תעשיית קרנות נאמנות מטבעה היא תעשיית פיננסית מוטת Retail, ולפיכך ניתוח התפתחויות שוטפות בתעשיית קרנות הנאמנות בשנים האחרונות מלמד אותנו על שינוי טעמי המשקיעים הפרטיים במדינת ישראל על ציר הזמן.
מניתוח של אפיק ההשקעות בחו"ל בתעשיית קרנות הנאמנות המקומית עולה כי עם ישראל - בהובלת מערך הייעוץ המכוון אותו - נותר מאחור בכל האמור בהגדלת רכיב השקעות הגלובליות בחו"ל ונותר הלכה למעשה עם בעיית "הטיית הבית" המפורסמת.
היקף ההשקעות של תעשיית קרנות הנאמנות המקומית בחו"ל מסתכם ב-8.1 מיליארד שקל בלבד – זאת לעומת מעל ל-140 מיליארד שקל בנכסים מקומיים – כ-5.8% בלבד מסך ההשקעות. גם אם נוסיף אחזקות נוספות בחו"ל באמצעות קרנות אשר עיקר נכסיהם מושקע בישראל לא יעבור שיעור האחזקה של קרנות הנאמנות בנכסים גלובליים את רף ה- 7%.
בשנים האחרונות התרחשה אל מול עינינו מהפכה בהשקעות של החיסכון ארוך הטווח במדינת ישראל. במסגרת המהפכה הוציאו גופי חסכון ארוכי טווח כ-20% מנכסיהם להשקעות בחו"ל בעידודו הישיר של בנק ישראל.
תחום השקעות חו"ל בתעשיית קרנות הנאמנות המקומית גייס גיוס שלילי בשנת 2011 בחו"ל, זאת למרות ביצועי היתר של השוק האמריקני אל מול השוק המקומי, עוצמת האפיק הקונצרני בארה"ב והתחזקות הדולר והיורו אל מול השקל.
שנות הפריחה של תעשיית קרנות הנאמנות המקומית תרמו תרומה מינורית בלבד לגידול בנכסי ההשקעה הגלובליים בתעשיית קרנות הנאמנות בשנים 2009-2010, וזאת לאחר פדיונות גדולים בשנים 2006-2009 (ראו טבלה).
אחת הסיבות המרכזיות לאלוקציה המינורית להשקעות בחו"ל טעונה בנזקי המטבע אשר נגרמו למשקיעים בחו"ל בשנים האחרונות בהשקעות גלובליות. היחלשות הדולר האמריקני שחקה חלק לא מבוטל מרווחי ההשקעה באפיקים המרכזיים בחו"ל ולפיכך הדירו המשקיעים רגליהם מאותם אפיקים.
אחת הסיבות להטיית הבית של המשקיע הישראלי היא שתעשיית קרנות הנאמנות אינה מנפקת מספיק מכשירים המנטרלים חשיפה מטבעית. סיבה מרכזית נוספת אשר הביאה לניוון ההשקעה בחו"ל של המשקיעים המקומיים היא העובדה שציבור רוכשי קרנות הנאמנות "רודף" פעמים רבות אחרי טרנדים לוהטים בעלי פוטנציאל רווח גבוה אשר לרוב הוא מצטרף עליהם ערב מימוש כואב ואזי הוא נבהל ומממש בהפסד ניכר.
המשקיע המקומי בקרנות נאמנות לא תר אחר השקעות באג"ח בחו"ל בהיקפים ניכרים שכן פוטנציאל התשואה אשר הוא מזהה בשווקים אלו נמוך, והחינוך הפיננסי המקומי מעודד לרווחים גדולים ולא ניהול אסטרטגיית השקעות ארוכת טווח.
ראוי לציין כי הניוון של רכיב השקעות גלובליות בתיק ההשקעות פוגע בכושרה של תעשיית קרנות הנאמנות המקומית לפתח התמחות בהשקעה בשווקים זרים ובכך פוגע בביצועים של אפיק השקעה זה.
אנו בבית ההשקעות איילון רואים מקום בהגדלה של רכיב ההשקעות בקרנות נאמנות המשקיעות בשווקים זרים בתיקי ההשקעות של הציבור בישראל.
לתפישתנו, חסרה חשיפה מספקת להשקעות במניות ואיגרות חוב של שווקים מפותחים בתיקי ההשקעות המקומיים. המשבר הנוכחי בשווקים הוא הזדמנות נוחה ליצר אחזקות בנכסים אלו במחירים נוחים לטווח ארוך מתוך תפישה של קנה והחזק.
הסערה הגיאו-פוליטית המקומית בא אנו מצויים רק מגבירה את הצורך להניע את הציבור רוכשי קרנות הנאמנות ללמוד ממנהלי החיסכון ארוך הטווח, ולהסיט אחזקות לשוק המניות והאג"ח בשווקים מפותחים בכלל וארה"ב בפרט.
גיוס נטו בקרנות נאמנות 1999-2011

הכותב הוא יניב פגוט - האסטרטג הראשי של קבוצת איילון
פורסם לראשונה ב-TheMarker
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.





