גבר - נכנסת לחובות? אישתך עלולה להתגרש ממך!

תוצאות מפתיעות לסקר שבדק את תופעת הגירושין בשל חובות. שוני חריף התגלה בדעות הנשאלים, שוני אשר חוצה את אזורי הארץ, את מוצא הנשאלים, את גילם, הכנסתם ואת השתייכותם המינית-מגדרית.

בסקר שנערך בקרב 500 ישראלים נשאלו: האם תיפרדו מבן או בת זוג אם ייוודע לכם כי הם הכניסו אתכם לחובות?

התוצאות המפתיעות הראו שנשים, עולים חדשים, בעלי הכנסה מתחת לממוצע, בני 34-54, ומשפחות מהדרום - מאד לא יאהבו את הבשורה על חובות שנוצרו בעקבות פעולתו של בן או בת הזוג, ורבים מהם יראו בכך סיבה מספקת לגירושין.

"הסקר מסביר מה גורם למשפחות שונות לפרק את החבילה, ואילו תרחישים עשויים להתקבל דווקא בהבנה ובסליחה" אומר עו"ד מיקי שיפמן, העוסק רבות בסכסוכי גירושין.
השאלה נשאלה במסגרת סקר מקיף שנערך לאחרונה בסוגיה: מה הן הסיבות המשמעותיות ביותר לגירושין בישראל.

הנשים – פחות סובלניות לחובות

בשאלה שבדקה את התגובה להסתבכות כלכלית שהאשם בה הוא בן או בת הזוג, התגלו הבדלים משמעותיים בין עמדות גברים לנשים:

בעוד שהגברים התגלו כסלחניים יותר כלפי תרחיש שכזה, ורק 16.5% ראו בו כעילה המצדיקה גירושין, קרוב לרבע מהנשים (22.3%) ראו בכניסה לחובות בשל פעולות בן זוגן - עילה מוצדקת לפרידה ולגירושין.

הסקר מאשש מחקרים בינלאומיים רבים שהצביעו על כך שרוב הנשים בוחרות בני זוג המצטיירים בעיניהן כמפרנסים, בעוד שגברים מחפשים מאפיינים שונים לגמרי. מחקרים אחרים מצביעים על ריבוי מוחלט בנישואין של גברים ממעמד כלכלי גבוה, לאישה ממעמד כלכלי נמוך, מאשר להיפך.

לדברי עו"ד מיקי שיפמן, העוסק רבות בדיני משפחה וגירושין, רגישותן של נשים להכנסת המשפחה ולעתידה הכלכלי, בולטת מאד במאבקי גירושין בישראל, ומהווה פעמים רבות את הטריגר, או הסיבה המוצהרת לגירושין עצמם.

לדברי עו"ד שיפמן, נשים ישראליות מודאגות על פי רוב הרבה יותר מעתיד הילדים, מאשר מעתידן המקצועי, הן מקדישות שעות ארוכות לבית, ומזניחות פעמים רבות את הקריירה שלהן, ועל כן חשות פעמים רבות הרבה פחות עצמאיות כלכלית מאשר גברים.

על כן, תרחיש של כניסה לחובות בשל פעולותיו של בן הזוג עשויה להפוך עבור רבות מהן למשמעותית ביותר, ושקולה לעיתים לבגידה.

לדברי עו"ד שיפמן, גברים ישראליים רבים בהם פגש במסגרת עבודתו, מתייחסים לחובות כצרה שיש דרכים להתמודד איתה. רבים מהם רואים את עצמם, חרף הקידמה של העשורים האחרונים, עדיין כמפרנסים העיקריים של התא המשפחתי, וכאחראים לחילוץ הספינה הכלכלית השוקעת של המשפחה מהבוץ.

צעירים וקשישים סלחניים לחובות

רק 13% מהצעירים (18-34) יראו בכניסה לחובות בשל פעולת בן או בת הזוג סיבה מספקת לפרידה או לגירושין. זהו נתון נמוך מאד, שניתן להסבירו מכמה סיבות:

רבים מהצעירים הללו כלל לא נשואים, ונסמכים בכלכלתם רבות על שולחן הוריהם.
כמו כן זוגות צעירים, גם אם הביאו לעולם ילד אחד או שניים, נמצאים עדיין בשלבים הראשונים של הקמת המשפחה, ועדיין לא חוו תקופות ממושכות של מצור כלכלי.

תוצאות הסקר יכולות להיות מוסברות גם ביחסם הקליל יחסית של צעירים לכסף, ולתחושה שהחיים עדיין לפניהם, ושניתן לעשות רבות לשיפור המצב.

בניגוד לצעירים, גילאי 35-54, שהם על פי רוב בעלי משפחות והורים לילדים קטינים, מצטיירים כסלחניים הרבה פחות כלפי חובות שנגרמו בשל פעולות בני הזוג.
יותר מרבע מהם (26.3%) יראו בכניסה לחובות סיבה מספקת לגירושין.

לדברי עו"ד מיקי שיפמן, רוב הגירושין מתרחשים בדיוק בקבוצת גיל זו, כאשר סיפורים של בגידה כלכלית, ובגידה רומנטית מתערבבות פעמים רבות אלה באלה.

לדבריו, הסקר חושף אמת ידועה של רגישות רבה יותר בקרב בני הגילאים הללו להיווצרות חובות. מדובר בגברים ונשים בגילאי העבודה, אשר רובם עדיין לא הגיעו למנוחה ולנחלה, וחשים על בשרם את המאבק הכלכלי ההישרדותי, שעל רקעו רבים מהם יצאו לרחובות בחודשים האחרונים.
היות והרגישות לקשיים כלכליים רבה יותר בקרב בני 34 ומעלה, המסקנה המתבקשת, לדברי עו"ד שיפמן, צריכה להיות הרחבת האחריות הזוגית לכלכלת הבית, וזאת על ידי שיתוף בני הזוג בכל סוגיה כלכלית העומדת על הפרק.

לדברי עו"ד שיפמן, הפיכת הפרטנר לשותף מלא בהכרעות הכלכליות, והגברת השקיפות הכלכלית בין בני הזוג, מורידה באופן משמעותי מתיחויות וסכסוכים, ומונעת את פירוק החבילה כשהזמנים הופכים לקשים יותר.

מתוצאות הסקר עולה עוד, כי בני 55 ומעלה סלחניים קצת יותר מגילאי הביניים, אך סלחניים פחות מצעירים, לחובות.
רק 20% מבני ה-55 ומעלה רואים בהיקלעות לחובות בשל בן הזוג סיבה מספקת לגירושין.

ככל שההכנסה נמוכה – כך החובות הופכים משמעותיים יותר

מסתבר שרמת ההכנסה של הנשאלים משפיעה מאד על עמדתם בכל הנוגע לכניסה לחובות בעקבות פעולותיו של בן או בת הזוג.

כרבע מהמשתכרים עד השכר הממוצע במשק (8,000 ₪ לחודש), רואים בכניסה לחובות בשל פעולות בן או בת הזוג – עילה מספקת לגירושין.

מדובר למעשה ברוב המוחלט של הישראלים, המשתייכים ל-7 העשירונים התחתונים (1-7).

לדברי עו"ד שיפמן, הסקר לא הראה חלוקה יותר מפורטת של רמות הכנסה, אך ככלל, ככל שההכנסה נמוכה יותר, כך הופכים חובות ללוחצים וחונקים יותר.

לדבריו, טיבם של חובות להתנפח ולעבור מזירה לזירה, כך שחוב בגזרה אחת עלול להוליד במשך הזמן חובות ועיקולים בשאר הגזרות, עד לשיתוק כולל של התא המשפחתי.

על כן תפקודה של משפחה בעלת הכנסה נמוכה ייפגע הרבה יותר מהיווצרותו של חוב, אפילו קטן.

לדברי עו"ד מיקי שיפמן, הטרגדיה הנוצרת מהתהוות חובות בקרב בעלי הכנסות נמוכות היא כפולה: מצד אחד החובות פוגעים בהתנהלות היומיומית בצורה קשה ביותר, ויוצרים מתיחות חריפה הרבה יותר בין בני הזוג, אך מצד שני, פירוק המשפחה לשני בתים גורר את שני הצדדים להוצאות גבוהות יותר ולחובות גדלים והולכים, מפני שכל דבר יש לחלק עתה בשניים: שני בתים, שני מקררים, שני כלי רכב ועוד.

לכן, לדברי עו"ד שיפמן, ניתן לראות פעמים רבות שדווקא רמת הכנסה נמוכה כופה על בני הזוג להישאר נשואים זה לזו, ולחיות במציאות טעונה ולחוצה בהרבה, בהשוואה לבעלי הכנסה גבוהה יותר.

לדבריו, מתחים שכאלה, אותם חווים זוגות בעלי הכנסה ממוצעת ומטה, אילו היו נוצרים בקרב משפחות בעלות הכנסה גבוהה יותר, היו גוררות כבר מזמן לפיצוץ ולגירושין.

רק כעשירית מהעשירים יפרדו בשל חובות

לעומת בעלי ההכנסה הממוצעת ומטה, פחות מחמישית מהמשתכרים 8,000 – 12,000 ₪ (עשירונים 8-9) כ-18.2% ליתר דיוק, רואים בכניסה לחובות סיבה מספקת לגירושין. לעומתם, רק 11.6% מבני שני העשירונים העליונים המשתכרים 12,000 ₪ ומעלה רואים בכניסה לחובות סיבה מספקת לגירושין.

החרדים סלחניים הרבה יותר לחובות

הסקר מעלה עמדות מעניינות גם כשבודקים את מגזר הנשאלים.
כך, בתרחיש של כניסה לחובות בשל פעולת בני הזוג, חולקים המסורתיים והחילונים את אותה העמדה בדיוק: 20% מהחילונים והמסורתיים רואים בכך סיבה מספקת לגירושין, בעוד שכ-70% מהם לא רואים בכך עילה לגירושין (כ-10% לא ידעו לענות).

לעומת זאת, דתיים-חרדיים סלחניים יותר כלפי היווצרות חובות, ופחות מ-15% מהם רואים בכניסה לחובות עילה מספקת לגירושין.

הנתון הזה יכול להיות מוסבר הן מגישת הציבור הדתי לעילות ראויות ולא ראויות לגירושין.
לדברי עו"ד שיפמן, בדין העברי, עוני איננו מהווה עילה לגירושין, וגם לא כניסה לחובות..
לדברי עו"ד מיקי שיפמן, המציאות הישראלית משתנה אט אט, כאשר יותר ויותר נשים חרדיות הופכות למפרנסות העיקריות. לדבריו, ניתן להתחיל לראות לכך סימנים גם בחברה החרדית הסגורה, בה מתרחשים יותר ויותר מקרי גירושין.

מעבר לכך, ניתן להסביר את הנתון הנמוך של חרדים הרואים בכניסה לחובות סיבה המצדיקה גירושין, כנובע מחוסר החשיבות אותו דתיים בכלל, וחרדים בפרט מייחסים לחומרנות ולכסף, לעומת אוכלוסיות אחרות.

העולים החדשים – הכי פחות סובלניים כלפי חובות

על פי תוצאות הסקר, עולים חדשים הם הסובלניים הכי פחות כלפי חובות שנוצרו עקב פעולות של בן או בת הזוג. כ-37% מהם יראו בכך פעולה המצדיקה גירושין (נתון בולט, וכנראה הבולט ביותר מכל קבוצות האוכלוסייה השונות שנבדקו).

לעומתם, ילידי הארץ הם הסלחניים ביותר כלפי פעולה שכזו, ורק 11.6% מהם יראו בכניסה לחובות בשל פעולות בני זוגם  - סיבה מספקת לגירושין.

ההבדלים הללו יכולים להיות מוסברים בראש ובראשונה במעמד הסוציו-אקונומי השונה של הקבוצות הללו, כאשר את העשירונים התחתונים בישראל עדיין מאכלסים יותר עולים חדשים מילידי הארץ, ולהיפך.
כמו כן, השוני בעמדות בין עולים לבין ילידי הארץ, יכול לנבוע גם בשל הבדלים תרבותיים מנטאליים, הגורמים לחלק מהקבוצות באוכלוסיה להיות הרבה פחות סובלניות כלפי פעולות עצמאיות  הנושאות בחובן מחיר כלכלי כבד.

הפלת על המשפחה חוב? אם אתה בדרום אתה בצרות...

בדרום הארץ הכי פחות מומלץ להכניס את המשפחה לצרה כלכלית – כך לפחות עולה מהתשובות לסקר: כמעט 30% מתושבי הדרום יראו בכך פעולה המצדיקה גירושין, לעומת נתון הנמוך במחצית באזור השרון והצפון (16%).

בירושלים ובסביבתה יהיו הסובלניים עוד יותר כלפי צרות כלכליות, ורק 13% מהנשאלים באזור ירושלים טוענים שצרה כלכלית בגלל בן או בת הזוג תצדיק בעיניהם גירושין.
ניתן להסביר את הנתון הזה בריבוי הדתיים והחרדים בקרב הנשאלים באזור ירושלים, וכן במעמד הסוציו-אקונומי הנמוך יחסית של תושבי הדרום לעומת תושבי המרכז.

נכתב ע''י רן שריר