אחרי הזינוק החד – האם הגיע הזמן להקטין חשיפה לישראל?

"העסקה שנחתמה הלילה (בין רביעי לחמישי) היא למעשה סיום המלחמה בעזה לעת עתה. אם היא אכן תושלם מדובר בניצחון. ניצחון הוא השגת מטרות המלחמה ושיפור המציאות הביטחונית לאורך זמן. ואכן, מצבנו הביטחוני כיום טוב לאין שיעור מלפני המלחמה והחטופים שלנו חוזרים. לו גם החלק השני של העסקה יתקיים אז חמאס לא ישלוט בעזה, והוא לא מהווה איום על ישראל (למרות שהוא עדיין עשוי להיות קיים כארגון חמוש).

"נכון, זה עוד לא נסגר. לפנינו כמה ימים מתוחים, ושחרור החטופים הוא רק השלב הראשון שמבחינתנו הוא הכי חשוב. אך יש גם שלב שני, שהוא תוכנית "היום שאחרי", והיא חשובה לא פחות, כיוון שהיא מטפלת במטרת המלחמה הנוגעת בהסרת חמאס מהשליטה בעזה".

הציטוטים שהובאו כאן למעלה נלקחו מטור פרשנות שפרסם הבוקר (ה' 9.10) האלוף במיל. תמיר היימן באתר החדשות N12. היימן הוא ראש אמ"ן לשעבר ועומד כיום בראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).

קשה להפריז בחשיבותו של הבוקר הזה. בתום שנתיים למלחמה בעזה ישראל עומדת לקבל לא רק ניצחון אלא גם תמונת ניצחון. אם הכל יקרה לפי התוכנית, בעוד ימים ספורים ינחתו בישראל כל החטופים שנותרו ברצועה והמלחמה הארוכה והעקובה מדם תסתיים. 

בטור הקודם שסיכם את ביצועי התיקים לסוף אוגוסט, הבעתי תהיה באשר לשיעור הגבוה של התיק שמושקע בישראל. חשבתי שאחרי 11 חודשים שבהם מדד תל אביב 125 זינק בכ-55%, אולי הגיעה העת לממש לפחות חלק מהרווחים. הבטחתי שאהרהר בכך במהלך ספטמבר ואנסה להגיע להחלטה. 

אז האמת היא שהתקשיתי להגיע להחלטה. אפרט על כך בהמשך. בכל מקרה, השורה התחתונה היא שנשארתי עם ההחזקה המלאה של 390 יחידות מקרן הסל EIS בתיק האקטיבי (וגם בפאסיבי כמובן). חוסר ההחלטה השתלם הפעם. ערכה של קרן הסל זינק בתוך חודש אחד בכ-9%, דבר שתרם לכל אחד מהתיקים תוספת של כ-3,270 דולר.

ספטמבר היה חודש מוצלח במיוחד לשני התיקים שלנו. ערכו של התיק הפאסיבי תפח מכ-117 אלף דולר ל-125.1 אלף דולר. זו קפיצה של כ-6.9% בחודש אחד בלבד. חשוב לציין שהעליות התרחשו בכל אחד מרכיבי התיק, מה שמראה כי מדובר בגאות גלובלית ולא רק בשווקים בודדים שעולים.    

התיק האקטיבי תפח גם הוא מ-114.5 אלף דולר ל-120.7 אלף דולר – עליה של 5.4%. התיק האקטיבי מפגר כעת אחרי הפאסיבי בכ-4.4%. זה לא אמור להפתיע כמובן לאור העובדה שהתיק האקטיבי מכיל כמעט 20% במזומן (דרך הקרן הכספית VGSH) ולכן בתקופה של זינוקים בשווקים הוא תמיד ייטה להישאר מעט מאחור. את היתרון של החזקת מזומן נוכל לראות רק כאשר השווקים ייעצרו, ידשדשו או ייסוגו לאחור. כרגע זה לא המצב כמובן.

אז מדוע בעצם לא מימשתי את קרן הסל על ישראל?  

ראשית, כפי שכתבתי בטור הקודם, אני מעוניין עדיין לשמור על חשיפה גבוהה לישראל כחלק מהרעיון של "הטיה ביתית". להטיה ביתית יש כמה מובנים. 

המובן הראשון הוא שמנהלי השקעות נוטים לחקור ולהבין יותר את השוק הביתי שלהם, ולכן ייטו להשקיע בו יותר. לדוגמא, אנליסטים ישראליים שמתמחים בבנקים עוקבים בעיקר אחרי בנקים מקומיים. הם מכירים מקרוב את הפעילות של בנקים כמו פועלים, לאומי ודיסקונט, והרבה פחות את הפעילות של בנקים כמו סיטי או UBS. הם נפגשים או משוחחים מעת לעת עם מנהלי הבנקים המקומיים, שומעים על תוכניותיהם, ויודעים לנתח טוב יותר את מאזניהם. יש להם סוג של יתרון יחסי, והם מאפשרים למנהלי השקעות מקומיים לחוש יותר בנוח עם השקעה במניות או אג"ח של בנקים מקומיים.   

אותו הדבר אפשר להגיד גם על ניתוחי מקרו. למשקיעים ישראלים קל יותר להבין את מצבה של מדינת ישראל, והם יחושו בנוח יותר להחזיק אג"ח של ממשלת ישראל מאשר אג"ח של איטליה או קנדה.

הסיבה השלישית היא שמשקיעים תמיד חיים סביב המטבע המקומי שלהם. ההכנסות וההוצאות השוטפות של משקיעים ישראליים הן בשקלים. הן יהיו כך גם בעתיד, כאשר ההשקעות יומרו למזומן. ולכן גם התשואה הרלוונטית לישראלים צריכה להימדד בשקלים. 

דוגמא טובה לכך מספקים לנו השנה מסלולי ההשקעה הצמודים למדד 500 S&P. המדד האמריקאי אמנם עלה מתחילת השנה בכמעט 15%, אבל זו תשואה דולרית. מאחר והשקל התחזק מאז תחילת השנה בכ-11% (מ-3.64 שקל לדולר ל-3.24 שקל לדולר), התשואה השיקלית של המסלול נמוכה יחסית ועומדת על פחות מ-5%. הפער הזה מדגים היטב מדוע הגיוני שלתיק השקעות ישראלי תהיה חשיפה גבוהה לישראל בכלל ולשקל בפרט.

ישנן כמובן שיטות שונות ליישם את ההטיה הביתית. לדוגמא, בישראל ישנן קרנות סל שמשקיעות במדדים זרים ומנטרלות את החשיפה המטבעית. קרנות כאלו יספקו למשקיע, בקירוב, את התשואה הנומינלית של המדד, ותשואתן לא תיפגע במידה והשקל יתחזק מול המטבע שבו נקובה ההשקעה. 

אבל לנטרול מטבעי יש גם חסרונות. הרי השקל יכול גם להיחלש ולא להתחזק. במקרה כזה המשקיע דווקא רוצה את החשיפה המטבעית משום שהיא עובדת לטובתו. בנוסף, לנטרול יש עלויות שונות שפוגמות בתשואה הכוללת של הקרנות המנוטרלות.

אם ההטיה הביתית נחוצה כל כך – מדוע בעצם שתיקי ההשקעות שלנו לא יושקעו כולם אך ורק בישראל?  

התשובה היא שזה מסוכן מדי. העובדה שאנחנו חיים עובדים וצורכים בישראל, לא אומרת שגם תיקי ההשקעות שלנו צריכים להיות מושקעים כאן במלואם. ישנן לא מעט דוגמאות לכך שהשוק הישראלי ירד או דשדש בזמן שבשאר העולם הבורסות ניתרו. הדוגמא האחרונה והזכורה היא התקופה שבין ספטמבר 22' לספטמבר 24'. במהלך תקופה זו שכללה את הקמת ממשלת "ימין על מלא", מהלכי ההפיכה המשטרית, טבח 7 באוקטובר  ומלחמת "חרבות ברזל" מדד ת"א 125 נותר פחות או יותר על מקומו. השקל נפל בתקופה הזו מרמה של 3.40 שקל לדולר לכ-3.80 שקל לדולר. מדד S&P500 לעומת זאת זינק בתקופה הזו ב-40%, ועליות נאות נרשמו גם בבורסות אחרות בעולם. משקיע שריכז את השקעותיו רק בישראל הפסיד את כל העליות הללו.

הסיבה השנייה היא שהשוק הישראלי קטן מדי. ישנם ענפים רבים וחשובים בעולם שבבורסה הישראלית אין להם בכלל ייצוג שיש להם רק ייצוג זניח. דוגמאות לכך הם ענפי הבריאות והתרופות בעולם (טבע אחת זה לא מספיק), ענפי הכרייה, האנרגיה, התשתיות, תעשיית המכוניות ותעשיית השבבים. שופרסל היא עדיין לא וולמארט ואלביט מערכות היא לא לוקהיד מרטין. משקיע אמריקאי יכול לקבל את מרבית החשיפה שלו מהשקעה בחברות אמריקאיות, ועדיין יהיה לו תיק מפוזר למדי. בישראל זה בלתי אפשרי.

ולכן השאלה האמיתית היא לא "האם צריך חשיפה לחו"ל?" אלא "כמה להקצות להשקעה בחו"ל וכמה לישראל?". וכאן – מספר התשובות הוא כמספר הנשאלים. 

נכון להיום, שיעור ההשקעה של שני התיקים שלנו בישראל עומד על כ-31.5% בממוצע. לדעתי האישית, החשיפה שלהם לישראל אינה צריכה לעלות על 40% ואינה צריכה לרדת מ-15%. 

במידה וההסכם שייחתם היום יחזיק מעמד, המשמעות היא ירידה חדה בפרמיית הסיכון של ישראל. לא במקרה מדדי הבורסה של תל אביב עולים היום בחדות וקובעים שיאים חדשים. הירידה בפרמיית הסיכון שנראית הפעם מוחשית מובילה אותי למסקנה שזה לא הזמן המתאים להקטין חשיפה לישראל. ישנן עוד הרבה החדשות טובות שעשויות להגיע עם סיום המלחמה, והמומנטום החיובי בבורסת תל אביב עשוי בהחלט להימשך גם בחודשים הקרובים.    

ומצד שני, לא הייתי ממהר להגדיל כיום את החשיפה לישראל. חשיפה של שליש מהתיק לשוק קטן ולא מאוד יציב במזרח התיכון נראית לי כרגע מספקת. 

חג שמח ושנראה את כולם בבית בקרוב.
 

תיק קרנות סל גלובלי פסיבי (ללא שינויים לאורך השנה) 8.10.25

דיוידנדים בתיק הפאסיבי מאז 3.9.25 - 160 דולר (VGSH, SPY, RSP, XLE, XPH)

תיק קרנות סל גלובאלי אקטיבי (מנוהל) 8.10.25