע.

עוד קודם לכן הודיע גם הבנק המרכזי של אירופה על הפוגה של הורדות הריבית הרצופות מרמה של 4.5% לרמה של 2.15%.

כל שלושת הגופים – הפד, הבנק המרכזי של אירופה ובנק אוף אינגלנד, הודיעו כי ינקטו מדיניות תלוית נתונים והערכות להמשך; כולם גם הדגישו את רמת אי הוודאות הגבוהה סביב השיקולים שאמורים להנחות אותם.

לכל שלושת הגופים תכלית משותפת אחת – שהאינפלציה תתכנס הדרגתית לעבר רמת יעד של 2 אחוזים. אלא ששלושתם ניצבים מול נסיבות שונות: בארה"ב, עומדת האינפלציה כיום על 2.7% (בחישוב ל-12 החודשים האחרונים), בגוש האירו רמתה 2% ולמעשה אם תימשך יוכלו קברניטיו להכריז על השגת היעד, ומנגד בבריטניה עומדת האינפלציה על 3.6%, רחוק מאוד מרמת היעד וללא סימני התכנסות לעברה.

אגב, בניכוי סעיפי המזון והאנרגיה – שיכולת ההשפעה של מדיניות הריבית עליהם מוגבלת –האינפלציה בשלושת המקומות גבוהה יותר ועומדת על 2.9%, 2.3% ו-3.7%, בהתאמה, מה שמצביע על עוד צורך של מדיניות מרסנת (בדרגות שונות) בכל אזור.

וכאשר בוחנים את התייקרות סעיפי השירותים, הקצבים הללו עולים ל-3.8%, 3.1% ו-4.7%, מה שמסבך עוד יותר את המשימה של הבנקים המרכזיים. האינפלציה – עדיין "דביקה".

הסוגיה שהבנקים המרכזיים מתחבטים בה היא: מחד, בהשוואה לרמות הגבוהות של האינפלציה שבאו לאחר תקופת הקורונה, אמנם נרשמה ירידה של ממש; מנגד, לא ניתן להכריז על הגעה, או התכנסות, לרמות היעד והזיכרון של ההתפרצות הקודמת טרי מדי ומצריך מבחינתם זהירות יתר.

זאת, כשסוגיית המכסים שהטילה ארצות הברית על ארצות הסחר – גם אם עבור מספר לא קטן מהן בהסכמה – על רמות המחירים של מוצרים ושירותים שונים עדיין לא ברורה – בפרט במבט לחודשים הבאים.

לכן, התחבטויות פומביות, הצבעות צמודות וחוסר בהירות של שוקי ההון לקראת כל הודעת ריבית (לאו דווקא לגבי ההחלטה עצמה, אלא לגבי דברי ההסבר והתחזיות שמצורפות לה) אינן תופעה זמנית וכך גם הסיכוי שהן תגרומנה מתיחות יתר בין הממשלות של המדינות לבין הבנקים המרכזיים שלהם.

בגוש האירו טרם חשנו בכך שכן הריבית באזור ירדה בכל זאת בעקביות במרוצת השנה, אך אם ההפוגה האחרונה תימשך, הדבר עלול להוליך למתיחות גם שם.

כי זאת יש לזכור:  בארה"ב גדל התוצר המקומי הגולמי 2% ברבע השני של השנה לעומת הרבע המקביל של 2024; בגוש האירו ובבריטניה עמדו הנתונים על 1.4% ו-1.3%, בהתאמה. בכל המקרים, מדובר בקצבים נמוכים, יחסית. הממשלות, משקי הבית והחברות זקוקים להורדות ריבית על מנת לשפר את יכולת וזמינות ההון שלהן ולעודד את הפעילות המשקית, אך הבנקים המרכזיים לא בטוחים אם הקצבים הללו נמוכים מספיק כדי להתניע את הורדות הריבית כבר היום, עוד לפני שהשתכנעו שהאינפלציה אכן נמוכה, מעוגנת וערוכה מספיק להתמודד עם מבחנים קרובים, כמו במקרה של סוגיית המכסים.

במבט קדימה, קשה לי לראות כעת מהלכים קרובים של הורדות ריבית משמעותיות. מחירי המזון והאנרגיה תנודתיים ותלויים במידה רבה בגורמים מדיניים וביטחוניים (כגון המשך המלחמה בין רוסיה לאוקראינה) ובשינויי מזג האוויר, מחירי המוצרים המפוקחים עולים שכן הממשלות מתמודדות עם הוצאות גבוהות ונאלצות להגדיל את הכנסותיהן, והשכר לשעת עבודה עולה, במקרים רבים, מהר יותר מעליית האינפלציה, מה שמגדיל את יכולת הקנייה של משקי הבית ומנוגד לתכלית העיקרית של העלאות הריבית עד כה – שחיקתה.

כתוצאה, בנק אוף אינגלנד, לדוגמא, צופה שהקצב השנתי של עליית מדד המחירים לצרכן יטפס ל-4.0% עד ספטמבר (פי 2 מרמת היעד) ורק אחר כך ירד שוב, כשבדרך עוד ייתכנו עליות נוספות ועיכובי ירידות. הבנק המרכזי של אירופה מציין כי אי הוודאות סביב הסביבה הכלכלית עדיין גבוהה וחריגה, בפרט בשל מחלוקות הסחר. הסיכונים סביב האינפלציה עדיין גבוהים, לדבריו, ולכן לא יוכל לנקוט סדר יום של הקלות מוניטאריות בתקופה הקרובה.

ולגבי הפד, כמעט מיותר להזכיר כי המדיניות שהוא נוקט הינה הזהירה והקשוחה ביותר מבין עמיתיו – הגם שהרשות הפיסקאלית בהנהגת הנשיא טראמפ נוקטת כלפיו את המדיניות הלעומתית ביותר - וכל עוד הקו שמנהיג הנגיד פאוול יימשך, לא נראה  כי המצב ישתנה.