המשק האמריקאי מוסיף 22 א' משרות בלבד באוגוסט – נמוך משמעותית מהקונצנזוס
בהתאם למגמת ירידת התשואות של הימים האחרונים, ה-BLS הסתפקה בדיווח על תוספת של 22 א' משרות בלבד, במהלך אוגוסט. במידה מסויימת, הנתון הנוכחי נובע מחולשה בסקטור הציבורי. אבל גם תוספת של 38 א' משרות בלבד בסקטור הפרטי היא נמוכה. כנ"ל, באופן בולט, זה נמול משמעותית מהנתון לפי ה-ADP (54 א'). שלא לדבר על הצמיחה הטבעית בכלכלה האמריקאית שזקוקה לבדה לתוספת של כ-150 א' משרות בחודש כדי להישאר מאוזנת. ועל זה אפשר להוסיף את הצמצום בכמות העובדים הבלתי מתועדים במדינה, שהייתה אמורה להביא לתגובה חיובית בסטטיסטיקה הרשמית. איך שלא מסתכלים על זה, הנתון הנוכחי הוא 'קר'.
עוד בנתונים היום, העלייה בשיעור ההשתתפות בשוק התעסוקה לרמת 62.3% היא מרעננת לכשעצמה. ועדיין, עמדנו על סביבת 62.5% עד לסוף השנה שעברה, ורמות של מעל ל-63.0%, לפני הקורונה. וביחס לזה, האזרח האמריקאי עדיין, אפשר להגיד, נמנע מכניסה מחודשת לשוק התעסוקה. כנ"ל, העלייה בשיעור האבטלה ל-4.3% מעידה שהגידול בהיצע העבודה קיים, עם ההשלכות המוניטריות שמגיעות עם זה.
באופן דומה, קצב העלייה השנתי של השכר השעתי הממוצע נשחק גם הוא, הפעם באופן חד, ל-3.7%. להערכתנו, קצב עליית השכר הזה עדיין צפוי לייצר לחצים אינפלציוניים. אבל עם הירידה האחרונה ביחס המשרות הפנויות למובטלים, המבט קדימה הוא לסיטואציה שהמחסור בעובדים כבר איננו, או לפחות אינו אינפלציוני.
לאחר פרסום נתוני ה-ADP, אתמול, ציפיות השוק להורדת ריבית בעוד פחות משבועיים התכנסו אל קרוב מאוד להורדת ריבית אחת. אפשר לקרוא לזה הורדה אחת בוודאות. אבל בהינתן שהרבה מהכותרות בתקשורת תהו לגבי האפשרות שהנתון היום יבשר הורדת ריבית של 0.5%, נעריך שהייתה פה למעשה התפלגות הסתברות "דו דבשתית." הנתון של היום כמובן תומך לכאורה קצת באפשרות שאכן נראה הורדה אגרסיבית יותר. אבל מצד שני, זה ידרוש נתון דפלציוני משהו במדד המחירים של אוגוסט, שיפורסם בשבוע הבא. ועם המשך התגלגלות המכסים לתוך המחירים עצמם, נסמן את זה עדיין בתור התרחיש הפחות סביר. מצד שני, בראייה מקומית, אם קצת רגיעה בטחונית, התחזקות של השקל והתמתנות של האינפלציה, עקום התשואות הגבוה המקומי יתקשה להצדיק את התימחורים הנוכחיים.




