מדדים למתקדמים: בחינה מחודשת של מדדי מניות ישראל לקראת "היום שאחרי המלחמה"

אילו חברות ומדדים ייהנו מסיום המתיחות (ואילו לא יושפעו)?

תקופת מלחמה מכניסה לשוק ההון רמה גבוהה של אי-ודאות, הפוגעת בעיקר בסקטורים המקומיים ובראשם הנדל"ן, הצריכה המקומית והשירותים. ככל שהמצב הביטחוני משתפר ולאור והסכם הפסקת האש שנחתם, אנחנו מתקרבים "ליום שאחרי". כעת עולה מרכזית - אילו חברות ציבוריות ואילו מדדי מניות צפויים להיות הנהנים המרכזיים של המציאות החדשה בישראל?

ההערכה המקובלת היא שסיום המתיחות יביא לשחרור ביקושים כבושים (בעיקר בצריכה פרטית), חזרה לפעילות מואצת במשק, פרויקטים של תשתיות ובנייה, ושיפור ניכר בסנטימנט הצרכני. סקטורים כמו בנקאות (הגדלת אשראי ומשכנתאות), נדל"ן מקומי (התחדשות עירונית, פרויקטים מושהים) וקמעונאות, עשויים לרשום שיפור משמעותי בפעילותם העסקית. לעומת זאת, חברות גלובליות שעיקר הכנסותיהן מחו"ל (כגון הייטק, פארמה), פחות רגישות לשינויים הללו, שכן הרווחיות שלהן תלויה בעיקר בנתוני מאקרו עולמיים, בשערי מטבע ובביקוש בינלאומי ולכן, על אף שנסחרות בבורסה בישראל, פחות צפויות ליהנות מהשינוי ואולי חברות בינלאומיות אלו צפויות אף להיפגע מ״היום שאחרי״ בעקבות התחזקות אפשרית של השקל מול סל המטבעות.

הבעיה המבנית של המדדים המסורתיים: האם מדד ת"א 125 באמת מייצג את כלכלת ישראל?

הרעיון מאחורי השקעה פסיבית הוא פשוט: רוצים להיחשף לצמיחת שוק מסוים? השקיעו במדד שמייצג אותו. אולם, שמנתחים את הרכב המדדים מקבלים תמונה אחרת. לדוגמא, מדד ת"א 125, המבוסס על שווי שוק, כולל את החברות הגדולות שנסחרות בבורסה בתל אביב לפי שווי השוק. אלא שעצם הרישום למסחר אינו מעיד בהכרח על מהות הפעילות של החברות. חברות דוגמת טבע, נובה או נייס אמנם נסחרות בבורסה הישראלית ומקבלות משקל גבוה במדד ת״א 125, אך כמעט כל הכנסותיהן מגיעות מחו"ל. לכן, משקיע המחפש חשיפה לשינוי חיובי בכלכלה המקומית דרך מדדים מסורתיים, עלול להתאכזב.

לפני שמשקיעים, השאלה הקריטית היא: האם המדד שבחרתי באמת נותן חשיפה למה שאני רוצה? 

מדד "אינדקס כלכלת ישראל 125" כדוגמא לגישה מעודכנת. 

כדי לספק מענה מדויק יותר למשקיעים המעוניינים להיחשף לכלכלה המקומית, פותח מדד "אינדקס כלכלת ישראל 125". המתודולוגיה של מדד זה מבוססת על גישה מעודכנת: במקום לבחון היכן החברה רשומה למסחר, המדד בוחן היכן החברה באמת מרוויחה את כספה.

המדד כולל את 125 החברות הציבוריות הגדולות שעיקר הכנסותיהן מקורן בישראל. כתוצאה מכך, חברות כמו טבע, נובה, נייס, כי"ל או אורמת - אינן כלולות במדד, משום שעיקר פעילותן אינו מקומי. במקומן, המדד מכיל גופים מובהקים של הכלכלה הריאלית והפיננסית המקומית: בנקים, חברות ביטוח, נדל"ן מקומי, קמעונאות ותשתיות.

ניתוח השוואתי: השוואה סקטוריאלית בין המדדים

ההבדל בשיטת הסינון בא לידי ביטוי באופן דרמטי בפיזור הסקטוריאלי, והוא זה שמכריע את מידת החשיפה להתאוששות הכלכלית המקומית: