5 השלבים של בועה פיננסית – כך תוכלו לזהותם

בשבועות האחרונים הולך וגובר הוויכוח אם קיימת בועה פיננסית סביב טכנולוגיית הבינה המלאכותית, ובעיקר סביב מניות הטכנולוגיה שנהנות ממנה. תרמו לכך מספר פרסומים מהעת האחרונה. הראשון הוא מחקר של המכון הטכנולוגי MIT  במסצ'וסטס אשר הראה כי 95% מהארגונים שמשקיעים ב-AI טרם ראו החזר כלשהו מההשקעה הזו. 

בפרסום אחר צוטט סם אלטמן, המנכ"ל של חברת אופן AI (המפתחת של צ'ט GPT), כשאמר: "האם אנחנו נמצאים בפאזה שבה המשקיעים כקבוצה מגלים התרגשות יתר בקשר לבינה מלאכותית? לדעתי כן. האם בינה מלאכותית היא הדבר הכי חשוב שהתפתח מזה זמן רב?  גם כאן - לדעתי כן". 

הפרסומים הללו גרמו ליומיים של עצבנות בשוק האמריקאי. בימים ד' וה' נפלה מנייתה של יצרנית השבבים  אנבידיה בכ-5%. מניית פלנטיר, אחת הכוכבות הגדולות של 2025 שמתמחה בכריית מידע עבור לקוחות בטחוניים, רשמה צלילה של כ-16% מאז השיא שלה ב-12 באוגוסט. גם כך המניה שלה עדיין גבוהה ב-110% מכפי שהיתה בתחילת 2025. בין הימים ג' ו-ה' איבד מדד נאסד"ק 2.5% מערכו. אבל ביום שישי, לאור האיתותים על הפחתת ריבית קרובה בארה"ב, שינה מדד הטכנולוגיה את כיוונו והחזיר את רוב הנפילה. 

לדברים שנאמרו ופורסמו בשבוע שעבר אפשר להוסיף אמירה ששיגר במארס השנה, ג'ו צ'אי, סגן יו"ר ענקית הטכנולוגיה הסינית עליבאבא. "ההקמה המואצת של מרכזי נתונים עבור בינה מלאכותית (AI) עלולה להפוך לבועה כלכלית", אמר צ'אי. הוא הוסיף שהקצב שבו חברות טכנולוגיה גדולות, קרנות השקעה וגופים נוספים מקימים שרתים ברחבי העולם נראה חסר שליטה. חלק גדול מהפרויקטים הללו נבנים בלי שיש להם לקוחות ברורים שישתמשו בהם. "אני מתחיל לראות את תחילתה של בועה. אני לא מצליח להבין את הסכומים שזורקים באוויר, במיוחד בארה"ב", סיכם.

אז האם יש בועה במניות הקשורות ל-AI או אין? התשובה על כך מורכבת. לי נראה שאלטמן וצ'אי פגעו בכיוון הנכון. ייתכן שבינה מלאכותית ונגזרותיה יהפכו בעתיד למשהו שכולנו משתמשים ונעזרים בו. 

כבר היום אני מוצא את עצמי נעזר לא פעם בבוט החביב 'צטגפט' כדי לקבל תשובות לשאלות שונות שעולות אצלי במהלך היום. במקרה שלי אלו בעיקר פרטי טריוויה ספורטיביים. כמו למשל: כמה תארי גראנד סלאם יש לביורן בורג על חימר? או: מיהם שחקני החיזוק החדשים של הפועל תל אביב? או: מהו השיא העולמי לנשים בהטלת כידון? 

לא פעם ולא פעמיים גיליתי שהבוט הפופולארי משדר לי עובדות שאינן קרובות כל כך למציאות. (מודי בר און ז"ל היה אוהד של הפועל תל אביב? נו באמת! תתאפס על עצמך! הרי כל העולם ואשתו יודע שהוא אהד את הפועל חיפה!)

כך או כך, אני נשאר עם אלטמן וצ'אי. אני כמעט בטוח שמדובר בבועה פיננסית כלשהי. יש כאן יותר מדי סממנים שמצביעים על כך. 

חשוב לדעת: בועה פיננסית איננה דבר נדיר בשוקי ההון. בימי חיי הקצרים זכיתי כבר לחוות, לראות ולסקר לא מעט בועות כאלו. לכולן יש מאפיינים שחוזרים על עצמם. 

הנה רשימה חלקית של הבועות הזכורות לי רק ב-45 השנים האחרונות (אני בטוח שיש עוד): 

1. בועת מניות הבנקים בישראל (83').

2. בועת הנדל"ן והמניות של יפן (1989).

3. בועת הכר"מ והשלום בתל אביב (93'-94').

4. בועת הדוט.קום (96-2000).

5. בועת השווקים המתעוררים + נדל"ן + בועת הסאבפריים + בועת הפיננסים (2003-2008).

6. בועת מניות האנרגיה הירוקה (2005 – 2006).

7. בועת מניות הביומד בתל אביב (2010 – 2011).

8. בועת המדפסות התלת מימדיות (2015).

9. בועת הרכב האוטונומי (2021).

לאלו הייתי מוסיף בזהירות עוד שתי בועות שכנראה מתקיימות היום: בועת מניות ה-AI ובועת הקריפטו. הזהירות נובעת מכך שהן עדיין לא התפוצצו. בועות מוכרזות רשמית כבועות רק לאחר שהן מתפוצצות. 

הכלכלן האמריקאי היימן מינסקי ניסה בעבר לנסח את השלבים בהתפתחותה של בועה פיננסית. עבודותיו לא זכו להכרה מרובה עד שהגיע המשבר הפיננסי הגדול של 2008. המשבר הפיננסי אילץ משקיעים ומקבלי החלטות להתייחס ביתר רצינות וזהירות לסימנים המקדימים של בועה. 

אבל כפי שהראיתי קודם לכן – לא מעט בועות נוצרו גם לאחר המשבר של 2008. אלו היו בועות ענפיות או גיאוגרפיות שלא בהכרח השפיעו על השוק הרחב. אבל המקרה של בועת ה-AI אחר. זו בועה שמרימה כיום את כל מניות הטכנולוגיה הגדולות, ובעיקר את "7 המופלאות". אם זו אכן בועה (שגם תסתיים כפי שבועות מסתיימות) – כל שוק המניות העולמי יושפע מכך. 

ושוב – חייבים לסייג: זו עדיין בועה על תנאי. אולי הפעם זה אחרת (שזה עוד משפט שמאפיין הרבה בועות מהעבר...).

אז מה אומרים השלבים של מינסקי? 

שלב 1: Displacement (תזוזה, שינוי בהקצאת הנכסים)

זה השלב שבו משקיעים מבחינים בשינוי פרדיגמה. זו יכולה להיות טכנולוגיה חדשה או מוצר חדש. לפעמים זו פשוט הריבית שיורדת נמוך מדי. בכל מקרה, מדובר בשינוי כלשהו שלוכד את תשומת הלב של המשקיעים וגורם להפ להפנות כספים לכיוון מובחן כלשהו.

שלב 2: בום (Boom)

מחירי הנכסים (כמו בתים או מניות) מתחילים לעלות. העליות לוכדות את תשומת הלב של משקיעים חדשים שנכנסים פנימה. המחירים ממשיכים לעלות והמומנטום מתגבר. משקיעים שנמצאים בחוץ חשים תחושת החמצה (FOMO). בכל פעם שמתהווה תיקון מחירים בשוק משקיעים חדשים נכנסים פנימה. 

שלב 3: אופוריה (Euphoria)

העליות המתמשכות מייצרות אווירת אופוריה. מחירי הנכסים ממשיכים להאמיר. גרף המחיר מדמה תנועה מעריכית – זינוק חד תוך זמן קצר. משקיעים נוטשים את תחושות החרדה והזהירות הטבעיות. תאוות הבצע משתלטת עליהם.

שלב 4: מימוש רווחים (Profit-Taking)

המשקיעים מתחילים למכור נכסים ולממש רווחים. קשה מאוד לדעת מתי בועה מסתיימת או עומדת להסתיים. כאשר היא מתפוצצת באמת היא לא תתנפח שוב מחדש. אבל לפעמים בתוך תהליך הפיצוץ קיימת תופעה של "הדהוד-בועה" (Echo Bubble), שמוגדרת כעלייה זמנית של המחירים. זו תופעה שמכונה לעיתים "מלכודת פרים". נלכדים בה בעיקר משקיעים שלא הבינו עדיין שמדובר בבועה וסבורים שגל הירידות מהווה הזדמנות כניסה מחדש. 

שלב 5: פאניקה (Panic)

מחירי הנכסים שזינקו מתחילים לצלול במהירות. לא פעם זה קורה באותה מהירות שבה הם עלו (או מהר יותר). משקיעים ממהרים למכור את הנכסים לפני שמחירם ייפול עוד יותר. הבהלה אל דלת היציאה גורמת להתרסקות מחירים.    

לסיום אפנה את תשומת הלב לגרפים של שתי מניות מתחום ההדפסה התלת מימדית – סטראטסיס ו-3D Systems. שתיהן מדגימות בדיוק – אבל בדיוק – כיצד נראית בועה בתחום טכנולוגי חדש ש"זה עתה התגלה" על ידי המשקיעים. בטור הבא אנתח מעט את ההבדלים בין הבועות הפיננסיות השונות ואת משמעותם עבור המשקיעים.